נכדתו של הרועה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נכדתו של הרועה
The Shepherd's Grand-Daughter
Hans Thoma - Hirtenmädchen mit einer Ziege auf der Wiese mit sanften Hügeln.jpg
מידע כללי
מאת אן לורל קרטר
שפת המקור אנגלית
סוגה ספר ילדים
הוצאה
שנת הוצאה 2008
תרגום לעברית לא תורגם
פרסים פרס ספר השנה לילדים של אגודת הספריות הקנדית עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר עמודים 192 עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים חיצוניים
מסת"ב 978-0-88899-903-0
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

נכדתו של הרועהאנגלית: The Shepherd's Grand-Daughter) הוא ספר ילדים שנכתב על ידי הסופרת הקנדית אן לורל קרטר, ויצא לאור בשנת 2008. נושא הספר הוא הסכסוך הישראלי-פלסטיני מבעד לעיניה של אמאני, ילדה פלסטינית בת שש (בתחילת הסיפור) החווה את האירועים העוברים על משפחתה בכפר פלסטיני. הסיפור מתאר איך הילדה מתמודדת עם הסוגיות שמאחורי הסכסוך, על אף מורכבותן. הסופרת התבססה על סיפורים ששמעה מפי פלסטינים שחוו מצבים דומים.

הסיפור משבח את אחדות המשפחה הפלסטינית המסורתית ומתאר את דרכי ההתמודדות של המשפחה עם הכיבוש. נושא מרכזי נוסף שמוזכר לאורך הרומן הוא תפקידן של הנשים בחברה הפלסטינית. חלק מתמלוגי הספר נתרם לקרן למען ילדים בסיכון של האגודה הבינלאומית לספרות לנוער.

תקציר העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אמאני היא צעירה פלסטינית, בת למשפחתה בעלת מסורת ארוכה של גידול כבשים ורעיית צאן. למשפחה נחלה עם מטעי זיתים באזור חברון. אמאני מוקסמת מחייו ומסיפוריו של הסבא שלה, סידו, שכל חייו היה רועה צאן, וחולמת ללכת בעקבותיו. הוריה היו רוצים שהיא תלך ללמוד בבית הספר בכפר, אך הסב מאמין שעליה להיות רועת צאן ולהמשיך את המסורת המשפחתית. הסב מלמד את אמאני את אמנות רעיית הצאן, ובין השאר מספר לה סיפורים על שטח מרעה סודי בשם "פירדוס". באחד הימים נאסרת עליהם הכניסה לאדמת בית המשפחה ולאדמות המרעה, עקב סלילת כביש חדש המוביל להתנחלות הסמוכה למקום מגוריהם. אמאני מטפסת לקצה הר, מעבר לשטח המרעה, ופוגשת שם נער יהודי בשם יונתן, בנו של אחד מתושבי ההתנחלות. למרות ההבדלים ביניהם, שני הצעירים מתיידדים ומגלים ביחד את השטח הסודי "פירדוס" עליו שמעה מהסב. אמאני מחליטה ללכת ללמוד בבית הספר, עקב אובדן פרנסתה, מתוך כוונה ללמוד אנגלית ולנסות לשכנע את תושבי ההתנחלות להחזיר לה את אדמתה. בבית הספר היא פוגשת בנות נוספות המתמודדות עם אירועים טרגיים דומים. לאחר שהבית של אמאני נהרס, משפחתה מתפזרת: אימה יוצאת לקנדה לבקר את הסבתא הגוססת, ונאסרת עליה החזרה לכפר. אביה ודודה נכלאים עקב התנגדות לפעולותיה של ישראל. במפתיע, רב מירושלים נרתם לעזרתה, וביחד עם ארגוני זכויות האדם הם מצליחים לאחד את המשפחה ולבנות את ביתה מחדש.

נושאים עיקריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנושאים העיקריים בספר הם הסכסוך הישראלי-פלסטיני, בהקשר של אי-אלימות, וכן הקונפליקטים בין דרך החיים במשפחה פלסטינית מסורתית לבין החברה המודרנית.

פרסים ספרותיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר היה מועמד למספר פרסים ספרותיים, וזכה בפרס "ספר השנה לילדים" מטעם אגודת הספריות הקנדית, ובפרס של כבוד מטעם אגודת ג'יין אדמס לספרי ילדים.[1]

הדמויות העיקריות בספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אמאני: ילדה פלסטינית. פירוש שמה הוא "משאלה" אבל היא מכונה "נערת הכבשים". אמאני היא הדמות הראשית בספר.
  • רוז: אימה של אמאני.
  • סידו: סבה של אמאני, רועה צאן.
  • אמו האני: בנו הבכור של סידו, נעצר על ידי המתנחלים.
  • עארף: בן דודה של אמאני, המלמד אותה מדי ערב קרוא וכתוב, כדי שתוכל לרעות צאן במהלך היום.
  • סיטי, המוזיקאית: סבתה של אמאני מצד אמה. היא גרה בטורונטו, גוססת מסרטן, ורוז נוסעת לבקר אותה.
  • הרב הירושלמי: חבר של הסבא. הוא מסייע למשפחה בניסיונם לנהל משא ומתן עם המתנחלים שבונים כביש על אדמתם.
  • יונתן: ילד יהודי מניו יורק, שהגיע לישראל לבקר את אביו, המתגורר בהתנחלות.
  • סואעד, עאליה, דנה והניה: חברותיה ללימודים של אמאני, שגם משפחותיהן נפגעו מסלילת הכביש.

על המחברת[עריכת קוד מקור | עריכה]

אן לורל קרטר פרסמה שורה של ספרי ילדים, ספרים לנוער וספרי מבוגרים. חלקם זכו בפרסים ספרותיים.[2]

היא נולדה וגדלה באונטריו, קנדה, וכיום מתגוררת בטורונטו. בשנות השבעים היא נסעה לבקר בסקוטלנד ובישראל. היא למדה עברית ועבדה בקיבוץ, שם פגשה את בעלה, יהודי אמריקאי. הם עברו ללוס אנג'לס, שם קיבלה קרטר תואר שני בחינוך. היא חזרה לישראל בשנת 2005 כדי ללמד כתיבה יוצרת ברמאללה, שם פגשה מספר משפחות פלסטיניות שסיפוריהן שימשו בסיס לספר.

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר זכה להצלחה מסחרית. עם זאת, ארגון בני ברית בקנדה הביע תרעומת על הכללתו ברשימת הספרים המומלצים לקריאה על ידי מספר ארגונים ספרותיים בקנדה.[3] לדברי דובר הארגון, יש בספר "תעמולה אנטי-ישראלית" והוא מהווה "סיפור חד-צדדי דמיוני העושה דמוניזציה למדינה היהודית." הספר איננו חלק מתוכנית הלימודים בבתי הספר בטורונטו.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ביקורת על הספר ומידע על אן לורל קרטר, באתר "Reach and Teach", ‏25 בנובמבר 2014 (באנגלית).
  2. ^ אתר הסופרת, אן לורל קרטר, ‏25 בנובמבר 2014 (באנגלית).
  3. ^ "ארגון יהודי מחרים ספר ילדים קנדי", באתר "Publishers Weekly", ‏1 באפריל 2010 (באנגלית).