נמל התעופה הבין-לאומי מיניסטרו פיסטריני

נמל התעופה הבין-לאומי מיניסטרו פיסטריני
Aeropuerto Internacional Ministro Pistarini
הזרוע הראשית בטרמינל A
הזרוע הראשית בטרמינל A
הזרוע הראשית בטרמינל A
נתוני השדה
קוד IATA
‏EZE‏
קוד ICAO
‏SAEZ‏
סוג השדה ציבורי/צבאי
תקופת הפעילות 1949–הווה (כ־75 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
מפעיל אארופוארטוס ארגנטינה 2000
עיר סמוכה ארגנטינהארגנטינה בואנוס איירס, ארגנטינה
קואורדינטות 34°48′49.70″S 58°32′29.40″W / 34.8138056°S 58.5415000°W / -34.8138056; -58.5415000
גובה מעל פני הים 20 מטר (66 רגל)
www.aa2000.com.ar
מסלולי טיסה
כיוון
מגנטי
אורך סוג
מסלול
רגל מטר
11/29 10.827 3.300 אספלט
17/35 10.187 3.105 אספלט
מספר הנוסעים 11,203,687 (נכון ל־2018) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

נמל התעופה הבין-לאומי מיניסטרו פיסטריניספרדית: Aeropuerto Internacional Ministro Pistarini), המוכר יותר כ"נמל התעופה של אסייסה" (בספרדית: Aeropuerto de Ezeiza), הוא הגדול מבין שני שדות התעופה הציבוריים המשרתים את אזור המטרופולין של בואנוס איירס והוא נמל התעופה הבין-לאומי הראשי של ארגנטינה. הוא ממוקם בעיר אסייסה (Ezeiza), בפרובינציית בואנוס איירס, כ-35 ק"מ דרומית-מערבית לבירה בואנוס איירס. שדה התעופה השני של בואנוס איירס נקרא אארופארקה חורחה ניוברי, והוא משמש לטיסות פנימיות בארגנטינה וכן ליעדים מקומיים בברזיל, צ'ילה, פרגוואי ואורוגוואי. החיבור ביניהם יכול להיעשות על ידי אוטובוס או מונית.

שדה התעופה מחולק לשלושה טרמינלים. טרמינל A משמש את רוב חברות התעופה הבין-לאומיות, טרמינל B משמש באופן בלעדי את אארולינאס ארחנטינס, וטרמינל C הוא לטיסות שכר וכן מסוף מטענים.

נמל התעופה הבין-לאומי מיניסטרו פיסטריני הוא היחיד באמריקה הלטינית שמפעיל טיסות לחמש היבשות (אפריקה, אמריקה, אסיה, אירופה ואוקיאניה).

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרויקט שדה התעופה היה של הגנרל חואן פיסטריני, שהגיש את פרויקט הבנייה שלו בתקופת היותו שר העבודות הציבוריות. התוואי אושר על ידי חוק 12.285, ב-30 בספטמבר 1935, הוא היה אמור להיות שדה התעופה הגדול בעולם והתלבטו היכן לבנותו, האם במקום בו נמצא כיום רחוב חנרל פס או בריו דה לה פלטה עצמו. מדידות של תחנות מזג אוויר גילו כי כאשר יש מזג אוויר רע או ערפל, אין הבדל בין שני המקומות. לבסוף בחרו את השטח שהוא תופס כיום. הסיבה העיקרית לבחירה זו הייתה כי סוג האדמה של המקום גרם לחיסכון של מיליוני דולרים וחודשים רבים של עבודה. זאת למרות שהאזור סובל מהצפות וערפל במשך החורף, אף כי גורמים אקלימיים אלו לא מפריעים להפעלתו הרגילה של שדה התעופה.

הוא נפתח רשמית ב-30 באפריל 1949, בתקופת נשיאותו הראשונה של חואן דומינגו פרון, וכצפוי, נמל התעופה הבין-לאומי של אסייסה היה בזמנו הגדול ביותר בעולם.

בשנת 2009 עברו בנמל 7.92 מיליון נוסעים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]