נקר (אי)

נקר
נתונים גאוגרפיים
מיקום האוקיינוס השקט עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 23°34′30″N 164°42′01″W / 23.575°N 164.70027777778°W / 23.575; -164.70027777778
שטח 0.183 קילומטר רבוע
אורך 1.2 קילומטר
רוחב 0.2 קילומטר
נתונים מדיניים
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
אוכלוסייה 0
אזור זמן UTC-10
על שם ז'אק נקר עריכת הנתון בוויקינתונים
מפה
(למפת האוקיינוס השקט רגילה)
 
נקר
נקר
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מפה המציגה את מיקומו של האי נקר בשרשרת האיים בהוואי

האי נקראנגלית: Necker Island, בהוואית: Mokumanamana) הוא אי קטן באיי הוואי הצפון-מערביים. הוא ממוקם באוקיינוס השקט, 249 קילומטרים צפונית-מערבית לניהואה ו-13 קילומטרים צפונית לחוג הסרטן. הוא מכיל אתרים ארכאולוגיים פרהיסטוריים חשובים של תרבות הוואי והוא חלק מהמונומנט הימי הלאומי פפהאנאומוקואקאה.

בלשכת מפקד האוכלוסין של ארצות הברית מתואר האי כבעל שטח של 183 דונם.[1] האי סלעי עם צוקים תלולים ומעט מאוד אדמה. הנקודה הגבוהה ביותר היא בגובה 84 מטרים. האי נקרא על שמו של ז'אק נקר, שר האוצר של לואי השישה עשר, מלך צרפת.

תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

באי נמצאו מעט סימנים למגורים אנושיים קבועים. עם זאת, האי מכיל 33 מקדשי אבן וחפצי אבן, בדומה לאלה שנמצאים באיי הוואי הראשיים. בשל כך, אנתרופולוגים רבים סבורים כי האי היה אתר טקסי ודתי.

על פי המיתוסים והאגדות של תושבי קאואיי, השוכנים מדרום-מזרח, האי נקר היה המקלט הידוע האחרון לגזע של "אנשים קטנים" מיתולוגיים המכונים מנהונה. על פי האגדה, גזע המנהונה התיישב על האי נקר לאחר שגורש מקאוואי על ידי הפולינזים החזקים ולכן בנה לאחר מכן את מבני האבן השונים שם.

מספרים כי הביקורים באי החלו כמה מאות שנים לאחר אכלוסם של איי הוואי הראשיים, והסתיימו כמה מאות שנים לפני הגעת האירופאים.

החוקר הצרפתי ז'אן-פרנסואה לה פרוז היה האירופי הראשון שביקר באי, בשנת 1786. האי נקרא על שמו של ז'אק נקר. האיים סופחו רשמית בשנת 1894 על ידי ממשלת הוואי הזמנית.

בגלל השימוש באי על ידי בני הוואי הילידים כאתר טקסי ודת בהוואי העתיקה, האי התווסף למרשם הלאומי למקומות היסטוריים בשנת 1988.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Evenhuis, Neal L.; Eldredge, Lucius G. (2004). Natural History of Nihoa and Necker Islands. Bishop Museum Bulletin in Cultural and Environmental Studies; No. 1. Honolulu, Hawaii: Bishop Museum. ISBN 1-58178-029-X.
  • "Necker Island". The Columbia Gazetteer of North America. Columbia University Press. 2000. אורכב מ-המקור ב-2002-03-29.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נקר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]