איי הבתולה הבריטיים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
איי הבתולה הבריטיים
British Virgin Islands
Flag of the British Virgin Islands.svg Coat of Arms of the British Virgin Islands.svg
דגל סמל
מוטו לאומי: "Viligate" (לטינית - "היֵה נכון")
המנון לאומי: אלוהים, נצור את המלכה
מיקום איי הבתולה הבריטיים
יבשת אמריקה הצפונית
שפה רשמית אנגלית
עיר בירה
(והעיר הגדולה ביותר)
רואוד טאון
18°26′N 64°37′W
משטר מונרכיה חוקתית
ראש המדינה
- מלכה
- מושל
- ראש ממשלה
מלכה
אליזבת השנייה
דייוויד פרי
אורלנדו סמית'
הקמה
הכרה כמושבה עצמאית

1960
שטח[1]
- דירוג עולמי
- אחוז שטח המים
151 קמ"ר 
220 בעולם
1.6%
אוכלוסייה[2]‏ (הערכה ליולי 2014)
- דירוג עולמי של אוכלוסייה
- צפיפות
- דירוג עולמי של צפיפות
32,680 נפש 
214 בעולם
216.42 נפש לקמ"ר
54 בעולם
תמ"ג[3]‏ (הערכה לשנת 2010)
- דירוג עולמי
- תמ"ג לנפש
- דירוג עולמי לנפש
500 מיליון $ 
214 בעולם
15,300 $
89 בעולם
מטבע דולר אמריקני ‏ (USD)
אזור זמן UTC -4
סיומת אינטרנט .vg
קידומת בינלאומית 1-284+
מפת איי הבתולה הבריטיים

איי הבתולה הבריטייםאנגלית: British Virgin Islands) הם קבוצת איים בים הקריבי, במערב האוקיינוס האטלנטי, אשר שייכים לבריטניה. הקבוצה היא חלק מארכיפלג איי הבתולה (שאר הארכיפלג שייך לארצות הברית), והיא נמנית עם איי האנטילים הקטנים.

הקבוצה כוללת איים עיקריים, טורטולה, וירג'ין גורדה, אנגאדה וג'וסט ואן דייק, יחד עם כ-50 איים קטנים נוספים. כ-15 מהאיים מאוכלסים. אורכו של האי הגדול ביותר, טורטולה, כ-20 ק"מ, ורוחבו 5 ק"מ. אוכלוסיית כלל האיים כ-22,000 איש. עיר הבירה רואוד טאון שוכנת בטורטולה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האיים יושבו בתחילה על ידי שבט אראוואק הדרום אמריקאית, בסביבות 100 לפנה"ס (אם כי ישנם עדויות לנוכחות של אינדיאנים כבר בשנת 1500 לפנה"ס[4]). השבט שכן באי עד המאה ה-15 עת שנושלו על ידי שבט תוקפני יותר, שבט הקָ‏אריבּ‏ים, מאיי האנטילים הקטנים (על שמם קרוי הים הקאריבי).

אירופה גילתה את איי הבתולה הבריטיים דרך כריסטופר קולומבוס ב-1493 במסעו השני לאמריקה. קולומבוס כינה את האי "Santa Ursula y las Once Mil Vírgenes" "סנט אורסלה ו-11,000 הבתולות שלה"), אך שם זה קוצר ל-"Las Vírgenes" ("הבתולות") לאחר אגדותיה של סנט אורסלה.

האמפריה הספרדית רכשה את האיים בתחילת המאה ה-16, והחלה בכריית נחושת באי וירג'ין גורדה. בשנים שלאחר מכן ניסו האנגלים, הספרדים, ההולנדים, הצרפתים והדנים להשיג שליטה על האזור, אזור שהפך בינתיים למקום מרבצם של שודדי ים. במהלך תהליך הקמת המושבות הושמדה מרבית האוכלוסייה האינדיאנית.

ההולנדים הקימו יישובי קבע באי טורטולה בשנת 1648. הבריטים כבשו את האי ב-1672, וסיפחו לעצמם את האיים אנגאדה ווירג'ין גורדה ב-1680. בינתיים, בין השנים 1672 ו-1733, השיגו הדנים שליטה בסנט תומס, בסנט ג'ון ובסנט קרויקס.

איי הבתולה הבריטיים נחשבו בעיקר לנכסים אסטרטגיים, אך עובדו כאשר היה זה כדאי מבחינה כלכלית. הבריטים הציגו לראשונה קנה סוכר, אותם גידלו עבדים אפריקאים, ושהפך מאוחר יותר לתוצרת עיקרית ומקור לסחר חוץ. האי שגשג מבחינה כלכלית עד צמיחתו של סלק סוכר באירופה ובארצות הברית אשר גרם לצמצום משמעותי בתפוקת הקנה סוכר.

ארצות הברית רכשה בשנת 1917 את סנט תומאס, סנט ג'ון וסנט קרויקס מדנמרק עבור 25 מיליון דולר, ושינתה את שמם ל"איי הבתולה של ארצות הברית". לאחר מכן שינתה בריטניה את שמם של האיים שבשליטתה ל"איי הבתולה הבריטיים".

איי הבתולה הבריטיים נוהלו בדרכים שונות מאיי ליוורד או יחד עם סנט קיטס ונוויס, כשמנהלן מייצג את הממשלה הבריטית באיים. האי קיבל מעמד של מושבה נפרדת בשנת 1960, וב-1967 הפך לטריטוריה ריבונית. מאז שנות ה-60 של המאה ה-20 התרחקו האיים אט אט מהמסורת הכלכלית המבוססת על חקלאות, ועברה לעסוק גם בשירותים פיננסיים ותיירות.

פוליטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרשות המבצעת באיי הבתולה הבריטיים נתונה בידי מלכת הממלכה המאוחדת, והיא פועלת בשמה על ידי מושל איי הבתולה הבריטיים. המושל ממונה על ידי המלכה על פי עצת הממשלה הבריטית. הביטחון וענייני החוץ הם באחריותה של בריטניה.

חוקתה של האיים הוצגה לראשונה בשנת 1971. ראש הממשלה נבחר באמצעות בחירות כלליות, יחד עם שאר חברי הממשלה. ראש הממשלה מציע מועצה ביצועית, והיא ממונה על ידי המושל. ישנה מועצה מחוקקת חד-ביתית המורכבת מ-13 מושבים.

מושל האיים מאז שנת 2006 הוא דייוויד פרי, הוא המייצג את המלכה. ראש הממשלה הוא אורלנדו סמית', מאז 17 ביוני 2003.

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

איי הבתולה הבריטיים הם אחת מקבוצות האיים המשגשגות ביותר מבין איי הודו המערבית, עם תמ"ג של כ-$38,500 לנפש (2004[5]).

שני מקורות ההכנסה העיקריים של איי הבתולה הבריטיים הם תיירות ושירותים פיננסיים. מבחינה פוליטית, החשובה שבהם היא התיירות, מכיוון ששוק התיירות מעסיקה מספר גדול מאוד של עובדים; יחס גדול יותר של עסקי התיירות נמצא בבעלות מקומית; ושווקים שלמים מתבססים על התיירות (נהגי מוניות, מוכרים וכדומה). מאידך, מבחינה כלכלית, השירותים הפיננסיים חשובים בהרבה מהתיירות - כ-50% מהכנסות הממשלה מקורם באגרות רישוי של חברות מחוץ למדינה. סכומים ניכרים נוספים נגבים בצורה עקיפה או ישירה משכרם של העובדים במגזר תעשיית הנאמנות (אשר נוטים להיות גבוהים יותר משכרם של עובדי מגזר התיירות).

למעלה מ-45% מההכנסה הלאומית נובעת מהתיירות. האיים מהווים מוקד מושך במיוחד עבור אזרחי ארצות הברית, המבקרים את האיים במאות אלפים בשנה. התיירים פוקדים את החופים החוליים הרבים ומבקרים באתרי תיירות שונים נוספים. תיירים רבים מבקרים את האיים במסגרת טיולי שיט, אולם הם מייצרים הכנסה לנפש קטנה בהרבה מתיירים השוכרים סירות ומבקרים בבתי המלון באיים. יחז עם זאת, קבוצה זו של תיירים חשובה לשוק נהגי המוניות.

סכום לא מבוטל מהכנסות האי מגיע מרישומן של חברות רבות הפועלות מחוץ לטריטורייה, מטעמי מס. בשנת 2004 נרשמו מעל 550,000 חברות כאלו. בשנת 2000 דיווחה KPMG (חברה בינלאומית לחשבונאות וייעוץ פיננסי) כי בסקר שערכה עבור ממשלת בריטניה, בעניין חברות הפועלות מחוץ למדינה שבה נרשמו, נמצא כי מעל 41% מחברות מסוג זה נפתחו באיי הבתולה הבריטיים. מאז 2001 מוסדרים השירותים הפיננסיים באיי הבתולה הבריטיים על ידי חברה בלתי תלויה.

חקלאות ותעשייה מהוות חלק קטן מהתמ"ג של האי. חקלאות האיים מתבססת על גידול פירות וירקות, קנה סוכר, בקר ועופות. התעשייה כוללת בתי זיקוק לייצור רום, בניין, ובניית סירות.

מטבע המדינה הוא הדולר אמריקאי.

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

איי הבתולה הבריטיים ממוקמים בין הים הקריבי וצפון האוקיינוס האטלנטי. הם חלק מארכיפלג איי הבתולה, על יד איי הבתולה של ארצות הברית. קובצת האיים כוללת כחמישים איים טרופיים למחצה, מתוכם 16 איים מיושבים, הגדול שבהם הוא טורטולה. שטחם הכולל של איי הבתולה הבריטיים כ-153 קמ"ר. מרבית האיים מקורם געשי עם שטח הררי. האי אנגאדה שונה משאר האיים מבחינה גאולוגית - הוא שטוח ומורכב מאבני גיר ואלמוגים.

איים[עריכת קוד מקור | עריכה]

טורטולה שטח: 54 קמ"ר אוכלוסייה: 17,000

אנגדה שטח: 39 קמ"ר אוכלוסייה: 200

וירג'ין גורדה שטח: 21 קמ"ר אוכלוסייה: 2,900

ג'וסט ואן דייק שטח: 9 קמ"ר אוכלוסייה: 200

דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון לשנת 2003 היו באיי הבתולה הברטיים כ-21,730 תושבים. 83% מהאוכלוסייה הם אפרו-קאריביים, צאצאם של עבדים. קבוצות אתניות גדולות נוספות כוללות תושבים ממוצא אירופי, ובפרט ממוצא בריטי.

הדת הדומיננטית באיים היא נצרות. הזרמים העיקריים הם מתודיסטים (40%). אנגליקנים (17%). כנסיית האל (9%). קתולים (9%). אדוונטיסטים של היום השביעי (6%). בפטיסטים (4%). עדי ה' (2%).


תקשורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון לשנת 1994 היו באיים 9,000 קווי טלפון, 5 תחנות רדיו (4 FM, ו- 1 AM, אין תחנות גלים קצרים), תחנת טלוויזיה אחת (נכון ל- 1997) ותחנת כבלים אחת (נכון ל- 1997).

נכון לשנת 1997, לתושבי האיים 9,000 מקלטי רדיו ו-4,000 מקלטי טלוויזיה.

תחבורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באיי הבתולה הברטיים אין מסילות ברזל. באיים 113 ק"מ של כבישים סלולים (נכון לשנת 1995); עיר נמל אחת (רואוד טאון) ושלושה שדות תעופה (מתוכם רק לשני שדות תעופה מסלולים סלולים).

צבא[עריכת קוד מקור | עריכה]

צבא בריטניה שומר על ביטחונם של תושבי האיים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דירוג שטח - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-5 באפריל 2014
  2. ^ דירוג אוכלוסייה - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-5 באפריל 2014
  3. ^ דירוג תמ"ג - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-5 באפריל 2014
  4. ^ Wilson, Samuel M. ed. The Indigenous People of the Caribbean. Gainesville: University Press of Florida, 1997. ISBN 0813016924
  5. ^ CIA. Economy: British Virgin Islands. The World Factbook, CIA publications, 19 December. 2006. Retrieved 25 December. 2006.