נשיאות מדראס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נשיאות מדראס
דגלסמל
מפת מדראס, 1913
ממשל
שפה נפוצה טמילית, קאנדה, מלאיאלאם, טלוגו, אורייה עריכת הנתון בוויקינתונים
היסטוריה
תאריכי הקמה 1652, 14 באוגוסט 1947 עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריכי פירוק 26 בינואר 1950 עריכת הנתון בוויקינתונים
ישות קודמת Bantam Presidency עריכת הנתון בוויקינתונים
ישות יורשת מדראס עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מחוז מדראס, שהיה ידוע גם כנשיאות מדראס ועד ל-1935 כונה באופן רשמי הנשיאות של פורט סנט ג'ורג', היה מחוז של הודו הבריטית. בהיקפו הגדול ביותר, מחוז מדראס כלל את רוב דרום הודו, כולל כל אנדרה פראדש, כמעט כל טאמיל נאדו וחלקים של קראלה, קרנטקה, אודישה וטלנגנה בימינו. מדראס הייתה בירת החורף של המחוז ואוטי הייתה בירת הקיץ.

אזורי החוף והחלק הצפוני של ציילון היו חלק ממחוז מדראס במשך חמש שנים מ-1793 ועד 1798, כאשר ציילון הפכה למושבה נפרדת. מחוז מדרס גבלה בממלכת מייסור בצפון מערב, ממלכת קוצ'ין בדרום מערב, ממלכת פודוקקוטאי במרכז וממלכת היידראבאד בצפון.

הגרעין של מדראס היה מבצר פורט סנט ג'ורג' שהוקם בשנת 1640 על ידי חברת הודו המזרחית הבריטית כתחנת סחר. התחנה זכתה לממשל עצמי וקיבלה את התואר 'נשיאות', הרומז לתואר העומד בראשה בשנת 1652 אך חזרה למעמד של סוכנות בשנת 1655. בשנת 1684 היא הועלתה מחדש לנשיאות ואליהוא ייל מונה לנשיאה. לאחר מכן, ראש האזור כונה "מושל" ולא "נשיא" והפך להיות כפוף למושל הכללי בכלכותה.

בעשורים הראשונים של המאה ה-20 הגיעו ממדרס תורמים משמעותיים רבים לתנועת העצמאות ההודית. מחוז מדראס הפכה למדינת מדראס לאחר ההכרזה על הודו כרפובליקה ב-26 בינואר 1950.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכוח הבולט האחרון שהטיל את מרותו על האזור קודם הבריטים הייתה אימפריית ויג'יאנאגר, שנוסדה ב-1336. לאחר התפוררות האימפריה באמצע המאה ה-17, המדינה חולקה בין שליטים מקומיים שונים וחברות סחר אירופאיות.[1]

האחיזה הבריטית הראשונה במדראס הוקמה בשנות ה-30 של המאה ה-17, לאחר שחברת הודו המזרחית הבריטית החליטה להעביר דרומה את שתי תחנות הסחר שלה לחופי מפרץ בנגל בעקבות מחסור בכותנה, שהייתה המוצר העיקרי שהחברה ייבאה מהחוף המזרחי, ובעקבות השינוי במדיניות הסולטן מגולקונדה, שהחל להטריד את הקצינים המקומיים.[2] מנהל חברת הודו המזרחית הבריטית פרנסיס דיי הגיע להסכמה עם הרג'ה מצ'נדראגירי שהעניק לחברה קרקע להקמת תחנה בכפר מדרספטינם,[2] בו הוקם מבצר סנט ג'ורג', והחברה הקימה סוכנות כדי לנהל את המושבה החדשה.[3]

סוכנות פורט ג'ורג'[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1652 הפכה פורט סנט ג'ורג' לבעלת ניהול עצמי, בלתי תלויה בבאנטם, בה ישב באותה עת נציג חברת הודו המזרחית הבריטית האחראי לתחנות הסחר בבנגל, והועמד בראשה נשיא.[2] בשנת 1655 הוחזר מעמד המבצר לסוכנות ונעשה כפוף לסוראט שלחופי הים הערבי עד ל-1684.[4] בשנת 1658, השליטה בכל תחנות הסחר הבריטיות לחוף מפרץ בנגל ניתנה למדראס.[5][6]

כנשיאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר העלאת מעמד המצודה לנשיאות בשנת 1684 התרחב שטחה באופן משמעותי והגיע להיקף שהתקיים עד לתחילת המאה ה-19. במהלך השנים הראשונות של נשיאות מדרס, הבריטים הותקפו שוב ושוב על ידי המוגולים, המאראטות והנוובים של גולקונדה והאזור הקרנאטי.[7] בספטמבר 1746 כוחות צרפתיים תקפו וכבשו את פורט סנט ג'ורג' במסגרת מלחמת הירושה האוסטרית, אך מדראס הוחזרה לבריטים על פי תנאי הסכם אקס-לה-שאפל, בתמורה למצודת לואיסבורג בנובה סקוטיה.[8] בספטמבר 1774, הסדיר הפרלמנט הבריטי את ניהול שטחי חברת הודו המזרחית הבריטית, ונשיא מדראס הוכפף למושל הכללי של הודו שישב בכלכותה.[9]

מ-1801 עד 1858,מדראס הייתה חלק מהודו הבריטית ונשלטה על ידי חברת הודו המזרחית הבריטית. ברבע האחרון של המאה ה-18 התרחבה מדראס עקב הניצחונות הבריטיים במלחמות אנגליה-מייסור האחרונות, לצד סיפוח בריטי של אזורי מארוטו פנדיאר, ולו תמפי, פוליגר ואזורי החוף של האי ציילון. האזורים בציילון היו חלק ממדרס בין 1793 ל-1798, עד להקמת ציילון הבריטית.[10] מערכת בריתות שקידם לורד ולסלי כשכיהן כמושל הכללי של הודו (1798–1805) הכפיפה נסיכות רבות למושל פורט סנט ג'ורג'.[11]

במשך התקופה היו גם מספר מרידות נגד השלטון הבריטי, אך מדראס נותרה שלווה יחסית במרד ההודי הגדול ב-1857.[12]

מדראס סיפחה את ממלכת מייסור ב-1831 על רקע האשמות במנהל לא תקין[13] אך ויתרה על השליטה הישרה בה ב-1881 והחזירה אותה לידי שושלת ווידאר.[14]

בשנת 1858, על פי צו שהוציאה המלכה ויקטוריה, מדראס, יחד עם שאר הודו הבריטית, עברו לשליטה ישירה של הכתר הבריטי.[15]

בשנת 1937, הקונגרס הלאומי ההודי נבחר לשלטון במדראס לראשונה.[16] צ'קרווארטי רג'גופאלצ'ארי היה ראש השרים הראשון של מדראס מטעם המפלגה. שלטונו זכור בעיקר בשל הגדרדת השימוש בהינדית כחובה במוסדות חינוך, צעד שעורר תסיסות אנטי-הינדיות נרחבות. בשנת 1940, שרי מפלגת הקונגרס התפטרו במחאה על הכרזת המלחמה של ממשלת הודו על גרמניה ללא הסכמתם.

מחוז מדראס הפכה למדינת מדרס בהודו, לאחר שהודו הפכה לרפובליקה ב-25 ביוני 1950.[17]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נשיאות מדראס בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "They administered our region HERITAGE". The Hindu. 4 ביוני 2007. אורכב מ-המקור ב-7 באפריל 2014. נבדק ב-6 באפריל 2014. {{cite news}}: (עזרה)
  2. ^ 1 2 3 Wheeler 1996, p. 26
  3. ^ Roy 2012, p. 74
  4. ^ Newell 1919, p. 18
  5. ^ Wheeler 1996, p. 281
  6. ^ Wheeler 1996, p. 282
  7. ^ Hunter 1908, p. 251
  8. ^ Hunter 1908, p. 252
  9. ^ Kulke 2004, p. 245
  10. ^ Codrington 1926, Chapter X:Transition to British administration
  11. ^ Hunter 1908, p. 254
  12. ^ Dodd 1859, p. 288
  13. ^ Kamath 1980, p. 250
  14. ^ Kamath 1980, pp. 250–253
  15. ^ Hibbert 2000, p. 221
  16. ^ Ralhan 2002, p. 199
  17. ^ "The State Legislature – Origin and Evolution". Tamil Nadu Legislative Assembly. אורכב מ-המקור ב-13 באפריל 2010. נבדק ב-17 בנובמבר 2012. {{cite web}}: (עזרה)