נתן גרינשטיין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נתן גרינשטיין
אין תמונה חופשית
לידה 1877
קובנה, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1 בינואר 1944 (בגיל 67 בערך)
חיפה, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

נתן גרינשטיין (1877 - 1 בינואר 1944) פעיל ציוני וכימאי שנודע בהמצאת שיטה להפיכת אצטילן לאצטאלדהיד, שנקראה על שמו "שיטת גרינשטיין"[1], שהייתה בשימוש תעשייתי נרחב במשך כ-50 שנה.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרינשטיין נולד בקובנה ולמד כימיה בקרלסרוהה[2], בין השאר אצל פריץ הבר[3]. בתום לימודיו עבד עבור Chemische Fabrik Griesheim-Elektron בפרנקפורט, שלימים הייתה חלק מהאיחוד שיצר את קונצרן אי גה פארבן. בשנת 1907 הוא פרסם מאמר עם חוקר בשם בהרן על ניסויים שהראו ש-V2O5 הוא זרז חמצון מאוד יעיל להפיכת אתנול מעורב באוויר לאצטאלדהיד ולחומצה אצטית[4].

בשנת 1910 הוא המציא שיטה להפיכת אצטילן לאצטאלדהיד בעזרת כספית כזרז[5]. השיטה הוכנסה לייצור תעשייתי בשנת 1916, והייתה השיטה הראשית לייצור אצטאלדהיד במשך כ-50 שנה[6]. שיטה זאת סנתזה את האצטאלדהיד וייתרה את הצורך לפרק אותו מתפוחי אדמה[7]. סביב השיטה התפתחה בגרמניה תעשייה כימית עניפה שייצרה חומצה אצטית, אנהידריד אצטי, אצטון וחומרים נוספים מאצטאלדהיד[6]. בכתבה בעיתון בתחילת 1920 נמנתה עבודתו עם אלו של פריץ הבר והיינריך קארו כאחראיות להתפתחות של התעשייה הכימית הגרמנית[7] לאחר מלחמת העולם הראשונה.

בשנת 1913 הגיש גרינשטיין בקשת פטנט שהייתה הראשונה להציג שיטה לייצור חומצה אצטית ישירות מאצטילן ללא הזדקקות לייצור אצטאלדהיד בשלב ביניים[4]. השיטה מבוססת על תגובה של אצטילן, חמצן ומים בתוספת של כספית כזרז ומבוצעת בנוכחות של חומצה אצטית[8].

במחצית השנייה של שנות העשרה של המאה ה-20 הוא הסתכסך עם קונצרן אי גה פארבן וניהל עמו משפט שסוקר בהרחבה בעיתונות בגרמניה[2], על תקפות הפטנט שלו והיותו הראשון להמציא את "שיטת גרינשטיין"[9][10].

במקביל לעבודתו הכימית היה חבר מועצת הקהילה היהודית בפרנקפורט ונשיא סניף ההסתדרות הציונית בפרנקפורט[2]. עוד קודם לכן היה פעיל ציוני בקניגסברג[11]. בשנת 1925 ביקר בארץ ישראל כדי להשתתף בטקס פתיחת האוניברסיטה העברית[12]. במרץ 1934 עלה לארץ ישראל[13] והשתקע בחיפה, בה המשיך במחקריו בכימיה במטרה לפתח בארץ ישראל תעשייה כימית. הוא המציא שיטה לטיהור אלומיניום גופרתי[14], שהיוותה בסיס להקמת חברת "תעשיות כימיות חיפה". באותה תקופה הוא גם המציא שיטה לייצור תחמוצת ברזל[15]. הוא נפטר במוצאי שבת, 1 בינואר 1944 בחיפה. הותיר אחריו בן ובת, מרים, שהייתה נשואה לשמואל סמבורסקי[11]. מותו הפתאומי הביא להפסקת עבודתו המדעית, והפטנטים שלו פקעו בהיעדר מי שישלם עבורם דמי חידוש[16]. במלאת שנה לפטירתו תרמה אלמנתו את ספרייתו לספרית הטכניון[17].

עבודתו המדעית[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרינשטיין קיבל מספר פטנטים הנוגעים לתהליכי ייצור חומצה אצטית ואלדול. אלו כוללים:

חלק מעבודתו המדעית נגעה לזרז הכספית. פטנטים שהגיש בתחום זה כוללים:

  • פטנט ארצות הברית 1185499 על שיטה לחידוש זרז כספית לאפשר המשך שימוש בו[22]
  • פטנט ארצות הברית 1431301 על שיטה להארכת חיי זרז כספית (יחד עם פאול ברגה)[23]
  • פטנט ארצות הברית 1477951 על שיטה להארכת חיי זרז כספית[24]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Encyclopedic Dictionary of Named Processes in Chemical Technology, עמוד 143
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 מרדכי בלאט, נתן גרינשטיין ז"ל, הבוקר, 3 בפברואר 1944
  3. ^ נתן גרינשטיין ז"ל, משמר, 3 בינואר 1944
  4. ^ 4.0 4.1 Vanadium Catalysts in Acetic Acid Manufacture, Vancoram Review, 2 : 90-91 (1931)
  5. ^ פטנט ארצות הברית 1044169, תאריך הגשה: 23 בינואר 1911, אתר גוגל פטנטים
  6. ^ 6.0 6.1 הערך נתן גרינשטיין באנציקלופדיה יודאיקה
  7. ^ 7.0 7.1 Jewish Inventive Genius, שיקגו סנטינל, 30 בינואר 1920
  8. ^ פטנט צרפתי FR473158, תאריך בכורה 24 ביוני 2013
    פטנט ארצות הברית 1174250, הוגש 4 ביוני 1914, אתר גוגל פטנטים
  9. ^ J. H. Vogel, Armin Schulze-Altenburg, Carbid und Acetylen: Als Ausgangsmaterial für Produkte der Chemischen Industrie, Leipzig, 1924, עמוד 98
  10. ^ Nathan Grünstein, Acetaldehyd und Essigsäure aus Acetylen, Angewandte Chemie, Volume 32, Issue 84, 21 October 1919, pages 335-336
  11. ^ 11.0 11.1 נתן גרינשטיין ז"ל, הצופה, 6 בינואר 1944
  12. ^ בין האורחים, דואר היום, 1 באפריל 1925
  13. ^ בין הבאים, דבר, 5 במרץ 1934
  14. ^ פטנט ארצות הברית 2,167,238, תאריך בכורה: 16 במרץ 1936, אתר גוגל פטנטים
  15. ^ פטנט צרפתי 824668
  16. ^ הודעה על פטנטים שפקעו, תוספת 5 לעיתון הרשמי 1549, אוגוסט 1944, עמ' 45
    מודעה, תוספת מס׳ 3 לעתון הרשמי גיליון 1328, מיום 6 באפריל 1944, עמ' 17
  17. ^ אוסף נתן גרינשטיין ז"ל לספרית התכניון, דבר, 21 בדצמבר 1944
  18. ^ פטנט ארצות הברית 1081959, הוגש 7 במרץ 1912, אתר גוגל פטנטים
  19. ^ פטנט ארצות הברית 1234156, הוגש 13 בדצמבר 1916, אתר גוגל פטנטים
  20. ^ פטנט ארצות הברית 1437139, הוגש 14 במרץ 1921 (הוגש לראשונה בשווייץ במרץ 1919), אתר גוגל פטנטים
  21. ^ פטנט קנדי 228438, 30 בינואר 1923, אתר espacenet
  22. ^ פטנט ארצות הברית 1185499, הוגש 4 באוגוסט 1915, אתר גוגל פטנטים
  23. ^ פטנט ארצות הברית 1431301, הוגש 21 במאי 1919, אתר גוגל פטנטים
  24. ^ פטנט ארצות הברית 1477951, הוגש 16 במרץ 1920, אתר גוגל פטנטים