מערך ספריות הטכניון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מערך ספריות הטכניון
Technion Central Library.JPG
חזית הספרייה המרכזית בטכניון
מיקום הטכניון, חיפה, ישראל
סוג ספריות אקדמיות
מספר סניפים הספרייה המרכזית ו-14 ספריות מחקר פקולטיות
פורטל הספריות

מערך ספריות הטכניון מורכב מהספרייה המרכזית ע"ש אלישר ומספריות מחקר הממוקמת בבנייני הפקולטות בטכניון. זוהי מערכת ריכוזית מבוזרת שבה הספרייה המרכזית מהווה את הגוף המוסמך לקביעת מדיניות, נהלים ותהליכי עבודה בתחומים שונים לכלל הספריות בטכניון. לספרייה המרכזית תפקיד דואלי: לספק תשתית לפעילות המקצועית עבור כלל ספריות הטכניון, לרבות מערכות המחשוב וכלל השירותים הטכניים המקצועיים, ולספק שירותי קהל מגוונים למשתמשיה השונים. תפקידה של כל ספריית מחקר הוא להתמקד בצורכי המידע של הסטודנטים וחברי הסגל בפקולטה אותה היא משרתת. על פי תקנון הספרייה מערך הספריות בטכניון פועל כגוף אחד והוא מכונה "הספרייה"[1]. בהתאם למגמות כלל עולמיות ספריות הטכניון מוסבות למרכזי מידע ולמידה. חלק מספריות הטכניון כוללות אוספים ייחודיים בישראל.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

קמפוס הדר הכרמל[עריכת קוד מקור | עריכה]

משכנו הראשון של הטכניון בשכונת הדר הכרמל, בצילום משנת 1913 בו שכנה הספרייה לראשונה

בשנת 1924, עם תחילת הלימודים בטכניון, הוקמה ספרייה בבניין הטכניון ההיסטורי בשכונת הדר הכרמל. טרם פתיחת הספרייה נתרמו ונקנו אוספיה הראשונים בגרמניה הודות למרדכי הקר, ממקימי הטכניון ומנהלו השני. גם בשנותיה הראשונות נתרמו אוספים רבים, חלקם באמצעות אגודות ציוניות באירופה[2]. בשנת 1932 היה גידול משמעותי באוספי הספרייה עם רכישות ותרומות של ספרים בתחום הארכיטקטורה[3]. בשנות ה-30 המשיכה הספרייה לקבל תרומות רבות, בעיקר בתחומי הארכיטקטורה והכימיה, אך גם בהנדסה, מדעים מדויקים וחקלאות. בסוף עשור זה תרם חיים ויצמן, עת פועולו כמדען, אוספים בתחום הכימיה והביוכימיה. לכבוד תרומתו זו נקרא חדר קריאה בספרייה על שם אמו רחל לאה ויצמן[4][5][6].

בשנות ה-40 התקבלו ונרכשו עוד אוספים בתחומי הטכנולוגיה, גיאודזיה, כימיה תעשתייתית, תרמודינמיקה, ארכיטקטורה, כימיה, מכונאות, פיזיקה, ומדעים מדויקים נוספים. בשנת 1942 היו בספריה מעל 12,000 כרכים[7]. בסוף 1944 מסרה אלמנתו של נתן גרינשטיין את ספרייתו במדע הכימיה לספריית הטכניון[8]. בשנת תש"ז נוספו לספרייה כ-3500 כרכים והיא הגיעה למעל 20,000 כרכים. כ-60% מהקוראים היו סטודנטים ומרצים בטכניון והשאר היו קוראים מן החוץ[9]. בשנת 1950 עמד מספר הספרים בספרייה על כ-25,000[10].

לאחר הקמת מדינת ישראל קיבלה הספרייה מתנות ממדינות שונות. בשנת 1951 קיבלה הספרייה מתנה של כ-200 ספרים ממשלת צרפת[11] ובשנת 1952 קיבלה תרומת ספרים מהאו"ם[12]. בתחילת 1953 היא החליפה ספרים עם ספריית הקונגרס[13].

בשנת 1952 כלל אוסף הספרייה כ-32,000 ספרים. הספרים סודרו לפי תחומי דעת בחדרי קריאה שונים בבניין ההיסטורי וכך החלו להיווצר ספריות משנה בהתאם לתחומי הלימוד והמחקר של הפקולטות.

קמפוס נווה שאנן[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספרייה המרכזית (מימין) ובניין צ'רצ'יל בעת בנייתם בנווה שאנן, 1964

בין השנים 1953 ו-1965 עברו הפקולטות השונות מהבניין ההיסטורי בהדר הכרמל לקמפוס החדש שהוקם בשכונת נווה שאנן, למעט הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים, שעברה רק בשנת 1985[14][15]. הספרייה עברה לקמפוס החדש בשנת 1965 לבניין שיועד עבורה, שנבנה בכספים שתרם המהנדס, יזם הנדל"ן והנדבן האמריקאי קולונל יחיאל אלישר, נשיא כבוד של אגודת דורשי הטכניון בארצות הברית. מאז הספרייה קרויה על שמו והיא משמשת כספרייה המרכזית של הטכניון[6][16]. התרומה לבנייה נתקבלה כבר בשנת 1948[17].

עם מעבר הפקולטות לקמפוס החדש הוקמו ספריות מחקר בפקולטות. הדבר התבקש עקב המרחקים בין בנייני הפקולטות החדשים לבין הספרייה המרכזית, הטופוגרפיה ההררית של הקמפוס והרצון להמשיך לפתח אוספים בתחומי הלימוד והמחקר כך שיהיו נגישים לחוקרים ולחברי הסגל בכל פקולטה.

בשנת 1966 הגיעה הספרייה לכ-100,000 ספרים והייתה מנוייה על כ-6,000 כתבי עת[18]. בשנת 1968 כבר דובר על 200,000 כרכים[19].

תוכנת אלף של חברת אקס ליבריס נרכשה בשנת 1984 לאחר שהספרייה רכשה מחשבים חדשים בעזרת המועצה להשכלה גבוהה. התוכנה נועדה למחשב את תהליכי הספרייה השונים באמצעות מודולים ייעודיים עבור כל אחת מהפונקציות שהספרייה ממלאת. בגלל המבנה המורכב של מערך ספריות הטכניון התוכנה עברה התאמות רבות ונקבעו תהליכי עבודה חדשים בהתאם. בעקבות הטמעת התוכנה חלה התייעלות משמעותית בעבודת הספרייה על כל שלוחותיה. עד שנת 1989 נעשה שימוש בקטלוג כרטיסיות בכל אחת מהספריות, אך בשנה זו הוא הופסק ומערכת השאלה ממוחשבת, המבוססת על קובץ קוראים של כלל קהיליית הטכניון, כבר פעלה בכל הספריות[6][20].

בשנות ה-90 של המאה ה-20 הספרייה הנגישה מאגרי מידע בתקליטורים שאוחסנו בשרת מקומי, שנוהל ברשת "נובל". עד אז חיפוש מידע ביבליוגרפי התאפשר במקורות מודפסים או במאגר המידע "דיאלוג", שהיה נגיש לעובדי הספרייה בהתקשרות מקוונת לפני עידן האינטרנט[6].

לקראת אמצע שנות ה-90, עם תחילת השימוש במחשבים ובאינטרנט בספריות, הספרייה הקימה אתר שאפשר גישה למאגרים ממוחשבים ולכתבי עת אלקטרוניים. במחצית השנייה של שנות ה-90 ספריות המחקר בפקולטות הקימו אתרים משלהן, שקושרו למערכות המרכזיות באתר הספרייה המרכזית: קטלוג הספרייה ומאגר כתבי העת ומאגרי המידע.

בעשור הראשון של המאה ה-21 הספרייה החלה להנגיש ארכיבים שלמים של כתבי עת אלקטרוניים ושל ספרים אלקטרוניים, הכוללים פרסומים מאז ראשיתם, מבתי הוצאה גדולים, כמו אלסוויר, שפרינגר ואחרים, ומפתחת ספרייה דיגיטלית משמעותית, המתמחה בעיקר בתחומי המדעים, הטכנולוגיה וההנדסה.

בעשור השני של המאה ה-21 ספריות הטכניון עוברות שינוי תפיסתי ופיזי בהתאם למגמות עולמיות חדשות ומוסבות מספריות מסורתיות למרכזי מידע ולמידה[21]. הספריות מפנות שטח רב שמשמש לכונניות מדפי ספרים לטובת אזורי לימוד מגוונים. לשם כך מתבצעת הערכת האוספים מחדש, בהתאם לנוהל הערכת אוספים המבוסס על קריטריונים שנקבעו לדילול ושימור[22]. חומרים הנמצאים בשימוש שוטף נשארים בספריות הפקולטות ואילו חומרים שאינם בשימוש אך נמצאו ראויים לשימור, מטעמים היסטוריים ומחקריים, מועברים לגניזה בארכיון הספרייה המרכזית לשימור ארוך טווח. ניתן להזמינם דרך פורטל הספריות או דרך האפליקציה בטלפון החכם ולקבלם בהשאלה.

שירותי ספריות המחקר בפקולטות מתמקדים בתחומי המחקר והלימוד של כל פקולטה עבור הסטודנטים ואנשי הסגל של הפקולטה. השירותים כוללים שירותי מידענות, הערכת המידע, פיתוח האוסף, תמיכה בלמידה מרחוק, כלים לציטוט מידע, שימוש במאגרי מידע וזכויות יוצרים. בספריות מתבצעים פרויקטים שונים כולל פרויקט דיגיטציה.

בשנת 2015 הושק פורטל אינטרנט חדש עבור מערך הספריות שמטרתו לאחד את כל אתרי הספריות תחת פלטפורמה אחת, בעלת חזות אחידה ובהתאם למיתוג הטכניון[23]. פורטל הספריות, מבוסס פלטפורמת SharePoint, כולל ממשקי חיפוש למקורות מידע, ביניהן OPAC, כלי הגילוי VuFind, וכלי הגילוי EDS לחיפוש במאגרי המידע שהספרייה רוכשת, שירותי הספריות, חיפוש מידע וקישורים למשאבי הספריות.

בדצמבר 2017 הוחלפה תוכנת אלף במערכת עלמא של חברת אקס ליבריס, לאחר כמעט שנה של הכנות להסבה. לאחר ההסבה הופסק השימוש בכלי הגילוי VuFind וב-OPAC. השימוש מאז מתמקד בכלי הגילוי Primo VE של חברת אקס ליבריס לספרים, כתבי-עת ומאגרי מידע בעוד שמערכת EDS משמשת לחיפוש מאמרים.

מערך הספריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבנה ספריות הטכניון

הספרייה המרכזית ע"ש אלישר[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הספרייה המרכזית ע"ש אלישר

הספרייה המרכזית מהווה את הסמכות המקצועית הקובעת מדיניות, נהלים והנחיות עבודה לכלל הספריות בטכניון והיא מספקת תשתית לפעילות המקצועית עבורן. בעשור השני של שנות האלפיים, נקלטים בה אוספי ספריות הפקולטות ששטחיהן מוסבים למתחמי למידה, בקומת המסד של הבניין, המשמשת כארכיון ספרים מרכזי עבור כלל הספריות.

בספרייה המרכזית ארבעה תחומי פעילות. תחום טכנולוגיות מידע ומחשוב אחראי על מערכות המידע והתשתית הטכנולוגית לכלל הספריות. בתחום זה מתוחזקות התוכנות וכלי הגילוי של הספרייה, פורטל הספרייה וממשקי חיפוש שונים.

תחום שירותי קהל אחראי על כל השירותים הניתנים לקהל המשתמשים בספריות הטכניון. הוא כולל את שירותי ההשאלה וההשאלה הבינספרייתית, ההדרכה, אספקת המידע, ארגון כנסים וימי עיון, והטמעת מאגרי מידע וכלים לניהול מידע עבור קהיליית הטכניון.

תחום ניהול אוספים ותהליכים אחראי על פיתוח האוספים והנגשת המידע עבור קהלי הטכניון. בתחום זה מתבצעים הרכש, הקיטלוג והמיון. התחום אחראי בין היתר גם על תהליכי הערכת האוספים בספריות הטכניון[22], הפקדת תזות לצורכי שימור והנגשה, דיגיטציה ושימור אוספים.

תחום אדמיניסטרציה ולוגיסטיקה אחראי על כח אדם ותקציבים. תחום זה מרכז פרויקטים מבחינה תפעולית ולוגיסטית. הוא אחראי על ארכיון הספרים, הארכיון ההיסטורי של הטכניון ועל תחזוקת בניין הספרייה המרכזית.

ספריות המחקר בפקולטות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספריות לשעבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תקנון הספרייה, בפורטל ספריות הטכניון
  2. ^ ראו למשל: מתנות לתכניון, דואר היום, 26 באוקטובר 1927
  3. ^ בתכניון, דואר היום, 13 ביוני 1932
  4. ^ מתנת ד"ר ווייצמאן לתכניון, הצופה, 11 בדצמבר 1939
    ביקור מר קירשנר בתכניון, דבר, 3 באפריל 1941
  5. ^ פיינר, רבקה. "תולדות הספרייה (לחג העשרים של התכניון)", ידיעות אגודת דורשי הטכניון לחג העשרים של המוסד (תרפ"ה-תש"ד), חיפה, התכניון העברי, תש"ה 1945, עמודים 33-35
  6. ^ 6.0 6.1 6.2 6.3 "ספרית הטכניון כמערכת", בארכיון ההיסטורי של הטכניון, 1990
  7. ^ ספרית התכניון העברי, דבר, 2 בספטמבר 1942
  8. ^ אוסף נתן גרינשטיין ז"ל לספרית התכניון, דבר, 21 בדצמבר 1944
  9. ^ 20.0000 כרכים בספרית חטכביון בחיפה, קול העם, 18 בנובמבר 1947
    ראו גם את פרסום שעות הפתיחה: בספרית הטכניון, משמר, 26 בינואר 1947
  10. ^ הטכניון - בן 25 שנה, מעריב, 2 בפברואר 1950
  11. ^ מתנה לטכניון מממשלת צרפת, על המשמר, 9 במאי 1951
  12. ^ תרומת או"ם לטכניון, הבוקר, 28 באוקטובר 1952
  13. ^ הטכניון מחליף ספרים עם ספריית הקונגרס בארה"ב, על המשמר, 15 בינואר 1953
  14. ^ אבן הפינה לקריית הטכניון בנווה שאנן הונחה בשנת 1953, אז החלו לעבור הפקולטות לקמפוס החדש
  15. ^ בשנת 1965 נותרה רק הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בבניין הטכניון ההיסטורי
  16. ^ ספריות הטכניון: היסטוריה והתפתחות, בפורטל ספריות הטכניון
  17. ^ ספרית הטכניון לבנין משלה, הצופה, 28 בדצמבר 1948
  18. ^ ספריית הטכניון - אוצר הספרים הגדול במדע וטכנולוגיה בארץ, הצופה, 14 בדצמבר 1966
  19. ^ עמוס כרמליביער הפרסומים נעלמים עצי המידע, דבר, 17 ביולי 1968
  20. ^ Alpert Carl, Technion: the story of Israel's Institute of Technology, Volume 2, New York, American Technion Society, 2001, p.222
  21. ^ Sens, Thomas (December 1, 2009). 12 Major Trends in Library Design, Building Design + Construction. Retrieved June 1, 2016.
  22. ^ 22.0 22.1 נוהל הערכת אוספים וטיפול בהם בספריות הטכניון באתר "ארגון ושיטות", לשכת מנכ"ל הטכניון
  23. ^ "ספר מותג – מדריך הנחיות וסטנדרטים גרפיים לשימוש במותג הטכניון", הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל, יחידת שיווק הטכניון, 2014
  24. ^ אגף בספרית הטכניון על שם נ. פלדמן ז"ל, חרות, 15 בנובמבר 1953
  25. ^ ציוני דרך, באתר הטכניון
  26. ^ "השקת ספריית מדעי המחשב המחודשת", באתר הפקולטה למדעי המחשב בטכניון, 29 במרץ 2016