נתן פיאט
נתן פיאט (15 בספטמבר 1894 פרוז'אנה, רוסיה (כיום בלארוס) - 7 בדצמבר 1959[1], בית קשת) עבד כמורה במקווה ישראל וכמנהל בית הספר החקלאי כדורי במשך שנים רבות. שאף לשלב לימודי חקלאות וביטחון תוך מתן אחריות אישית נרחבת לתלמידים והיה לגורם משפיע על עיצוב אישיותם של דורות רבים של בוגרי המוסד. ייסד את שלוחת כדורי בעכו שנקראה לאחר מותו "יד נתן".
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נתן פיאט נולד ב-1894 כנתן פייטלביץ'[2] בעיירה פרוז'אנה שבפלך גרודנו שברוסיה, בן ליהודה (אידל) ולרבקה[3]. בבגרותו למד בגימנסיה העברית בווילנה.
ב-1913 נסע לארצות הברית והחל ללמוד אנטומולוגיה באוניברסיטת קליפורניה בברקלי, בלימודיו התמחה פיאט בתחום הלול והמכוורת. בהיותו בארצות הברית נשא לאישה אישה יהודיה מקומית בשם אן (חנה) קול (כהן) (ילידת 1902).
עם סיום לימודיו וקבלת תואר "מוסמך" בחקלאות הגיע אליו שליח עלייה על מנת לשכנעו לעלות וללמד במקווה ישראל. בנובמבר 1928 עלה לארץ והצטרף לצוות ההוראה במקווה ישראל. בנוסף לתפקודו כמורה, עסק פיאט בהנחלת ידיעותיו הרבות לחקלאים בארץ ובשיפור ענפי החקלאות שבהם התמחה[4].
ב-1936 התפטר מתפקידו שלמה צמח, מנהל "בית הספר החקלאי כדורי", לאור היותו נתון בקונפליקטים עקב מחויבותו לשלטונות הבריטים שמינו אותו. שנה אחר כך, קיבל פיאט פניה אישית ממשה שרת לקבל עליו את ניהול בית הספר. פיאט לקח עליו את התפקיד[5] ובמסגרת זו, עסק לא רק בהיבטים הפדגוגים של הלימודים, אלא גם סייע להנהגת ארגון ההגנה לרכוש נשק ולאמן את תלמידי המוסד החינוכי.
בנוסף לתפקידו כמנהל המוסד, שימש פיאט גם כמורה במקצועות הלול והכוורת. פיאט שימש בתפקידו עד שנת 1957 כשבתקופת המעבר לשלוחה בעכו החליפו סגנו שמואל גזית ואחר כך מונה לתפקיד ד"ר נסים משיח.
בשנת 1955 יזם פיאט הקמת שלוחה של כדורי בעכו[6]. הקמת השלוחה אושרה במשרד החקלאות ב-11 באוקטובר 1955 לצד תחנת ניסיונות חקלאית ולשכת הדרכה חקלאית. בשנת 1956 נפתח בית הספר ופיאט ניהל אותו. ב-1960, לאחר מותו, שונה שם המתחם ל"יד נתן" על שמו של פיאט. בראשית שנות ה-70 הוקמה במקום מכללה אזורית. לאחר שבסוף שנות השמונים של המאה ה-20 נסגרו תחנת הניסיונות ולשכת ההדרכה, חולק המתחם בין המכללה, שהפכה מאז ל"מכללה האקדמית גליל מערבי", וכפר הנוער "מנוף", בו לומדים בני נוער שנשרו ממסגרות הלימודים הפורמליות.
בתקופת מלחמת העצמאות עקב אחר גורל תלמידיו, שהיו מעורבים בלחימה בחזיתות השונות[7], ופעל למול מוסדות המדינה כדי לקבל סיוע לצפון המדינה. במיוחד זכורה מעורבותו בניסיונות התווך מול הבריטים להחזרת גופות שבעת החללים מקרב בית קשת ששניים מהם היו תלמידיו. לאחר המלחמה פעל פיאט להקמת אנדרטה לחללים בשטח בית הספר. הפסלת בתיה לישנסקי נבחרה לתכנן את האנדרטה. פיאט לא זכה לראות את סיום הקמתה והסרת הלוט נעשתה במלאת 30 לפטירתו.
פיאט נפטר ב-1959 ונקבר, לבקשתו, בבית-הקברות של קיבוץ בית קשת, לצד תלמידיו שנפלו במקום בקרבות מלחמת העצמאות.[8] בוגרי כדורי פוקדים את קברו מדי שנה.
משנתו החינוכית[עריכת קוד מקור | עריכה]
נתן פיאט היה מחנך בעל שיעור קומה- מחנך מכוח אישיותו. פיאט ביסס את הלימודים במוסד על אהבת הארץ האדם והאדמה והם התמקדו בנושאי חקלאות לצד הלימודים איפשר פיאט את הכשרת התלמידים במסגרת ההגנה ובהמשך תמך בגיוסם לשורות הפלמ"ח. הוא עודד את התלמידים למחשבה עצמית וידע לנתב את דרכם ומעשיהם למטרות החינוכיות של בית הספר. הוא ראה בעיצוב אופיים של התלמידים מטרה חינוכית, דאג לחשל אותם ונמנע מפינוק יתר. השקפת עולמו דגלה באמון וכיבוד כל אדם גם אם הוא תלמיד צעיר, יהודי או ערבי ובמתן אחריות אישית וקבוצתית. פיאט חינך את תלמידיו ליושרה ואחריות תוך שהוא מבסס את מסורת "בחינות כבוד" אותה יזם קודמו שלמה צמח, מסורת זו בה נבחנו התלמידים ללא נוכחות המורים הוכיחה את עצמה שעה שצימח דור של מנהיגים בעלי יושרה כדוגמת יגאל אלון ויצחק רבין. הבוגרים השתלבו בהקמת יישובים חקלאיים, במחקר חקלאי ובפיקוד הגבוה בצה"ל. תלמידיו ראו בו דמות אב-מחנך, שידע חינוך מהו והוא זכה להערכה רבה.
הרוח הסוציאליסטית ליברלית שאפיינה את המוסד הייתה לצנינים בעיני מפלגות הימין שטענו שפיאט הוכרח לעזוב את המוסד עקב אי סדרים במוסד ולאור התנהגות לא תקינה בין תלמידים[9].
הקמת קיבוץ בית קשת[עריכת קוד מקור | עריכה]
פיאט היה בין השושבינים הראשיים להקמת קיבוץ בית קשת השכן לכדורי. כבר ממחזורי המסיימים הראשונים ניסה פיאט לשכנע את הבוגרים להקים ישוב ליד בית הספר[10] אך הבוגרים שאפו להקים ישוב באזור יותר חלוצי. גם את בוגרי מחזור ו' ניסה פיאט לשכנע להתיישב ליד כדורי אך הם רצו להתיישב בחורן על אדמות פיק"א שנרכשו על ידי הברון רוטשילד (ואף הקימו לשם כך את "גרעין חורן"). בסופו של דבר שכנע פיאט את יגאל אלון שקבע שהגרעין יתישב בסמוך לכדורי. פיאט השתמש במשאבי בית הספר לסייע לקיבוץ הצעיר ככל יכולתו בציוד, בבעלי חיים ובעזרה בעבודה.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ד"ר אסתי ינקלביץ, היה שלום מר פיאט, אוניברסיטת תל אביב, 2013
- נתן פיאט, לול עופות, הוצאת יבנה, 1940
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אריה גבע, בית הספר החקלאי כדורי, 75 שנה לייסודו - 9-09, 23 בספטמבר 2009 (אורכב)
- יעקב אביאל, היה שלום מר פיאט, מעריב, 20 בדצמבר 1957
- מרדכי טננבוים, בוגרי כדורי כיבדו זכר מורם, מעריב, 18 בדצמבר 1960
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ נפטר נתן פיאט, דבר, 8 בדצמבר 1959
- ^ שינה את שמו מפייטלביץ לפיאט ב-1913 כשנסע לארצות הברית
- ^ נתן היה הבכור ולאחריו נולדו 3 בנות
- ^ השבחת גזע הדבורים הישראליות בעזרת דבורים איטלקיות, חיסון נגד מחלת האבעבועות בתרנגולות, שיפור זני התרנגולות בארץ, שיפור מבנה לולים, הצעות לגידול יונים ועוד
- ^ בתקופת הבינים בין עזיבתו של צמח להגעתו של פיאט מילא את תפקיד המנהל האגרונום אברהם קם שהיה מורה לתורת הקרקע בכדורי
- ^ הרעיון להקמת בית הספר בעכו נבט במהלך סיור מקצועי שערך פיאט בבתי ספר חקלאיים בארצות הברית ב-1953. בסיור התרשם מצורת לימוד המשלבת מקצועות חובה ורשות ואותה שאף ליישם בארץ
- ^ 47 תלמידים מתוך 300 בוגרי המוסד נהרגו במלחמת העולם השנייה ובמלחמת העצמאות
- ^ נתן פיאט הובא למנוחות בבית קשת ליד "כדורי", דבר, 10 בדצמבר 1959
- ^ א. שמאי, "הפואמה הפדגוגית" נוסח "כדורי", חרות, 2 ביולי 1959
- ^ פיאט רצה שמצד אחד היישוב החדש יתרום להגברת הביטחון של בית הספר ומצד שני בית הספר יתמוך בישוב
