סאותופוליס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
סאותופוליס
Σευθόπολις
מאגר קופרינקה, שמימיו מכסים את שרידי סאותופוליס
מאגר קופרינקה, שמימיו מכסים את שרידי סאותופוליס
מדינה / טריטוריה ממלכת אודריסה
תאריך ייסוד בין 325 ל-315 לפני הספירה
שטח 0.05 קמ"ר
סיבת נטישה כיבוש וחורבן על ידי הקלטים
תאריך נטישה בין 280 ל-252 לפני הספירה[1]
קואורדינטות 42°37′05″N 25°18′20″E / 42.618056°N 25.305556°E / 42.618056; 25.305556 
אזור זמן UTC+2

סאותופוליסיוונית עתיקה: Σευθόπολις) הייתה עיר הלניסטית שנוסדה על ידי המלך התראקי סאותס השלישי[2] כעיר הבירה של ממלכת אודריסה. העיר נוסדה בין 325 ל-315 לפני הספירה.[3] העיר נבנתה באתר של יישוב קדום, ושרידיה שוכנים כיום בקרקעית מאגר קופרינקה, כ-8 קילומטרים מערבית לקאזאנלק במחוז סטארה זאגורה, במרכז בולגריה, בפתח המזרחי של עמק הוורדים.

תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכנית העיר סאותופוליס

סאותופוליס לא הייתה פוליס אמיתית, אלא מקום מושבו של סאותס וחצר מלכותו. העיר הוקמה על שטח ישר מוגבה המוקף משלושה צדדים על ידי נהר הטונדזה (Тунджа) ועל ידי אחד מיובליו. זו הייתה עיר מבוצרת על שטח של 50 דונם שצורתה מחומש, המוגנת על ידי חומה בעובי 2 מטרים שהיקפה היה 890 מטרים.[3] מגדל מרובע הגן על כל אחת מפינות החומה. השער הראשי שכן בחומה הצפונית בין שני מגדלים, ובדרום היו שני שערים בין באסטיונים. החומה הייתה בנויה מלבני חרס ועץ על יסודות אבן. התוכנית של העיר הייתה סטנדרטית - שני רחובות צולבים המוליכים מן השערים למרכז. האגורה הייתה בחלק הצפון-מערבי של העיר, והיה בה מקדש לדיוניסוס.[4] צורתו של החלק צפון-מזרחי הייתה טרפזית, והוא היה מוקף חומה ומגדלים ובתוכו הארמון, שחזיתו באורך 40 מטרים הייתה מעוטרת בקישוטים רבים. בתוך הארמון היה מקדש לפסלי האלים של סמותראקי, הקבירי (Κάβειροι). התפקיד הכפול שמילא ארמונו של סאותס (חצר מלכות ומקדש) מוכיחים שסאותס היה מלך-כוהן. הכוהן העליון של הקבירי בקרב התראקים בממלכת אודריסה.[3]

הבתים היו בנויים סביב חצרות ובהן בארות. מערכת ניקוז הובילה לתעלה במרכז הרחוב. בתכנון העיר ניכרת השפעת של מתכנן הערים היווני היפודמוס. ההשפעה היוונית ניכרת גם בעיטורים כגון קישוט רעפי הקצה, שימוש בסטוקו ובשיבוצים, ובשימוש בסדר הדורי. מבנים ציבוריים היוו את מרבית שטחה של העיר. בעיר עצמה התגוררו כ-50 משפחות אריסטוקרטיות ושאר התושבים התגוררו מחוץ לעיר.[3] האוכלוסייה הייתה מעורבת, יוונים ותראקים. העיר נכבשה בהתקפה של הקלטים בשנת 281,[3] וננטשה סופית בין סוף שנות ה-70 של המאה השלישית לשנת 252 לפני הספירה.[1]

הנקרופוליס של סאותופוליס כולל מספר מבני קבר בצורת כוורת עשויים לבנים, חלק מכוסים על ידי רוגם, שבהם נקברו בני המעמד העליון, לעיתים עם סוסיהם. גופותיהם של העניים הועלו באש ואפרם הונח בקבר כשלידם מנחות קבורה צנועות.

פסל ארד של ראשו של סאותס השלישי

חורבות העיר נתגלו לראשונה ב-1948 על ידי ארכאולוגים בולגרים שביצעו חפירות הצלה במהלך בניית מאגר המים על שם גאורגי דימיטרוב (מאוחר יותר שונה שם המאגר לקופרינקה על שם הכפר הסמוך). העיר נחפרה לגמרי ב-1953. בין הממצאים היו כ-2,000 מטבעות, 800 נושאים את דיוקנו של סאותס השלישי, שהיה המלך התראקי הראשון שטבע בעצמו את מטבעותיו. למרות הערך ההיסטורי של המקום החליט הממשל הקומוניסטי של הרפובליקה העממית של בולגריה להמשיך בהקמת המאגר וחורבותיה של סאותופוליס כוסו במים בעומק של 20 מטרים.[3]

ב-2005 הציע האדריכל הבולגרי ז'קו טילב (Жеко Тилев) מיזם לחשוף, לשמר ולשחזר את העיר סאותופוליס (העיר התראקית השמורה בצורה הטובה ביותר בבולגריה). התוכנית קוראת לבנות סכר מעגלי בלב מאגר קופרינקה שיקיף את החורבות, לשאוב את המים, לחשוף את העיר ולשחזר אותה. מיזם זה עשוי לאפשר לארגון אונסק"ו להכריז על המקום אתר מורשת עולמית ויהפוך את האתר ליעד תיירותי בעל חשיבות עולמית. התיירים יגיעו לאתר בסירות. חומה עגולה בקוטר 420 מטרים ובהיקף של 1,300 מטרים תאפשר למבקרים לראות את העיר מגובה של 20 מטרים, ואז לרדת באחת מארבע מעליות שקופות אל העיר.[3] התוכנית קוראת להקמת גנים תלויים, מעליות זכוכית, מזח, מסעדות, בתי קפה, חנויות ובתי סטודיו לאמנים. העיר תואר בלילה.

טילב העריך את עלות המיזם בלפחות 50 מיליון אירו ותרם את התוכניות לעיריית קאזאנלק השכנה. העירייה מנסה לגייס כספים למיזם, גם ממשלת ארצות הברית נרתמה לסייע כספית, אבל נכון ל-2016 הסכום שנאסף רחוק מהסכום שנדרש למיזם.[3]

פסגת סווטופוליס (Sevtopolis Peak) באי גריניץ' (Greenwich Island) שבארכיפלג של איי שטלנד הדרומיים בסמוך לאנטארקטיקה קרויה על שם סאותופוליס.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סאותופוליס בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]