סדרה (חידה)
סדרה לוגית היא סדרה של עצמים המוצגת כמשימה במבחן אינטליגנציה או כחידה, שבה נדרש הנשאל לציין את האיבר הבא בסדרה, בהתאם לעיקרון שלפיו נבנתה הסדרה. הסדרה הלוגית היא לעיתים סדרה של מספרים, אך נפוצות גם סדרות אחרות, כגון סדרה של סימנים גרפיים.
דוגמאות:
- 1, 4, 7, 10 – האיבר הבא הוא 13, משום שזו סדרה חשבונית שהמרחק בין שני איברים סמוכים בה הוא 3.
- 1, 1, 2, 3, 5, 8, 13 – האיבר הבא הוא 21, משום שזו סדרת פיבונאצ'י.
- 1, 0, 4, 5, 7, 3 – האיבר הבא הוא 8, משום שמוצגות כאן הספרות (החל מ-0) מסודרות בסדר אלפביתי לפי שמן בעברית: אחת, אפס, ארבע, חמש, שבע, שלוש, שמונה. אף שמוצגת כאן סדרה של ספרות, העיקרון המסדר אותה הוא עיקרון מילולי, ולא עיקרון אריתמטי.
- א, ש, ש, א, ח, ש – האיבר הבא הוא ש, משום שהסדרה משקפת את האות הראשונה של המילים המייצגות את המספרים הטבעיים הראשונים.
- חיטה, שעורה, גפן, תאנה – המילה הבאה היא "רימון", משום שזו הסדרה של שבעת המינים, כפי שהם מפורטים בספר דברים.
למעשה נדרש הנשאל לזהות את העיקרון שהנחה את מחבר השאלה, ולא בהכרח עיקרון מוחלט, ולכן ייתכן שהנשאל יציג פתרון נכון (כזה שבו האיבר הבא מבוסס על עיקרון פשוט המאגד את כל איברי הסדרה), אך כזה שאינו קולע לפתרון שהנחה את מחבר השאלה (ראו חוק המספרים הקטנים).
בספרות
[עריכת קוד מקור | עריכה]סדרה לוגית נמצאת בלבם של הספר "רציחות נוסח אוקספורד" והסרט "רציחות באוקספורד" שהופק בעקבותיו. הספר והסרט עוסקים ברוצח סדרתי בעל חיבה לסדרות לוגיות, המלווה את מעשיו בפתקים שעליהם סדרת ציורים. העוסקים בפענוח מעשי הרצח מנסים לנחש מה האיבר הבא, כדי למנוע את הרצח הבא. בסרט מסביר הלוגיקן ארתור סלדום למפקח פיטרסן: "סדרה לוגית היא סדרה של אלמנטים שבאים זה אחר זה לפי כלל מסוים. למשל: 4-3-2-1, או מספרים זוגיים: 8-6-4-2". בעקבות לודוויג ויטגנשטיין אומר סלדום: "תמיד אפשר למצוא כלל או הצדקה שמאפשרים להמשיך סדרה באמצעות כל מספר. זה תלוי רק ברמת המורכבות של הכלל".
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- רומה פלק, אתגרים לתאים האפורים, הוצאת ספרית פועלים והקיבוץ המאוחד, 2004, חידות 1, 11-14, 33, 36, 63, 92 ופתרונותיהן.