סדרות הרמדאן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רשיד עסאף וג'ואיל בחאלק, מתוך סדרת הרמדאן "האביר האחרון", 2002

סדרות הרמדאן (קרויות בערבית: مسلسل رمضان, "מוסלסל רמדאן" או ברבים "מוסלסלאת רמדאן") הן סדרות טלוויזיה שנוצרות ומוקרנות במיוחד בתקופת הרמדאן בעולם הערבי. סגנונן של סדרות אלו הוא לרוב כשל טלנובלה דרום אמריקאיות ולעיתים קרובות אלו אפוסים היסטוריים על דמויות אסלאמיות או סיפורי אהבה הקשורים לסכסוך מעמדי ותככים.[1]

בשעות הערב של חודש הרמדאן, לאחר ארוחת שבירת הצום של האפטאר, משפחות מכל רחבי העולם הערבי יושבות לצפות בדרמות מיוחדות אלה בטלוויזיה.[2] ערוצי הלווין הערבים משדרות תוכניות אלו בכל ערב במשך הרמדאן, ומושכות לתוכן את המשפחות שמתאספות כדי לשבור את הצום שלהם.[3] רוב ה"מוסלסלאת" האלו בנויות מכ-30 פרקים, או פרק אחד בממוצע לכל לילה של הרמדאן.[4] סדרת טלוויזיה אלה הן חלק בלתי נפרד ממסורת הרמדאן, באותה הדרך שבה ה"חכוואתי" (מספר הסיפורים), שסיפר סיפורים ומיתוסים, היה חלק מלילות הרמדאן בעבר.[5] הסדרה הראשונה שהחלה סוגה זו הייתה "לילות חלמייה" ששודרה במצרים ב-1987.[6]

על פי מחקר של חברת Ipsos למחקרי שוק, בשבועות הראשונים של חודש הרמדאן 2011, אחוזי הרייטינג של ערוצי טלוויזיה ברחבי המזרח התיכון עלו ב-30%, וכמות של כ-100 סדרות מיוחדות אלו שודרו בערוצים הממלכתיים והפרטיים כאחד. עונת הרמדאן כבר הושוותה לא פעם לעונת החודש של הסופרבול, כגודל חשיבותה בשוק הטלוויזיה בעולם הערבי. בתקופה זו, מדרגי הטלוויזיה נשארים גבוהים גם אל תוך הלילה, ועלות של פרסומת בת 30 שניות בשעות צפיית השיא של הרמדאן עשויה להיות יותר מכפול מהשיעור הרגיל.[7] על פי מרכז המחקר הפאן הערבי (PARC), הסכום שהוצא ברמדאן בשנת 2012 לפרסום בטלוויזיה אף חרג מהתחזיות של 420 מיליון דולרים, וכל זאת מתוך הסכום המשוער 1.98 מיליארד דולר עבור שוק הפרסום בטלוויזיה בעולם הערבי בכל אותה השנה.[8]

בשנת 2020 הופקה בכווית סדרה בה מוצגות חיי היהודים במדינה בשנות ה-40 של המאה ה-20 "אם אהרון" וסדרת "מוצא 7" המעודדת יחסים עם ישראל. לעומת זאת, במצרים הופקה סדרה "הסוף" בה הוצג עולם עתידי של שנת 2120 ללא מדינת ישראל.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך זה הוא קצרמר בנושא תקשורת. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.