סוזנה פפיאן
 | |
| לידה |
2 במרץ 1992 (בת 34) תל אביב-יפו, ישראל  |
|---|---|
| מדינה |
ישראל, ארמניה |
| השכלה |
סטודיו למשחק ניסן נתיב |
| תקופת פעילות |
מ-2011 |
| עיסוק | משחק ובמה |
| השקפה דתית |
יהדות |
| בן זוג | אלכסנדר (סשה) בולצה |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
קורות חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]פפיאן נולדה ביפו, להורים מוזיקאים שעלו לישראל מארמניה הסובייטית ומרוסיה הסובייטית לאחר התפרקות ברית המועצות לשעבר ב-1991.[1][2][3] אמה היא קרינה זכריאן, פסנתרנית ילידת מוסקבה; ואביה הוא ואג פפיאן, המנהל המוזיקלי של תזמורת האופרה הקאמרית באשדוד.[1][2] היא גדלה בבת ים, והתחנכה בגן ילדים דובר רוסית.[2] בגיל 6 הוריה נפרדו והיא עברה עם אמה ואחיה לירוואן, עיר הבירה של ארמניה, בעוד אביה נשאר בישראל.[1]
בנעוריה בארמניה, הקשר שלה עם אביה נותק, ועל כך סיפרה: ”גדלתי כילדה ארמנית לכל דבר. שכחתי לגמרי את העברית. גדלתי על סיפורי ישו המשיח, ובגיל 13 אחי ואני הוטבלנו לנצרות בכנסייה”.[1][2] כשנה לאחר מכן, הוריהם התגרשו.[1] פפיאן סיפרה כי בגיל 16 גילתה ששתי סבותיה הן ממוצא יהודי, בעוד ששני סביה הם ארמנים-נוצרים.[1][2] בארמניה הדת הולכת על פי האב – וכך יצא ששני הוריה גדלו והתחנכו כארמנים-נוצרים, ואף התחתנו בכנסייה.[1][2] ב-2008 בגיל 16 עלתה בחזרה עם אמה לישראל – לאחר שאחיה בן ה-18 החליט לעלות בחזרה לאביו וגם כדי להתגייס[1]. אחיה הגדול נהרג בהיתקלות עם מחבלים על הגדר שברצועת עזה באפריל 2008, בגיל 20, חודשים בודדים מתחילת שירותו[4][5][1]. בעקבות כך הן נשארו בישראל. היא לא התגייסה לצה"ל, עקב התנגדותה של אמה.[4][5][1]
בגיל 18 החלה ללמוד במכינה כדי להתקבל ללימודי משחק בסטודיו למשחק ניסן נתיב שבתל אביב-יפו, בין השנים 2011–2014.[1][2]
קריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב"נתן החכם", מחזה מאת גוטהולד אפרים לסינג שמתרחש בשנת 1178 בירושלים שתחת שלטון צלאח א־דין, היא גילמה את רחל, יהודייה, בתו של נתן החכם[1]. היא מתאהבת בצלבן ומנהלת מערכת יחסי אהבה אסורה, שלפיכך עוררו סערה והתנגדות רבה[1]. המחזה מוקיע את צרות האופקים הדתית, ומעודד את עקרונות הסובלנות והאהבה בין הדתות השונות בארץ ישראל[1]. במאית ההצגה היא נועה וגנר.[1] במהלך קריאת המחזה הבינה פפיאן שלדמותה יש משבר זהות כמו לה בחייה שלה, ובשל כך הרקע שלה בדת הנוצרית סייע לה גם בחזרות לקראת ההצגה.[1] פפיאן סיפרה שבזכות הרקע שלה היא אף לימדה את עמיתיה השחקנים על אופן ההצטלבות המשתנה בין זרם לזרם – לפי זרמי הנצרות הקיימים[1].
נכון לשנת 2025, סוזנה פפיאן מגלמת את איב הרינגטון בהפקת תיאטרון בית ליסין של המחזה "הכל אודות איב". ההצגה, שעלתה לראשונה במאי 2025, היא עיבוד בימתי לסרט הקלאסי שזכה בשישה פרסי אוסקר. פפיאן זכתה לשבחים על הופעתה, כאשר מבקרים תיאטרליים תיארו אותה כ”תגלית תיאטרלית מעולה” וכשחקנית שמצליחה להציג את המורכבות של הדמות — מהתמימות הראשונית ועד לחשיפת שאיפותיה האמיתיות של איב.[6][7] באותה השנה השתתפה בעונה השלישית של הסדרה "האחיין שלי בנץ" בתפקיד גילי (פולי). עוד באותה שנה פפיאן השתתפה בתוכנית הטלוויזיה "איננה", בה גילמה את דנה, חוקרת משטרה.
ב-2026 השתתפה בסדרה תוצרת בית, שיוצריה הם עמרי עמית ואדר מירום, בבימויו של גורי אלפי.[8]
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]נשואה לסשה בולצה, כלכלן ומהנדס רשת לשעבר, וסטודנט לפסיכותרפיה הוליסטית גופנית.[3] השניים מתגוררים בתל אביב.
פילמוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]| שנה | פרויקט | תפקיד | הערות |
|---|---|---|---|
| 2012 | סרק סרק | סבטה | סרט קולנוע בבימוי של חיים בוזגלו |
| 2016 | מעבר להרים ולגבעות | חוקרת שב"כ | סרט קולנוע בבימוי של ערן קולירין |
| 2017 | לב שקט מאוד | אם חרדה | סרט דרמה בבימויו של איתן ענר |
| כיפת ברזל | תמר, חיילת סמב"צית | הסדרה שודרה בערוץ 2 ומאוחר יותר בקשת 12 | |
| 2020 | בלקספייס | נטלי שטיין | עונה ראשונה, הסדרה שודרה ברשת 13 והעונה הראשונה נמכרה לנטפליקס |
| רון | אלה | סדרת טלוויזיה מבית yes | |
| 2023 | סובייצקה | ענת (אניה) גולדנברג | תפקיד מרכזי; סדרה דוברת-רוסית ועברית ששודרה בכאן 11 |
| גן קופים | מרגו מאי | תפקיד ראשי;
על תפקידה בסרט זה הייתה מועמדת לפרס אופיר לשחקנית הראשית הטובה ביותר | |
| פסק זמן | סרט קצר;
הסרט מועמד לפרס אופיר לסרט העלילתי הקצר הטוב ביותר | ||
| 2024 | הצבי | פרומה ציפיס | תפקיד מרכזי, הסדרה שודרה בכאן 11
|
| האיש שרצה לדעת הכל | דיאנה גולדין | הסדרה שודרה בכאן 11 ומהווה סדרת המשך ל"תיק נעדר" | |
| 2025 | האחיין שלי בנץ | גילי רותפוף | תפקיד ראשי; עונה שלישית שמשודרת בכאן חינוכית |
| איננה | דנה | ||
| 2026 | תוצרת בית | אדווה | סדרה של עמרי עמית ואדר מירום בבימויו של גורי אלפי ב-yes |
תיאטרון ובמה
[עריכת קוד מקור | עריכה]פפיאן משתתפת באנסמבל ציפורלה, וכן גם השתתפה בצוותי השחקנים של תיאטראות רבים בישראל:
- תיאטרון החאן – תעלולי סקפן,[10] נפוליון - חי או מת!,[11] טייבלה והשד,[12] נתן החכם,[13] הסבתות והצגות נוספות
- תיאטרון הקאמרי – מלון רנדוו בבימויו של אודי בן-משה,[14] הממונה על משאבי אנוש בבימויו של אלי ביז'אווי[15]
- תיאטרון הבית – אני דניאיל חארמס על פי סיפוריו הקצרים של דניאיל חארמס,[16] כל דבר חיי צריך[17]
- תיאטרון המדיטק – לא דובים ולא יער[18]
- פסטיבל עכו – אמסטרדם בלוג; ההצגה זכתה בפרס השחקנית הטובה ביותר ובפרס עיצוב התאורה לשנת 2014[19]
- פסטיבל חיפה להצגות ילדים – אגדת הילדה והעורבים, על-פי המעשייה "שבעת העורבים" של האחים גרים[20]
כפרזנטורית
[עריכת קוד מקור | עריכה]פפיאן שימשה כפרזנטורית של חברת "מנורה מבטחים" החל משנת 2024.[21]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
סוזנה פפיאן, ברשת החברתית פייסבוק
סוזנה פפיאן, ברשת החברתית אינסטגרם- סוזנה פפיאן, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
סוזנה פפיאן, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- סוזנה פפיאן, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
- סוזנה פפיאן באתר תיאטרון החאן
- מור דיעי חנני, השחקנית סוזנה פפיאן: הפרידה מחולון, העלייה מארמניה והאח שנהרג, באתר השקמה חולון, 23 במרץ 2018
- מיכל ליבר-רונן, "הרגשתי שאני מתחילה מבור, לא מקרקע. עבדתי על זה קשה", באתר מאקו, 4 באוקטובר 2023
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 צפורה רומן, בגיל 13 הוטבלתי בכנסייה. בגיל 16 הבנתי שאני יהודייה, באתר ynet, 12 במאי 2022
- 1 2 3 4 5 6 7 תחיה ברק, "לא רציתי למות דווקא כשאני מגשימה את החלום": סוזנה פפיאן היא הדבר הגדול הבא, באתר ynet, 7 בספטמבר 2023
- 1 2 סמדר שילוני, "כל 'הותר לפרסום' הוא טריגר, המחשבה שהמוות של אחי לא מנע את הטרגדיה מכאיבה לי", באתר ynet, 11 במאי 2025
- 1 2 קורות החיים של דוד פפיאן, באתר "יזכור" של משרד הביטחון
- 1 2 כתבי, "דוד עלה לישראל ורצה לשרת רק בגבעתי", באתר ynet, 17 באפריל 2008
- ↑ הכל אודות איב, באתר תיאטרון בית ליסין
- ↑ ביקורת: הכל אודות איב – תהילה וקנאה בעולם התיאטרון – בית ליסין – news-plus.
- ↑ רותה קופפר, מ"רוסטר" עם סטיב קארל ועד "הדינוזאורים" בנטפליקס: הפוגות קלות מהמלחמה בלי לצאת מהבית, באתר כלכליסט, 12 במרץ 2026
- ↑
המועמדות והמועמדים לפרסי הטלוויזיה 2024, סרטון בערוץ "האקדמיה הישראלית לקולנוע וטלוויזיה", באתר יוטיוב, 2 במרץ 2025 - ↑ תעלולי סקפן, באתר החאן - תיאטרון איכות בירושלים
- ↑ נפוליון - חי או מת!, באתר תיאטרון החאן
- ↑ טייבלה והשד, באתר החאן - תיאטרון איכות בירושלים, 2023-12-17
- ↑ נתן החכם, באתר החאן - תיאטרון איכות בירושלים
- ↑
מרט פרחומובסקי, "מלון רנדוו": סיכון משעשע ומוצדק, באתר הארץ, 21 באוגוסט 2016 - ↑ תיאטרון - שליחותו של הממונה על משאבי אנוש - הקאמרי, באתר www.habama.co.il
- ↑ תיאטרון הבית, תיאטרון הבית - אני דניאיל חארמס // 31 במאי, באתר תיאטרון הבית
- ↑ תיאטרון הבית, תיאטרון הבית - כל דבר חי צריך // 20 בפברואר, באתר תיאטרון הבית
- ↑ לא דובים ולא יער • תיאטרון המדיטק, באתר תיאטרון המדיטק
- ↑ אמסטרדם בלוג, באתר www.tmu-na.org.il
- ↑ אגדת הילדה והעורבים, באתר www.habama.co.il
- ↑ אחת מן הפרסומות בהן שימשה פפיאן פרזנטורית לחברת ״מנורה מבטחים״, באתר יוטיוב, מרץ, 2024
| רשתות חברתיות | |
|---|---|
| מאגרי מידע | |
| בקרת זהויות |