סוכנות הידיעות המרכזית הקוריאנית
.svg){kind=small} | |
 | |
| נתונים כלליים | |
|---|---|
| תקופת הפעילות |
5 בדצמבר 1946 – הווה (78 שנים)  |
| מיקום המטה |
פיונגיאנג,  קוריאה הצפונית |
| קואורדינטות | 39°01′43″N 125°44′17″E / 39.02855°N 125.73818°E |
| ענפי תעשייה |
הוצאה לאור |
|
kcna | |
 | |
  | |
סוכנות הידיעות המרכזית הקוריאנית (בראשי תיבות באנגלית: KCNA) היא סוכנות ידיעות ממשלתית המנוהלת על ידי קוריאה הצפונית. הסוכנות מייצגת ומבטאת את עמדותיה של קוריאה הצפונית במגוון נושאים, ובמקביל משמשת ככלי חשוב לצורכי תעמולה.
הסוכנות הוקמה ב-5 בדצמבר 1946, זמן קצר לאחר עצמאותה של קוריאה הצפונית מכוחות הכיבוש הסובייטים.[1]
מאפיינים וארגון
[עריכת קוד מקור | עריכה]סוכנות הידיעות המרכזית הקוריאנית היא סוכנות הידיעות היחידה המורשית לפעול בקוריאה הצפונית. הסוכנות משדרת דיווח חדשות יומי לכל אמצעי תקשורת ההמונית במדינה, לרבות עיתונים, רדיו (באמצעות תחנת השידור המרכזית הקוריאנית וקול קוריאה), וטלוויזיה (באמצעות שידורי ערוץ הטלוויזיה המרכזי הקוריאני המשדר לתושבי קוריאה הצפונית בלבד). סוכנות הידיעות פועלת ומפוקחת מטעם ועדת השידורים המרכזית הקוריאנית, אשר מנוהלת על ידי מחלקת ההסתה והתעמולה במפלגת הפועלים של קוריאה, מפלגת השלטון במדינה.[2] במהלך חודש דצמבר 1996 החלה הסוכנות לפרסם דיווחי חדשות באינטרנט, כאשר שרת האינטרנט שלה ממוקם ביפן. באוקטובר 2010 עלה לרשת אתר אינטרנט חדש לסוכנות, אשר מנוהל ישירות מפיונגיאנג, וממועד זה גדל היקף התוכן המפורסם באופן משמעותי, והחל לכלול גם דיווחי חדשות בנושאים כלליים, שאינם מקושרים ישירות לקוריאה הצפונית.[3]
בעוד שמרבית התוכן המשודר מטעם הסוכנות מפורסם בקוריאנית, מהדורות חדשות של הסוכנות מתורגמות גם לאנגלית, רוסית, וספרדית. הגישה לאתר האינטרנט של הסוכנות, בדומה לאתרי חדשות בעלי אוריינטציה צפון-קוריאנית, נחסמה על ידי שלטונות קוריאה הדרומית החל משנת 2004, והגישה לאתרים אלו מתאפשרת רק באמצעות היתר פרטני מטעם הממשלה.
בנוסף לתפקידה כסוכנות ידיעות, הסוכנות גם אחראית על גיבוש ותדרוך פקידי ממשל צפון-קוריאנים בענייני מדיניות ופוליטיקה. עוד נטען כי בין תפקידיה של הסוכנות נכללת גם המשימה לבצע איסוף מודיעין חשאי.[4]
בעוד שמשרדיה המרכזיים ממוקמים בבירת המדינה פיונגיאנג, הסוכנות מחזיקה מספר מתחמי שידור ברחבי המדינה.[5] הסוכנות מקיימת גם הסכמי שיתוף פעולה עם כ-46 סוכנויות ידיעות זרות, לרבות רויטרס, Associated Press, וסוכנות הידיעות הדרום-קוריאנית Yonhap. עם זאת, שיתופי הפעולה העיקריים של הסוכנות הם מול סוכנויות טאס"ס הרוסית ושינחואה הסינית, כאשר הסוכנות מחזיקה לשכות מקומיות וכתבים בשש מדינות, בהן רוסיה והרפובליקה העממית של סין.[6] הסוכנות חברה בארגון סוכנויות הידיעות של אזור אסיה-פסיפיק.
בשנת 2004 העסיקה הסוכנות בסך הכל כ-2,000 עובדים.[7]
על פי אתר האינטרנט שלה, הסוכנות "מדברת בשם מפלגת הפועלים של קוריאה והממשלה הצפון-קוריאנית.[8] ביוני 1964, במסגרת אחת מפעילויותיו הרשמיות הראשונות כיורש עצר, קים ג'ונג-איל ביקר מטה הסוכנות, ואמר כי תפקידה הוא צריך להיות "להפיץ את האידאולוגיה המהפכנית של המנהיג (קים איל-סונג) באופן נרחב ברחבי העולם".[9] עם זאת, לדבריו הסוכנות גם משקפת תובנה ייחודית ביחס ל"מנטליות" הצפון-קוריאנית.[10][11]
ריאיון שהתקיים מול גורמים בכירים בסוכנות, מ-12 ביוני 1964, מתאר את תפקידה של הסוכנות בראייתם:
תחת הנחייתה ושליטתה הישירה של מפלגת השלטון, הסוכנות מפרסמת באופן כמעט בלעדי דיווחי חדשות אופטימיים ועדכונים חיוביים ביחס לקוריאה הצפונית, על מנת לעודד את תושבי המדינה ולשפר את תדמית המדינה מחוץ לגבולותיה.[12] עם זאת, במספר מקרים חריגים הסוכנות גם הכירה בקיומם של אירועים שליליים במדינה, כדוגמת המחסור במזון בשנות ה-90.[13][14] הסוכנות גם דיווחה על אסון ריונגצ'ון משנת 2004, וזאת לאחר עיכוב של יומיים.[15][16]
המנהל הכללי של הסוכנות הוא קים קי-ריונג.
מאפיינים ייחודיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הסוכנות עושה שימוש תדיר בשפה בעלת גוון שלילי, כגון "בוגדים", "מחרחרי מלחמה" או "חלאות אדם" ביחס לממשלות (בעיקר קוריאה הדרומית וארצות הברית), ארגונים או אישים אשר נתפסים כמתנגדים למדיניות ממשלת קוריאה הצפונית.[17] לעומת זאת, למנהיג העליון מיוחסות תכונות חיוביות באופן יוצא מן-הכלל, כגון "חכמה חסרת גבולות", "יכולות ייחודיות" או "בעל מידות אציליות".[18]
מאמרי מערכת לרגל השנה החדשה
[עריכת קוד מקור | עריכה]החל משנת 1996, הסוכנות, בשיתוף עם שלושה עיתונים הפעילים בקוריאה הצפונית, מפרסמת מגזין חגיגי לרגל השנה החדשה, אשר מפרט את מדיניות הממשלה לשנה הבאה. מאמרי המגזין כוללים בדרך כלל תשבחות למדיניות הממשלה בשנה שחלפה, וכן ביקורת על מדיניותן של קוריאה הדרומית, יפן, ארצות הברית ושאר ממשלות המערב כלפי המדינה.[19][20][21][22][23][24]
צנזורה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעקבות החלטת הממשלה הצפון-קוריאנית להדיח את הפוליטיקאי ואיש המפתח בממשל הצפון-קוריאני צ'אנג סונג-טק מתפקידיו בחודש דצמבר 2013, כ-100,000 דיווחי חדשות בשפה הקוריאנית ובשפות מתורגמות נוספות, שהתייחסו לצ'אנג ולפועלו לאורך השנים, בצורה ישירה או מרומזת, נמחקו בצורה שיטתית מאתר האינטרנט של הסוכנות. דיווחים נוספים עברו עריכה, במטרה להשמיט את שמו של צ'אנג.[25]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של סוכנות הידיעות המרכזית הקוריאנית (בNorth Korean standard language)- אתר האינטרנט הרשמי של סוכנות הידיעות המרכזית הקוריאנית (באנגלית)
- אתר האינטרנט הרשמי של סוכנות הידיעות המרכזית הקוריאנית (בסינית מפושטת)
- אתר האינטרנט הרשמי של סוכנות הידיעות המרכזית הקוריאנית (ברוסית)
- אתר האינטרנט הרשמי של סוכנות הידיעות המרכזית הקוריאנית (ביפנית)
- אתר האינטרנט הרשמי של סוכנות הידיעות המרכזית הקוריאנית (בספרדית)
- אתר סוכנות הידיעות המרכזית הקוריאנית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ק. מ. שריוואטסאבה, News Agencies from Pigeon to Internet, New Dawn Press Group, 2007, עמ' 211, מסת"ב 978-1-932705-67-6
- ^ KWP Propaganda and Agitation Department, North Korea Leadership Watch, נובמבר 2009
- ^ KCNA significantly increasing output, North Korea Tech, 4 במרץ 2011
- ^ רוברט הנדרסון, Brassey's International Intelligence Yearbook, מהדורת 2003, Brassey's, מסת"ב 978-1-57488-550-7
- ^ ג'יימס הואר, Korean Central News Agency (KCNA), Historical Dictionary of Democratic People's Republic of Korea, Scarecrow Press, 2012, עמ' 231, מסת"ב 978-0-8108-7987-4
- ^ Mass Media, Korea Scope
- ^ Attacks on the Press 2003: North Korea, CPJ, 11 במרץ 2004
- ^ Quick, A. C. (2003). World Press Encyclopedia: A Survey of Press Systems Worldwide. (2nd eds.) Gale. ISBN 978-0-7876-5584-6.
- ^ Lee, H. (2001). North Korea: A Strange Socialist Fortress. Greenwood Publishing Group. pp. 67. ISBN 978-0-275-96917-2)
- ^ Bennett, G. & Dresner, D. (1999). Directory of Web Sites. Taylor & Francis. pp.580. ISBN 978-1-57958-179-4.
- ^ North Korea Hunger. Reuters Reuters. July 10, 2008.
- ^ Daily News about North Korea. The Chosun Ilbo. July 15, 2005.
- ^ Shortages of food in the DPRK. KCNA. September 25, 2000.
- ^ Is North Korea facing famine?, BBC News, June 25, 2008.
- ^ Reeling, hungry, N Korea heads to nuke talks. Asia Times Online. May 7, 2004.
- ^ KCNA Report on Explosion at Ryongchon Railway Station, KCNA, April 24, 2004.
- ^ "KCNA Commentary Blasts S. Korean Mandarin's Hysteric Remarks". KCNA, January 30, 2013. ארכיון מ-24 במאי 2013. נבדק ב-31 בינואר 2013.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Kim Jong Un Elected First Chairman of NDC of DPRK". KCNA,April 13, 2012. ארכיון מ-10 במאי 2012. נבדק ב-31 בינואר 2013.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ North Korea issues New Year denuclearization pledge. Reuters. December 31, 2008.
- ^ N. Korea Vows to Rebuild Economy in New Year Message, the Korea Times, January 1, 2009.
- ^ "Joint New Year Editorial Issued", KCNA, January 1, 2006.
- ^ 2009 Joint New Year Editorial Issued, KCNA, January 1, 2009.
- ^ North Korea message is mild on US. BBC News. January 1, 2009.
- ^ Kim, Sam (January 1, 2010). N. Korea calls for end to enmity with U.S., hints at return to nuclear talks. Yonhap.
- ^ Florcruz, Michelle (16 בדצמבר 2013). "Korean Central News Agency (KCNA) Deletes Online Archive Of News After Execution Of Jang Song Thaek". International Business Times. ארכיון מ-7 בספטמבר 2017. נבדק ב-23 ביולי 2017.
{{cite web}}: (עזרה)