סוף השבוע

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-edit-clear.svg
ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
סוף השבוע
Week-end
בימוי ז'אן-לוק גודאר עריכת הנתון בוויקינתונים
תסריט ז'אן-לוק גודאר עריכת הנתון בוויקינתונים
עריכה Agnès Guillemot עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים ראשיים מיריי דארק
ז'אן יאן
ז'אן פייר לויד
פול גגוף
Jean-Pierre Kalfon
אן ויאזמסקי
Daniel Pommereulle
ז'ורז' סטאקט
Jean Eustache
Juliet Berto
לזלו סזאבו
Michel Cournot
Sanvi Panou
Valérie Lagrange
Virginie Vignon
Yves Afonso
Yves Beneyton עריכת הנתון בוויקינתונים
מוזיקה Antoine Duhamel עריכת הנתון בוויקינתונים
צילום ראול קוטאר עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה צרפת, איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 1967 עריכת הנתון בוויקינתונים
משך הקרנה 103 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת הסרט צרפתית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה דרמה קומית, סרט דרמה, סרט דיסטופי עריכת הנתון בוויקינתונים
דף הסרט ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

סוף השבוע (צרפתית: Week-end) הוא סרט קולנוע צרפתי משנת 1967 בבימויו של ז'אן-לוק גודאר.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

העלילה מספרת על זוג צרפתי מפריז, הנוסע לסוף שבוע, לנורמנדי, תוך כדי שהם רוצחים את אימה של הבחורה בשל סירובה לתת להם כסף לקנות רכב.

סוף השבוע של הזוג הופך למסע אלים, ככל שמתפתחת העלילה. הזוג נתקל במעשי ביזה ובמכוניות ובוערות.

תוך כדי אגרסיביות של בני הזוג אחד לשני. במהלך מסעם פוגשים הזוג דמויות היסטוריות וספרותיות כמו אמילי ברונטה הלבושה כמו אליס בארץ הפלאות, פסנתרן ומלחינים.

דימוי האלימות מגיע לשיאו כאשר לקראת סוף השבוע בני הזוג מוחזקים כשבויים בשבט קניבלים.

גודאר משתמש בסרט למתן ביקורת על החברה הצרפתית ועל תרבות המערב והקפיטליזם. הוא משווה את החברה לעיסוק בזנות, כעבודה מכניסה אך ריקה מתוכן שבעזרתה ניתן יהיה לקנות מכונית לבילוי. בסרט הדבר היחיד שעניין את כולם הוא לעשות כמה שיותר כסף כדי לצאת לכמה שיותר חופש.

השימוש בכרזת הסרט בצבע דגל צרפת מראה את הביקורת של גודאר על החברה הצרפתית[דרוש מקור].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]