סוריאנו (מחוז)
| |||
 | |||
| מדינה |
 אורוגוואי | ||
|---|---|---|---|
| בירת המחוז | מרסדס | ||
| תאריך ייסוד |
27 בינואר 1816  | ||
| שטח | 9,008 קמ"ר | ||
| גובה | 71 מטרים | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ במחוז | 83,823 (2019) | ||
| ‑ צפיפות | 9.3 נפש לקמ"ר (2019) | ||
| קואורדינטות | 33°31′22″S 57°45′10″W / 33.522777777778°S 57.752777777778°W | ||
| אתר מחוז סן חוסה | |||
  | |||
מחוז סוריאנו (בספרדית: Departamento de Soriano) הוא אחד מתשע עשרה המחוזות של אורוגוואי. בירת המחוז היא העיר מרסדס.
מיקום המחוז הוא במערב המדינה, גובל מצפון בנהר ריו נגרו המפריד בינו לבין מחוז ריו נגרו, במזרח בפלורס, בדרום בקולוניה ובמערב בנהר אורוגוואי המפריד בינו לבין ארגנטינה. למרות היותו קרוב מאוד לגבול מחוז סן חוזה, אינם חולקים גבול משותף.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אזור זה היה מיושב על ידי כמה "שבטים" של אבוריג'ינים במשך אלפי שנים. העיר העתיקה ביותר במחוז, ויז'ה סוריאנו, שהיא זו שנתנה את שמה למחוז, הוקמה בשפך נהר ריו נגרו לנהר אורוגוואי, בשנת 1624 בשם סנטו דומינגו סוריאנו.
מחוז סוראינו הוא אחד מששת המחוזות הראשונים שהוקמו בשטח הנוכחי של אורוגוואי שנקראה אז "הפרובינציה המזרחית". המחוז הוכרז ב-27 בינואר 1816 בחוק שהתקבל במונטווידאו קבילדו (אז - בניין הממשל) ואושר על ידי חוסה ארטיגס ב-3 בפברואר 1816, יחד עם הכרזתם של המחוזות מונטווידאו, מלדונדו, קנלונס, סן חוסה וקולוניה. אליהם נוספו מאוחר יותר המחוזות פאיסנדו סרו לרגו ודורסנו, ובכך יצרו את תשע המחוזות המייסדות בעת השבעת החוקה של אורוגוואי ב-1830.
חוף אגרסידה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אחד מהאתרים ההיסטוריים במחוז, הוא חוף אגרסידה, הממוקם על הגדה המזרחית של נהר אורוגוואי, בו נחתו "שלושים ושלשה המזרחיים" (אנ') שלזכותם נזקפת שחרור אורוגוואי מהכיבוש הברזילאי. נחיתתם בחוף התבררה כגורם משמעותי בביסוס עצמאותה של אורוגוואי. אנדרטה לזכרם הוקמה בשנת 1863 בקצה החוף.
אקלים
[עריכת קוד מקור | עריכה]האקלים של המחוז הוא קריר, וכמות המשקעים כ-1050 מ"מ בשנה, היורדים בעיקר בחודשי האביב, הסתיו ותחילת החורף. הטמפרטורה מתנודדת סביב 17.5°c - (78°f) בממוצע, והאוויר לח וממוזג כמעט כל השנה.
כלכלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]כלכלת המחוז מבוססת על חקלאות וגידולי שדה, ביישום טכנולוגיות חדישות המאפשרות להשיג גידולים באיכות הגבוהה ביותר באורוגוואי. בעיקר גידולי חיטה, סויה, שעורה, חמניות, תירס וגידולי דורה. שטחה המנוצל לחקלאות הוא כ-50,000 דונם, וגדלים בו 46.9% מנטיעות פולי סויה במדינה.
במקביל ישנם חוות לגידול ופיטום בקר, וגידול הכבשים, ותעשיית צמר.
המחוז מפותח מאוד גם בתחום הדבוראות ויותר מ-40% מייצור הדבש הלאומי מיוצר בו.
דמוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
מספר התושבים נכון לשנת 2019 היה 83,823 נפש, (מתוכם 41,630 גברים ו-42,194 נשים)[1].
נכון לשנת 2010, תוחלת החיים עומדת בסורינאו על כ-76.32 שנים (גברים 73.47 נשים 79.26). הגיל הממוצע הוא כ-31.7 שנים.
ממשל
[עריכת קוד מקור | עריכה]מוניציפלית
[עריכת קוד מקור | עריכה]ראש העיר נבחר בבחירה ישירה, לתקופה של חמש שנים. ויכול לאחר מכן יכול להיבחר מחדש.
חוקתית
[עריכת קוד מקור | עריכה]הרשות המחוקקת היא מועצה מחוזית המורכבת מ-31 חברי מועצה, הנבחרים באופן דמוקרטי. חברי המועצה מופקדים על הצעת רפורמות עירוניות, צווים ומיסים, כמו גם כל פרויקט אחר שהם מוצאים לנכון בתאום עם ראש העיר.
עיריות במחוז (ניהול אזורי)
[עריכת קוד מקור | עריכה]
| מפה | עירייה | שטח (קמ"ר) | תושבים (במפקד 2011) |
|---|---|---|---|
|
קרדונה | 356.1 | 5,029 |
|
דולורס | 413.7 | 19,577 |
|
חוסה הנריקה רודו | 393.6 | 3,077 |
|
פלמיטס | 178.7 | 2,304 |
בעיר מרסדס נמצא שדה תעופה מחוזי ריקרדו דטומאסי, המשמש לטיסות פנים.
מרכזים עירוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]רשימת עיירות או ערים עם אוכלוסייה של מעל 1000 תושבים (נתוני מפקד 2011):
| העיר | תושבים |
|---|---|
| מרסדס | 41,975 |
| דולורס | 17,174 |
| קרדונה | 4,600 |
| פלמיטס | 2,123 |
| חוסה הנריקה רודו | 2,220 |
| צ'קרס דה דולורס | 1,961 |
| ויז'ה סוריאנו | 1,124 |
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של סוריאנו (בספרדית)- אתר האינטרנט הרשמי של מחוז סורינאו (בספרדית)
- סורינאו באנציקלופדיה הגאוגרפית של אורוגוואי
