תירס
 |
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
| |
 תירס
| |
|---|---|
| |
| מצב שימור | |
 | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | בעלי פרחים |
| מחלקה: | חד-פסיגיים |
| סדרה: | דגנאים |
| משפחה: | דגניים |
| סוג: | Zea |
| מין: | תירס |
| שם מדעי | |
 Zea maysליניאוס | |
| ערך תזונתי ל-100 גרם | |
| קלוריות | 100 קק"ל |
|---|---|
| פחמימות | 21 ג' |
| כולסטרול | 0 מ"ג |
| אשלגן | 225 מ"ג |
| סיבים תזונתיים | 2.5 ג' |
| מקור: כמוני | |
תירס (שם מדעי: Zea mays) הוא צמח חד שנתי ממשפחת הדגניים. במאה ה-21 הוא הגידול החקלאי הנרחב ביותר בעולם[2] ואחריו חיטה ואורז. צמח התירס מגיע לגובה של כ-3 מטר. הוא נזרע באביב ונקצר באביב/קיץ. הצמח זקוק לאספקת מים שוטפת ולאקלים חם.[דרוש מקור]
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מקורו של התירס במרכז אמריקה, שם נאכל במגוון צורות במשך אלפי שנים. הראשונים שגידלו תירס היו שבט המאיה ועוד שבטים אינדיאניים באותו אזור. בנוסף, בני המאיה האמינו שהאדם עשוי מתירס[3]. עם גילוי יבשת אמריקה במאה ה-15, הופץ השימוש בתירס לכל העולם.
מקור השם העברי[עריכת קוד מקור | עריכה]
צמח התירס קרוי על שם הדמות המקראית תירס, בנו של יפת. טורקיה הייתה תחנה להפצת תירס באירופה, ובמספר שפות (איטלקית, צרפתית וגרמנית) נקרא התירס "חיטה טורקית". הרב יצחק אברבנאל, בן המאה ה-15, העריך שצאצאיו של תירס המקראי התיישבו באזור טורקיה. הוא לא ידע שהטורקים הגיעו לאזור שמכונה כיום "טורקיה" רק במאה השמינית והתשיעית, ולכן כתב: "והיותר מתיישב שתירס הוא פרס והוא טורקאש, כי כך היא הקבלה ביניהם שהם מבני פרס".
אחד הראשונים שתיאר את צמח התירס בעברית היה ברוך לינדא בספרו "ראשית לימודים" (1789). הוא מכנה את הצמח "חטי טורקיא", בתרגום מגרמנית. בשנות ה-80 של המאה ה-19 החלו לכנותם "חטי תירס", בעקבות הזיהוי של התירס עם הטורקים. בתחילת המאה ה-20 קוצר השם לשם הפשוט "תירס" וכך מכונה הצמח כיום.[4][5]
שימושים[עריכת קוד מקור | עריכה]
התירס משמש למאכל לאחר בישול או צלייה, גם נאכל טרי. התירס עצמו משמש להכנת פופקורן והוא מהווה מרכיב עיקרי במצרכים כדוגמת קורנפלקס, קמח תירס, עמילן תירס, שמן תירס, אלכוהול, אצטון ועוד. את התירס אפשר למצוא גם כתוספת במאכלים כגון פיצה, פשטידות, סלט, ממרחים שונים ועוד. מלבד השימוש לאדם, התירס משמש גם למאכל בהמות כחומר טרי וכתחמיץ. תירס למאכל משווק בקופסאות שימורים או בחבילות של קלחי תירס, וכן באריזות המכילות גרגרי תירס קפואים או מיובשים.
מחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]
התירס הוא אחד מהגידולים החשובים ביותר בעולם המשמש כבסיס תזונתי לאדם וכחומר גלם עיקרי בהזנת בע"ח. משום כך, הוא נמצא בראש סדר העדיפויות בפיתוחים שונים ובתחומים רבים. בעזרת צמח התירס נעשו כמה מהתגליות החשובות ביותר בגנטיקה. הגנום של התירס עשיר בטרנספוזונים ומועד למוטציות, דבר המתבטא במגוון צבעי גרעיני התירס כגון: אדום, שחור, סגול, לבן וכו'.
ב-2005 התחיל פרויקט מיפוי הגנום של התירס על ידי צוות חוקרים אמריקאי. בפברואר 2008 כבר פורסמה טיוטה ראשונית של המחקר, הכוללת כ-95% מהמיפוי, שפורסם בעיתון. הנדסתו הגנטית של התירס תרמה ליצירת זני מכלוא רבים בעלי עמידויות משתנות לתנאי קרקע, אקלים, מחלות ומזיקים שונים יחד עם השגת המטרה העיקרית של העלאת היבול (לאחר המיפוי הגנטי כמות היבול לדונם עלתה בממוצע ב-50%).
גידול בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
שטחי גידול התירס בישראל נפרסים לאורכה החל מרמת הגולן שבצפון ועד הנגב המערבי שבדרום. בממוצע, מגדלים בישראל 25,000 דונם תירס מתוק בשנה, לצורכי התעשייה והשוק המקומי וכ-70,000 דונם תירס לתחמיץ.
גידול התירס לתחמיץ מהווה כ-35% מכלל החומר היבש המשמש להזנת בעלי-חיים. קיימים זני תירס רבים המיועדים לצורכי הגידול השונים בישראל ובכל שנה, נערכים מבחני זנים ללפחות 5–10 זנים נוספים, עבור בחינת התאמתם לצורכי העמידות ותכולת הגרעין הנדרשים בשוק.
זני התירס העיקריים בארץ הם קלגרי, 33-031, קולוסיאוס, סימון, האטי, W86 (מתוך נתוני ארגון עובדי הפלחה לשנת 2019).
התוצרת העולמית והתפלגותה בין המדינות[עריכת קוד מקור | עריכה]
גידולי התירס בארצות הברית מהווים כמחצית מהתוצרת העולמית; מדינות בולטות נוספות הן סין, הודו, ברזיל, מקסיקו, ארגנטינה, צרפת, אינדונזיה ודרום אפריקה. התוצרת העולמית של תירס בשנת 2003 הסתכמה ב-600 מיליון טון, ואילו בשנת 2009 הייתה 817 מיליון טון. יותר מאורז (678 מיליון טון) או חיטה (682 מיליון טון). ב 2013 עמד יבול התירס על מיליארד ו-16 מיליון טון.[6]
| 10 המדינות בעלות תוצרת השיא ב-2013 | ||
|---|---|---|
| מדינה | ייצור (בטונות) | |
| ארצות הברית | 353,699,441 | |
| סין | 217,730,000 | |
| ברזיל | 80,516,571 | |
| מקסיקו | 22,663,953 | |
| אינדונזיה | 18,511,853 | |
| הודו | 23,290,000 | |
| צרפת | 15,053,100 | |
| ארגנטינה | 32,119,211 | |
| דרום אפריקה | 12,365,000 | |
| אוקראינה | 30,949,550 | |
| כל העולם | 1,016,431,783 | |
גלריית תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]
-
זני תירס שונים
-
קלחי תירס צבעוניים
-
קלחי תירס אדומים
-
קלח תירס טרי, קלחי תירס מבושלים וגרעיני תירס
-
קלחי תירס צהובים וכתומים
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
- קורנהול - משחק קליעה למטרה עם שקית תירס, מקובל בארצות הברית.
- לחם תירס
- פלגרה
- מבוך תירס
- תירס ננסי
- אלרגיה לתירס
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- תירס, דף שער בספרייה הלאומית
- תירס, באתר ITIS (באנגלית)
- תירס, באתר NCBI (באנגלית)
- תירס, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- תירס, באתר Tropicos (באנגלית)
- תירס, באתר GBIF (באנגלית)
- תירס, באתר The Plant List (באנגלית)
- תירס, באתר IPNI (באנגלית)
- תירס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- אפרים צוקרמן גידול תירס בעולם, "ניר ותלם", גיליון מס' 7, מאי-יוני 2008, עמ' 13–16
- אורן הוברמן, מה התירס רוצה, באתר כלכליסט, 17 בנובמבר 2011
- מאיה רונן, הצהוב היום מתוק מאוד, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 7 ביולי 2022
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ תירס באתר הרשימה האדומה של IUCN
- ^ Faostat
- ^ בריאת האדם במיתולוגיית המאיה
- ^
ציוץ של אילון גלעד ברשת החברתית טוויטר, 9 באוגוסט 2022.
- ^ יעקב עציון, גלגולי התירס באתר השפה העברית
- ^ Food and Agriculture Organization of the United Nations, Statistics Division (2009). "Maize, rice and wheat : area harvested, production quantity, yield".
