תירס
ערך זה עוסק בצמח התירס. אם התכוונתם ל תירס |
|
|---|---|
|
|
מיון מדעי |
|
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | בעלי פרחים |
| מחלקה: | חד-פסיגיים |
| סדרה: | דגנאים |
| משפחה: | דגניים |
| תת־משפחה: | Panicoideae |
| סוג: | Zea |
| מין: | תירס |
| שם מדעי | |
 Zea maysליניאוס |
|
| תחום תפוצה | |
 |
|
תירס (שם מדעי: Zea mays) הוא צמח ממשפחת הדגניים שמקורו במרכז אמריקה, שם נאכל במגוון צורות במשך מאות שנים והופץ לכל העולם עם גילוי יבשת אמריקה במאה ה-15. תירס הוא הגידול הנפוץ ביותר בעולם[1] ואחריו חיטה ואורז.
צמח התירס הוא חד-שנתי ומגיע לגובה של כ-2.5 מטר. התירס משמש למאכל לאחר בישול או צלייה, להכנת פופקורן, קורנפלקס, קמח תירס, עמילן תירס, שמן תירס, אלכוהול, אצטון ולמאכל בהמות. תירס למאכל משווק בקופסאות שימורים או בחבילות של קלחי תירס, וכן באריזות המכילות גרגרי תירס קפואים או מיובשים.
התירס נזרע בסוף החורף ונקצר בקיץ; הוא זקוק לאספקת מים שוטפת ולאקלים חם.[דרוש מקור]
בעזרת צמח התירס נעשו כמה מהתגליות החשובות ביותר בגנטיקה. הגנום של התירס עשיר בטרנספוזונים ומועד למוטציות, דבר המתבטא במגוון צבעי גרעיני התירס כגון: אדום, שחור, סגול, לבן וכו'.
ב-2005 התחיל פרויקט מיפוי הגנום של התירס על ידי צוות חוקרים אמריקאי. בפברואר 2008 כבר פורסמה טיוטה ראשונית של המחקר, הכוללת כ-95% מהמיפוי, שפורסם בעיתון.
הראשונים לגדל תירס היו שבט המאיה ועוד שבטים אינדיאניים באותו אזור. בנוסף בני המאיה האמינו שהאדם עשוי מתירס.[2]
מקור שמו של התירס מתירס, בנו של יפת בן נח. טורקיה הייתה תחנה להפצת תירס[3] באירופה, בשפות שונות כונה דגן או חיטה טורקית, וביידיש "טירקישע וייצן". בעברית, ובהתבסס על כך שצאצאיו של תירס המקראי התיישבו באזור תראקיה (במקור טרייקי או תרייקי) לדברי חכמים[4] וזה הפך לטורקיה, הפך השם ל"חיטי תירס" ובקיצור "תירס". לצד צורה זו קיימת גם הצורה "חיטי תוגרמה", בשל זיהוי אחר, של בני תוגרמה עם תושבי טורקיה.[5]
תוכן עניינים
התוצרת העולמית והתפלגותה בין המדינות[עריכת קוד מקור | עריכה]
גידולי התירס בארצות הברית מהווים כמחצית מהתוצרת העולמית; מדינות בולטות נוספות הן סין, הודו, ברזיל, מקסיקו, ארגנטינה, צרפת, אינדונזיה ודרום אפריקה. התוצרת העולמית של תירס בשנת 2003 הסתכמה ב-600 מיליון טון, ואילו בשנת 2009 הייתה 817 מיליון טון. יותר מאורז (678 מיליון טון) או חיטה (682 מיליון טון). ב 2013 עמד יבול התירס על מיליארד ו-16מליון טון[6]
| 10 המדינות בעלות תוצרת השיא ב-2013 | ||
|---|---|---|
| מדינה | ייצור (בטונות) | |
| ארצות הברית | 353,699,441 | |
| סין | 217,730,000 | |
| ברזיל | 80,516,571 | |
| מקסיקו | 22,663,953 | |
| אינדונזיה | 18,511,853 | |
| הודו | 23,290,000 | |
| צרפת | 15,053,100 | |
| ארגנטינה | 32,119,211 | |
| דרום אפריקה | 12,365,000 | |
| אוקראינה | 30,949,550 | |
| כל העולם | 1,016,431,783 | |
ברכה על תירס[עריכת קוד מקור | עריכה]
על תירס מברכים ברכה ראשונה "בורא פרי האדמה"[7] ומכיוון שדרך אכילתו כשהוא מבושל או כבוש, האוכלו חי מברך "שהכל",[8] וברכה אחרונה "בורא נפשות".
אין מברכים על תירס ברכת "שהחיינו".
על מוצרי מזון העשויים מקמח תירס מברכים "שהכל".
גלריית תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]
-
זני תירס שונים
-
קלחי תירס צבעוניים
-
קלחי תירס אדומים
-
קלח תירס טרי, קלחי תירס מבושלים וגרעיני תירס
-
קלחי תירס צהובים וכתומים
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: תירס |
 ספר לימוד בוויקיספר: סלט תירס |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: תירס |
- אורן הוברמן, מה התירס רוצה, "כלכליסט", 17 בנובמבר 2011
- אפרים צוקרמן גידול תירס בעולם, "ניר ותלם", גיליון מס' 7, מאי-יוני 2008, עמ' 13–16
- דר. אסף רוזנטל, מאמץ מרוכז לפיתוח זן תירס עמיד לבצורת לגידול באפריקה, באתר "הידען", 26 בספטמבר 2014
- תירס בבסיסי נתונים ביולוגיים:
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Faostat
- ^ בריאת האדם במיתולוגיית המאיה
- ^ J. Janick, G. Caneva, The First Images of Maize in Europe, |קישור=https://hort.purdue.edu/newcrop/firstimages.pdf
- ^ תלמוד בבלי, מסכת יומא, דף י', עמוד א'; תלמוד ירושלמי, מסכת מגילה, פרק א', הלכה ט'; בראשית רבה, פרשה ל"ג
- ^ יעקב עציון, גלגולי התירס באתר השפה העברית
- ^ Food and Agriculture Organization of the United Nations, Statistics Division (2009). "Maize, rice and wheat : area harvested, production quantity, yield".
- ^ במשנה ברורה (ר"ח, סק"ב) כתב שתירס אינו בכלל מין דגן "דהם פרי האדמה". ועיין בשו"ת חתם סופר (נ') שהסתפק שמא הוא ממין דגן וכתב שלכן יאכלנו רק בתוך הסעודה עקב ספק באשר לברכה הראויה
- ^ עיין שערי הברכה, פרק כג', הערה 761
