מלדונדו (מחוז)
ערך ללא מקורות
| ||
ערך ללא מקורות | |
| |||
מדינה | אורוגוואי | ||
---|---|---|---|
בירת המחוז | מלדונדו | ||
תאריך ייסוד | 27 בינואר 1816 | ||
שטח | 4,793 קמ"ר | ||
גובה | 71 מטרים | ||
אוכלוסייה | | ||
‑ במחוז | 190,078 (2018) | ||
‑ צפיפות | 39.7 נפש לקמ"ר (2018) | ||
קואורדינטות | 34°38′00″S 54°53′00″W / 34.633333333333°S 54.883333333333°W | ||
אזור זמן | America/Montevideo | ||
[www.maldonado.gub.uy/ אתר מחוז מלדונדו] | |||
מחוז מלדונדו (בספרדית: Departamento de Maldonado) הוא אחד מתשע עשרה המחוזות באורוגוואי. בירתו היא מלדונדו.
עיריית הבירה מלדונדו, כוללת בתוכה גם את העיר פונטה דל אסטה וחלק מהעיר סן קרלוס, מהווים יחדיו את הפרבר השני המאוכלס ביותר במדינה, שבו מתגוררים יותר מ-135,000 איש.
מיקום המחוז הוא בדרום מזרח המדינה, גובל במחוזות לבז'חה מצפון, רוצ'ה ממזרח, בנהר ריו דה לה פלטה והאוקיינוס האטלנטי מדרום, וקנלונס ממערב.
שטח המחוז 4,793 קמ"ר, מהקטנים שמחוזות אורוגוואי. מספר תושביו 183,887, נכון לשנת 2011, והוא המחוז השלישי בכמות האוכלסיה ובצפיפות עם 34.28 תושבים לקמ"ר, (אחרי מונטווידאו וקנלונס. מול חוף הים של המחוז נמצאים האיים דה לובוס וגוריטי.
מקור שמו מתוארך לשנת 1530, כאשר הנווט האיטלקי שחקר את האזור סבסטיאן קבוט חזר לאירופה, והשאיר את התפקיד לסגן פרנסיסקו מלדונדו, שפיקד על הספינה "סנטה מריה דה אספינאר" ועל שמו נקראה ההתיישבות.
מבנים עתיקים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מלדונדו
[עריכת קוד מקור | עריכה]מגדל השמירה: נבנה על ידי דון רפאל פרס דל פוארטו בשנת 1800. רוחבו כחמישה מטרים וגובהו 13 מטרים. מטרתו הייתה לתצפת על שפך הנהר ריו דה לה פלטה ולהודיע לממשלת בואנוס איירס על כל כניסה ימית לשפך.
מרקו דה לוס רייס (ספ'): נבנה בשנת 1752 כדי לשמש כגבול בין השטח הספרדי והפורטוגזי על פי הסכם מדריד (1750). הוא עשוי שיש לבן מנוקד בוורוד, ויוצר בליסבון, מפוסל עם תאריכים ושמות המלכים של אותה תקופה, פרננדו השישי, מלך ספרד, וז'ואאו החמישי, מלך פורטוגל.
צריפי הדרקונים (בספרדית:Cuartel de Dragones): הבניין נבנה בין השנים 1771 ל-1797. הוא תוכנן על ידי ברתולומה האוול, מהנדס ספרדי. ושימש את הגנרל חוסה חרוואסיו ארטיגס, כשהצטרף לבלנדנגס (ספ').
פיריאפוליס
[עריכת קוד מקור | עריכה]טירת פיריה {ספ|Castillo de Piria} נבנתה בסביבות 1894 על ידי דון פרנסיסקו פיריה (ועל שמו היא נקראת), ויש בה תערובת של סגנונות צרפתיים ואיטלקיים. הטירה הייתה מוקפת בגן ענק עם צמחים אקזוטיים, מזרקות מים, ופסלי טרקוטה שהובאו מאירופה. המבנה הפך למוזיאון היסטורי בשנת 1980.
פונטה באז'נה
[עריכת קוד מקור | עריכה]קסהפואבלו {ספ|Casapueblo}: עבודתו של הצייר והפסל קרלוס פאאס וילארו, שהקים את ביתו על צוק נידח הגולש לשפך נהר ריו דה לה פלאטה, כ-10 קילומטר ממערב לעיר הנופש פונטה דל אסטה. עם הזמן התפתח המבנה ולאחר יותר משלושה עשורים של עבודה, נוצר מבנה מדהים שהפך לאחד מאתרי התיירות המבוקשים באורוגוואי. כיום קסהפואבלו מכיל, בנוסף לאגף מגורי משפחתו של וילארו, גם מוזיאון ליצירותיו הפתוח לקהל, ובית מלון קטן הבנוי מאבן וסיד הלבנים, המעניקים לו מגע כפרי וטבעי בו זמנית. אומרים, כי בכל המבנה אין אפילו זווית ישרה אחת. הוא מזכיר במעט את סגנון הבנייה באיי יון.
פונטה דל אסטה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מגדלור פונטה דל אסטה: בנייתו מתוארכת לשנת 1860 ונועד לסייע לניווט בשפך ריו דה לה פלטה לאוקיינוס האטלנטי. גובהו 45 מטרים.
בחוף הים
[עריכת קוד מקור | עריכה]אפשר לראות אריות ים רבים בחופי מלדונדו, ובמיוחד באי הנושא את שמו בספרדית: לובוס, הנחשב לשמורת טבע, שאיננה פתוחה לציבור. לעיתים ניתן לראות לוויתן אובלנה דרומית שחי במי הים האורוגוואי.
כלכלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מקור ההכנסה העיקרי במחוז הוא מתיירות קיץ, בין אמצע דצמבר לתחילת מרץ. שמכיעים תיירים רבים לחופים היפים שלה, הטיילת של פונטה דל אסטה ומלונות 5 הכוכבים שבעיר. בדרום המחוז ישנם גידולים חקלאיים מגוונים, כגון תירס, חיטה, מספוא, תפוח אדמה וגפנים. וגידול בקר וצאן, בחלקו הצפוני יותר. באזור ההררי יותר ישנם מחצבות שיש וייצור מלט. בערים הגדולות קיימת תעשייה ענפה לייצור שימורים, קמחים, מוצרי יין, סוכר וטקסטיל.
דמוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]במפקד האוכלוסין של 2011 מנתה אוכלוסיית המחוז 164,300 תושבים (80,865 גברים ו-83,435 נשים) ב-110,794 משקי בית.
ממשל
[עריכת קוד מקור | עריכה]מוניציפלית
[עריכת קוד מקור | עריכה]ראש העיר נבחר בבחירה ישירה, עם ארבעה ממלאי מקום, לתקופה של חמש שנים. לאחר מכן יכול להיבחר מחדש.
חוקתית
[עריכת קוד מקור | עריכה]הרשות המחוקקת היא מועצה מחוזית המורכבת מ-31 חברי מועצה, הנבחרים באופן דמוקרטי. חברי המועצה מופקדים על הצעת רפורמות עירוניות, צווים ומיסים, כמו גם כל פרויקט אחר שהם מוצאים לנכון בתאום עם ראש העיר.
עיריות (ניהול אזורי) במחוז
[עריכת קוד מקור | עריכה]שם העירייה | תושבים במפקד (2011) | שטח שיפוט (km²) |
אייגואה | 3,165 | 1,246 |
גרסון | 1,020 | 719 |
מלדונדו | 90,593 | 192 |
פאן דה א סוכר | 8,025 | 719 |
פיריאפוליס | 14,461 | 192 |
פונטה דל אסטה | 11,128 | 48 |
סן קרלוס | 33,293 | 1,438 |
סוליס גרנדה | 2,613 | 240 |