סו טונג
 | |
| לידה |
23 בינואר 1963 (בן 61) סוג'ואו, הרפובליקה העממית של סין  |
|---|---|
| שם לידה |
童忠贵 |
| מדינה |
הרפובליקה העממית של סין |
| מקום מגורים |
נאנג'ינג |
| שם עט |
苏童 |
| מקום לימודים |
האוניברסיטה הנורמלית של בייג'ינג |
| שפות היצירה |
סינית |
| פרסים והוקרה |
|
  | |
סו טונג (בסינית: 苏童, נולד ב-21 בינואר 1963) הוא שם העט של טונג שונגאווי (בסינית: 童忠贵), סופר סיני מודרני שפרסם שבעה רומנים ומאתיים סיפורים קצרים, ספריו תורגמו לשפות רבות כולל עברית, אנגלית, גרמנית, צרפתית ואיטלקית. חלק מספריו אף עובדו לסרטים, בהם "על נשים ופילגשים" שעובד לסרט "הרם את הפנסים האדומים" והיה מועמד לפרס אוסקר ב-1991 בקטגוריית הסרט הזר. הוא מעוטר בפרסים בינלאומיים, ובסין מולדתו נחשב לסופר חשוב.
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]סו טונג נולד ב-21 בינואר 1963 בסין בעיר סוג'ואו. הוא סיים את לימודיו התיכוניים בעיר הולדתו והחל ללמוד באוניברסיטת בייג'ינג בשנת 1980. לאחר הלימודים קיבל משרת הוראה בבית ספר בעיר נאנג'ינג והוא שימש כמורה זמן קצר בלבד. ב-1983 הוא הצטרף אל צוות העורכים של מגזין ספרות סיני, שראה כשליחות את טיפוחם של סופרים סינים צעירים. החל מאמצע שנות השמונים הוא סופר במשרה מלאה וכיום הוא נשוי ואב לילד וגר בעיר נאנז'ינג.
קריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הפריצה של טונג אל תודעת המערב התרחשה בשנת 1991 בעקבות הסרט הרם את הפנסים האדומים, שהתבסס על ספרו: נשים ופילגשים, הספר יצא לאור בסין ב-1990. הסרט היה מועמד בקטגוריית הסרט הזר. הסרט עורר רושם עז, בעקבותיו הוא זכה בפרסים במערב. הסרט שהוצג בתחרות האוסקר אמנם עבר בהצלחה את מבחן הצנזורה המחמיר של שלטונות סין, אך בתחילה בסין עצמה נאסרה הקרנת הגרסה העדכנית של הסרט. בעקבות הסרט, תורגם הספר לשפות רבות כולל אנגלית גרמנית צרפתית אך שמו שונה לשם הסרט: הרם את הפנסים האדומים.
כמו מו יאן מרבה טונג להציג תיאורי זוועות ואכזריות בספריו, מאידך כמו הסופרת הונג יינג, הוא אינו נצמד באופן אוטומטי אל הקו התרבותי פילוסופי בו דוגל המשטר הסיני. הוא נחשב לסופר צעיר מרדן בסין, ובפסטיבל הספרות בסינגפור בשנת 2003 הוא מבכה את ירידת קרנו של הסופר בסין בפרט ובעולם בכלל (ביקורת מרומזת על סין).
בספרו החשוב חיי כקיסר, מבקרי ספרות רואים בתיאור תככי חצר של ארמון סיני מסורתי אלגוריה אודות תככי השלטון בעולם המודרני. כמו כן הפתרון שמוצא הקיסר המודח דואן באי (גיבור הרומן) נטען על ידי מבקרים שהוא מנוגד לרוח הקומוניזם הסיני, דואן באי בוחר להתבודד במנזר נטוש להתאמן בהליכה על חבל בימים ובלילות לומד "המאמרות של קונפוציוס" (פתרון אנטי חברתי, ודתי.) בשנת 2009 טונג זכה בפרס איש הספרות של אסיה על סיפרו: סירה אל הגאולה והיה לסופר הסיני השני שזכה בפרס (ג'יאנג רונג זכה בפרס בשנת 2007).
ספריו שתורגמו לעברית
[עריכת קוד מקור | עריכה]- חיי כקיסר, סו טונג, תרגום מסינית: עפרה ויינשטיין-ארבל. ידיעות אחרונות 2010. (הספר פורסם לראשונה בסין בשנת 1992.)
- אורז, סו טונג, תרגום מסינית יוסף סרגוסטי. ספרית הפועלים 2000.
סרטים בולטים שנעשו על פי ספריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הפנסים האדומים, בימוי ז'אנג יימו, הונג קונג, 1991. (על פי ספרו של סו טונג, נשים ופילגשים.)
הסרט זכה בפרסים הבאים:
- פרס אריה הכסף, פסטיבל הסרטים בוונציה 1993.
- פרס האקדמיה הבריטית לקולנוע, (הסרט הטוב ביותר, לא בשפה האנגלית.) 1993
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
סו טונג, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- על הסרט הרם את הפנסים האדומים.
- כל מה שרצית לדעת על סו טונג
- סו טונג מדבר בפסטיבל הספרות בסינגפור
