סטאז' (רפואה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

סטאז' הוא שלב בהכשרתו של רופא, הכולל עבודה מעשית בהשגחת רופאים בכירים במסגרת בית חולים, ומקובל בווריאציות מסוימות במדינות רבות.

בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל, לאחר סיום 6 שנות לימודי רפואה בבית ספר לרפואה, ולאחר עמידה ב"בחינות רישוי"[1][2] של משרד הבריאות, לפני קבלת הרישיון לעסוק ברפואה נדרשת שנת סטאז'. בעבר, שנת הסטאז' הייתה קרויה "השנה השביעית" ללימודי הרפואה.

במהלך הסטאז' חל איסור על רישום מרשמים (רצפטים), תעודות לידה, תעודות פטירה, חוות דעת רפואיות ותעודות כלשהן. כמו כן, אין הסטאז'ר רשאי לחתום על שחרור חולה מחדר מיון, מחלקה בביה"ח או כל מתקן רפואי אחר. מלבד ההגבלות אלו, על הסטאז'ר חלות כל הזכויות והחובות של רופא מורשה.

במידה וסיים בהצלחה את שנת הסטאז', משרד הבריאות מנפיק לו רישיון לעסוק ברפואה. (תחילה "רישיון זמני", ולאחר מספר חודשים "רישיון קבוע").

שנת הסטאז' מתבצעת באחד מבתי החולים שהוכרו לסטאז' על ידי המועצה המדעית של הר"י, והסטאז'ר מופנה על פי הגרלה.

מקצועות חובה בסטאז': רפואה פנימית, כירורגיה ורפואת ילדים.

תפקידו של הסטאז'ר מגוון. הסטאז'ר משתתף בעבודה השוטפת במחלקה, מבצע רוטינה של לקיחת בדיקות דם, קבלות ושחרורים של חולים, (רופא בכיר מאשר וחותם), משתתף ב"ביקור רופאים", ועל פי דרישות הרופאים הבכירים שבמחלקה מכין הרצאות וכדומה. בסיום הסטאז' במחלקה מקבל הערכה מקצועית של מנהל המחלקה.

בשנת הסטאז' הסטאז'ר מקבל שכר, שאחד המרכיבים הבסיסיים שלו הוא מספר התורנויות שהסטאז'ר מבצע (תורניות במחלקה, ותורנויות חדר מיון).

לאחר תום שנת הסטאז' וקבלת רישיון לעסוק ברפואה, רשאי הרופא שסיים בהצלחה את שנת הסטאז' לבחור לעצמו מסלול התמחות, הנמשך מספר שנים. רופא שמחליט לא לעבור התמחות נחשב לרופא כללי.

במהלך שנת הסטאז' חייב הסטאז'ר להשלים את עבודת הדוקטורט שלו. בדרך כלל בוגרי אוניברסיטאות באירופה מגיעים לסטאז' לאחר שסיימו את עבודת הדוקטורט.

הרישיון לעסוק ברפואה תקף רק למדינת ישראל. במידה והרופא שסיים סטאז' מעוניין לצאת לעבוד באירופה או בארצות-הברית חלה עליו החובה לעבור בחינות הסמכה מחדש, במקום העבודה החדש.

הסטאז'רים בישראל מאוגדים ב"ארגון הסטאז'רים לרפואה בישראל", (אסל"י).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בחינת רישוי - בחינת הרישוי ברפואה היא בחינת ההסמכה הרשמית בישראל לכל רופא שסיים לימודי רפואה מחוץ למדינת ישראל, בעל דיפלומה מוכרת, ואשר לא סיים סטאז' בארץ בה למד.
  2. ^ בוגרי בית ספר לרפואה במדינת בישראל - חייבים לעמוד ב"בחינות גמר", לפני תחילת הסטאז'