סטואה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

סטואהיוונית: στοά), באדריכלות יוון העתיקה היא סוג של מבנה, הכולל מעבר מקורה (אכסדרה) עם עמודים בצידו האחד הפתוח אל החוץ. מהצד השני ניצב קיר, ובו פתחים. הסטואה שימשה לצרכים ציבוריים שונים ביוון העתיקה. מבנים גדולים ומפוארים מסוג זה נבנו בערים יווניות רבות.

סטואיי (סטואה בלשון רבים: סטואֵיי - Stoae או Stoæ) היוו בדרך כלל דופן לחללים ציבוריים, שווקים או אגורה שהיו פתוחות אליו בצד אחד וכללו מעבר וחדרים שונים בצד השני. לסטואה היו תפקידים שונים שהשתנו בדרך כלל - חנויות של סוחרים, הלנה, גלריות ועוד.

הסטואיי הראשונות היו בנויות בצורה של האותיות 'ר' או 'ח' כך שהגדירו במיוחד חלל פנימי. הסטואיי הישנות ביותר נבנו באופן מלא לפי הסדר הדורי. סטואיי מאוחרות יותר עשו שימוש גם בסדרים האחרים. כמו כן נעשה גם שימוש במעברים בעלי שתי שורות עמודים ואף שתי קומות. לרוב, נעשה שימוש בסדר האיוני בשורה אחת ובסדר הדורי בשורה האחרת.

המילה העברית סְטָיו, שפירושה שורת עמודים, נגזרה מן המילה היוונית.

כור היתוך של פילוסופים יוונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המקום הציבורי אשר היוותה הסטואה היה מקום מפגש עבור אנשי העיר וביניהם גם אנשי הרוח. פילוסופים רבים היו מקיימים דיונים ומלמדים את חניכיהם במקומות אלו ולעתים גם בחוסר רשמיות על מדרגות הסטואה. המפורסם שבהם היה זנון מקיטיון שייסד גם את "האסכולה הסטואית" על שם המקום בו נלמדה משנתו - "הסטואה הססגונית" שבאתונה העתיקה. בסטואיי אחרות היו נפגשים גם פילוסופים גדולים נוספים כגון סוקרטס.

מבני סטואה ידועים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]