הסדר האיוני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
העמוד האיוני

הסדר האיוני הוא אחד משלושת הסדרים הקלאסיים באדריכלות יוון העתיקה. כמו הסדר הדורי והקורינתי, הסדר האיוני הוא סגנון בנייה אשר מגדיר את רכיבי המבנה לפרטי פרטים ואת הפרופורציות ביניהם על מנת להגיע לשלמות אסתטית ומבנית.

מקורו של סגנון זה הוא ממזרח יוון ומאזור איוניה שבאסיה הקטנה במאה ה-6 לפנה"ס ונעשה בו שימוש גם ביוון היבשתית החל מהמאה ה-5 לפנה"ס, במקביל לסדר הדורי. המקדש האיוני הראשון שנבנה הוא מקדש הרה בסאמוס, אך זה נחרב ברעידת אדמה רק כמה שנים לאחר שבנייתו הושלמה. מקדש איוני נוסף (שחרב גם הוא, אך מאוחר יותר) הוא מקדש ארטמיס אחד משבעת פלאי עולם. המאפיין הבולט ביותר בו הוא הכותרת בעלת שתי הספירלות (נקראות גם וולוטות) המזכירות קרניים של טלה שנראות כמתגלגלות נוכח העומס הנשען עליהן. בסדר האיוני הקלאסי הופיעו תמיד שתי וולטות הנראות בכיוון החזית הראשית ואילו בגרסאות מתקדמות יותר של הכותרות מופיעות 4 וולטות קטנות יותר מתחת לאלכסונים של האבקוס. העמוד האיוני יושב מעל בסיס קטן וסביבו מגולפים 24 חריצים.

האנטבלטורה האיונית היא פשוטה באופן יחסי. מעל הארכיטרב נמצא אפריז חלק, ללא הפרדות אופקיות שלעתים רחוקות מעוטר בתבליטים.

האדריכל הרומי ויטרוביוס אשר תעד בספרו "De architectura" על הסדרים באדריכלות היוונית הגדיר את הסדר האיוני כ"נשי" לעומת הסדר הדורי אשר הוגדר כ"גברי" בצורתו. לפיכך היחס בין קוטר בסיסו של העמוד לגובהו צריך להיות 1:8, כגוף האישה.

פרטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Ionic.JPG

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסדרים הקלאסיים
Doricicon.jpg
Ionicicon.jpg
Corinthicon.jpg
הסדר הדורי הסדר האיוני הסדר הקורינתי
מונחים באדרכילות קלאסית