הסדר האיוני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
העמוד האיוני
ראש עמוד איוני מתוך עמוד מהמרפסת המזרחית של הארכתאון מהמאה ה-5 לפנה"ס שהועבר בשלמותו למוזיאון הבריטי


הסדר האיוני הוא אחד משלושת הסדרים הקלאסיים באדריכלות יוון העתיקה. כמו הסדר הדורי והקורינתי, הסדר האיוני הוא סגנון בנייה אשר מגדיר את רכיבי המבנה לפרטי פרטים ואת הפרופורציות ביניהם על מנת להגיע לשלמות אסתטית ומבנית.

מקורו של סגנון זה הוא ממזרח יוון ומאזור איוניה שבאסיה הקטנה במאה ה-6 לפנה"ס ונעשה בו שימוש גם ביוון היבשתית החל מהמאה ה-5 לפנה"ס, במקביל לסדר הדורי. המקדש האיוני הראשון שנבנה הוא מקדש הרה בסאמוס, אך זה נחרב ברעידת אדמה רק כמה שנים לאחר שבנייתו הושלמה. מקדש איוני נוסף (שחרב גם הוא, אך מאוחר יותר) הוא מקדש ארטמיס אחד משבעת פלאי עולם. המאפיין הבולט ביותר בו הוא הכותרת בעלת שתי הספירלות (נקראות גם וולוטות) המזכירות קרניים של טלה שנראות כמתגלגלות נוכח העומס הנשען עליהן. בסדר האיוני הקלאסי הופיעו תמיד שתי וולטות הנראות בכיוון החזית הראשית ואילו בגרסאות מתקדמות יותר של הכותרות מופיעות 4 וולטות קטנות יותר מתחת לאלכסונים של האבקוס. העמוד האיוני יושב מעל בסיס קטן וסביבו מגולפים 24 חריצים.

האנטבלטורה האיונית היא פשוטה באופן יחסי. מעל הארכיטרב נמצא אפריז חלק, ללא הפרדות אופקיות שלעיתים רחוקות מעוטר בתבליטים.

האדריכל הרומי ויטרוביוס אשר תיעד בספרו "De architectura" על הסדרים באדריכלות היוונית הגדיר את הסדר האיוני כ"נשי" לעומת הסדר הדורי אשר הוגדר כ"גברי" בצורתו. לפיכך היחס בין קוטר בסיסו של העמוד לגובהו צריך להיות 1:8, כגוף האישה.

הסדר האיוני דומה במיוחד לסדר האיאולי שקדם לו, אך הם נבדלים בצורת הכותרת. בין שני הוולווטות, הסדר האיאולי כולל מוטיב נוסף בצורת עץ הדקל. השימוש בסדר האיאולי פסק בשלהי התקופה הארכאית.

הסדר האיוני בממצא הארכאולוגי בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחפירות ארכאולוגיות שנערכו ברובע היהודי בראשות נחמן אביגד לאחר מלחמת ששת הימים נמצאו עמודים איוניים וכותרות במספר אתרים. האחד נמצא בסמוך לקארדו, ומתוארך לתקופה החשמונאית, ובנוסף נמצא עמוד איוני וכותרת בסמטת בית אל המתוארך לתקופה הרומית המוקדמת.[1]

בארץ ישראל נמצאו כותרות הכוללות אלמנט מסולסל בחצור, בעיר דוד בירושלים, ברמת רחל ובאתרים נוספים מתקופת בית ראשון.[2] כותרות אלו, מכונות לרוב פרוטו-איאוליות או פרוטו-איוניות, מתוארכות למאה ה-9 וה-8 לפני הספירה וקדמו לכותרת האיוניות ביוון. כותרות אלה נקראות גם כותרות 'תימורה' על פי ההבנה שהם מדמות כפות תמרים. ישנם חוקרים שראו בשמות הללו שמות שגויים ודחו אותם.[3]

פרטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Ionic.JPG

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ נחמן אביגד, העיר העליונה של ירושלים, 1980, עמ' 151-165
  2. ^ יגאל שילה, The Proto-Aeolic capital and Israelite ashlar masonry, ירושלים: האוניבריסטה העיברית, 1979, QEDEM - Monographs of the Institute of Archaeology, כרך 11
  3. ^ עודד ליפשיץ, זמנן ומקורן של כותרות האבן המעוטרות מיהודה, ממואב ומעמון, קתדרה 131, עמ' 5-24
הסדרים הקלאסיים
Doricicon.jpg
Ionicicon.jpg
Corinthicon.jpg
הסדר הדורי הסדר האיוני הסדר הקורינתי
מונחים באדרכילות קלאסית