לדלג לתוכן

סטיב מקווין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סטיב מקווין
Steve McQueen
לידה 24 במרץ 1930
ביץ' גרוב, אינדיאנה, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 7 בנובמבר 1980 (בגיל 50)
סיודאד חוארס, צ'יוואווה, המדינות המקסיקניות המאוחדות עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Terrence Steven McQueen עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
כינוי King of Cool עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מועדפת מערבון עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
תקופת פעילות 1963 – 7 בנובמבר 1980 (כ־17 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
בנות זוג

אלי מק'גרו (1973–1978 (כ־5 שנים)) עריכת הנתון בוויקינתונים

  • נילי אדמס (1956–1972 (כ־16 שנים)) עריכת הנתון בוויקינתונים
  • Barbara Minty (16 בינואר 1980 – 7 בנובמבר 1980 (9 חודשים ו־23 ימים)) עריכת הנתון בוויקינתונים
ילדים צ'אד מקווין, Terry Leslie McQueen עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

סטיב מקווין (באנגלית: Steve McQueen;‏ 24 במרץ 1930 – 7 בנובמבר 1980) היה שחקן קולנוע אמריקאי.

מקווין נולד בשם טרנס סטיבן מקווין באינדיאנה. אביו היה טייס פעלולים בקרקס אווירי, ונטש את סטיב ואת אמו זמן קצר לאחר שנולד. גם אמו של סטיב נטשה אותו בגיל צעיר, ומסרה אותו לידי אחיה, קלאוד, שיגדלו. בגיל 12 פגש סטיב את אמו, והכיר את אביו החורג, ועבר לגור עמם בלוס אנג'לס שבקליפורניה.

בגיל 14 הסתובב מקווין עם כנופיות רחוב, ואמו החליטה לשלוח אותו לבית ספר רפובליקני לבנים בקליפורניה. ב-1947 הוא הצטרף לחיל הנחתים האמריקני ושירת שם עד 1950.

בשנת 1952 החל ללמוד משחק, ונבחן ללימודים ב"אולפן השחקנים" של לי סטרסברג בניו יורק. מתוך 2,000 המתמודדים שנבחנו, רק מקווין ומרטין לנדאו התקבלו.

בתחילת דרכו שיחק מקווין בתיאטרון ובטלוויזיה. בין הופעותיו הבולטות הראשונות היו ההצגה בברודוויי "A Hatful of Rain" ב-1955 ובסדרת הטלוויזיה "Wanted: Dead or Alive".

הופעת הבכורה שלו בקולנוע הייתה בסרט "אלימות בשכונות העוני" שיצא ב-1956, והתפקיד הראשי הראשון שלו היה בסרט האימה דל התקציב מ-1958 "הבועה", שזכה להצלחה מפתיעה והפך לסרט פולחן. ההצלחה ההוליוודית הראשונה שלו הגיעה עם "שבעת המופלאים", החידוש ההוליוודי של ג'ון סטרג'ס לקלאסיקה של אקירה קורוסאווה, "שבעת הסמוראים".

מעמדו הלך והתחזק כשקיבל את אחד התפקידים הבולטים בסרט אחר של סטרג'ס, "הבריחה הגדולה", שגם הוא זכה להצלחה גדולה, עד שב-1966 הוא כיכב בסרטו של רוברט וייז היאנגצה הגועש שהביא לו מועמדות לפרס אוסקר לשחקן הטוב ביותר (רבים טוענים שזהו תפקידו הטוב ביותר לאורך הקריירה שלו). באותה שנה שיחק גם במערבון "נבדה סמית'. ב-1965 שיחק בתפקיד הראשי בסרט "הנער מסינסינטי" לצידה של טיוזדיי ולד. בסוף שנות ה-60 התבסס מקומו בהוליווד ככוכב סרטים מרכזיים, לרוב סרטי פעולה ומתח מוערכים כדוגמת "בוליט"[1] ו"פרשת תומאס קראון", שזכו להצלחה גדולה בעיקר בזכותו של מקווין. בסרטים בלטה אהבתו לסיכונים, ובמיוחד למרדפי מכוניות, ואף שרצה להשתתף בעצמו גם בסצנות המסוכנות, מפיקי הסרטים לא אישרו זאת מטעמי ביטוח. עם זאת, חלק ניכר מצילומי הפעולה המוטוריים בסרטיו התבססו על נהיגה ורכיבת אופנועים שלו עצמו, תוך ניצול ניסיונו במרוצי אופנועים ומכוניות שבהם השתתף במקביל לקריירת המשחק.

מקווין בלט גם בסרטים בז'אנרים אחרים, כמו למשל בסרטו של מרק ריידל "הפרחחים". ב-1972 כיכב בסרטו של סם פקינפה "הבריחה", שהיה שובר קופות גדול. בסרט זה הוא פגש את אשתו השנייה, השחקנית אלי מק'גרו, שכיכבה לצדו. מקווין זכה להצלחה גם ב-1973, בסרט "הפרפר", לצד דסטין הופמן.

בסוף שנות ה-70, מקווין אובחן כחולה במחלה מזותליומה ממאירה. מקווין נפטר ב-7 בנובמבר 1980 בסיודאד חוארס שבמקסיקו, בגיל 50, בעקבות התקף לב שנגרם לאחר ניתוח להסרת גרורה בריאה.

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקווין היה נשוי שלוש פעמים. ב-1956 התחתן עם השחקנית נייל אדמס, ונולדו להם שני ילדים. ב-31 באוגוסט 1973 התחתן עם השחקנית אלי מק'גרו, אותה הכיר במהלך צילומי הסרט "הבריחה". מערכת היחסים המתוקשרת שלהם הסתיימה בגירושים ב-1978. בשנת 1980 התחתן עם הדוגמנית ברברה מינטי.

מקווין נודע באהבתו למכוניות מהירות, לאופנועים ולספורט אתגרי.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ↑ עירית שמגר, האופנוען שדהר אל האגדה, מעריב, ‏ 13 בנובמבר 1980.