דסטין הופמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דסטין הופמן
Dustin Hoffman
הופמן במהלך הצילומים לסרט "הזדמנות אחרונה לאהבה", 2008
הופמן במהלך הצילומים לסרט "הזדמנות אחרונה לאהבה", 2008
לידה 8 באוגוסט 1937 (בן 86)
ארצות הבריתארצות הברית לוס אנג'לס, קליפורניה, ארצות הברית
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1960
מקום לימודים
  • מכללת סנטה מוניקה
  • בית הספר לתאטרון נייברהוד פלייהאוס
  • תיכון לוס אנג'לס עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג ליסה הופמן (1980–?) עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים ג'ייק הופמן עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה 2 פרסי אוסקר
6 פרסי גלובוס הזהב
פרס אמי
2 פרסי באפט"א
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

דסטין לי הופמןאנגלית: Dustin Lee Hoffman, נולד ב-8 באוגוסט 1937) הוא שחקן קולנוע יהודי-אמריקאי, זוכה שני פרסי אוסקר, שישה פרסי גלובוס הזהב, שלושה פרסי אמי, פרס אובי ופרס אריה הזהב על מפעל חיים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הופמן נולד בלוס אנג'לס שבקליפורניה למשפחה יהודית-אשכנזית ממוצא רוסי, אוקראיני, פולני, ורומני. שם משפחתם במקור היה "גויחמן" באימפריה הרוסית. התחנך בקולג' סנטה-מוניקה והחל לקחת שיעורי משחק בתיאטרון פסדינה. בטרם החל בקריירה שלו, הופמן עבד בעבודות מזדמנות והשתתף בפרסומות.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1960 קיבל הופמן תפקיד בתיאטרון אוף ברודוויי, שבעקבותיו הצטרף ללימודי שיטת המשחק ב"אולפן השחקנים" המפורסם. במהלך שנות השישים הופיע הופמן בסדרות טלוויזיה ובסרטו הקולנועי הראשון, "The Tiger Makes Out", לצד אלי וולך. בנוסף לתפקידיו כשחקן, הופמן לימד משחק במכללה קהילתית וכן ביים מספר הפקות תיאטרון, כדוגמת המחזה "The Time of Your Life (אנ')" של ויליאם סארויאן.

הקריירה הקולנועית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות ה- 70 הופמן היה חלק מקבוצה מובילה של שחקנים, שחקניות ובמאים צעירים בארה"ב שעיצבו קולנוע ריאלסטי שהציב אותם בחוד החנית של הדרמה ועד לימים אלו משמשים כהופעות בלתי נשכחות שלומדים אותן ודנים בהם בחוגי הקולנוע והדרמה. בקבוצה היו בין היתר אל פאצינו , מרטין סקורסזה ,ג'יין פונדה ועוד.

הופמן קיבל את פרסומו המשמעותי הראשון לאחר שהבמאי מייק ניקולס ליהק אותו לסרט "הבוגר" ב-1967, לצד אן בנקרופט. על תפקידו בסרט קיבל הופמן מועמדות לפרס אוסקר בקטגוריית השחקן הטוב ביותר. מאז היה הופמן מועמד פעמיים נוספות לאוסקר על תפקידיו ב"קאובוי של חצות" (1969) לצד ג'ון וויט ו"לני" (1974), בתפקיד הקומיקאי לני ברוס. שנתיים לאחר פרשת ווטרגייט, השתתף הופמן לצד רוברט רדפורד בסרט "כל אנשי הנשיא" וכן בסרט "איש המרתון", שניהם לפי תסריט מאת ויליאם גולדמן. ב-1979 זכה הופמן בפרס אוסקר על הסרט "קרמר נגד קרמר" של הבמאי רוברט בנטון. בסרט הוא משחק לצד מריל סטריפ כאב הנאבק בגרושתו לקבלת חזקה על בנו. בשנת 1982 השתתף הופמן בסרט "טוטסי" לצד ג'סיקה לאנג, בו היה מחופש לאישה רוב הזמן. התפקיד זיכה אותו במועמדות נוספת בפרס אוסקר, והסרט עצמו זכה לעשר מועמדויות. בשנת 1988 זכה הופמן באוסקר השני שלו על משחקו בסרט "איש הגשם", כאדם אוטיסט הסובל ממוגבלויות. במהלך שנות ה-90 הופיע הופמן בסרטי קולנוע רבים כדוגמת "דיק טרייסי" של וורן בייטי, "הוק" של סטיבן ספילברג, "התפרצות" בבימויו של וולפגנג פיטרסון לצד כוכבים כמורגן פרימן ודונלד סאת'רלנד, "לכשכש בכלב"(סרט שהעניק לו את המועמדות השביעית והאחרונה שלו עד כה לאוסקר) וכן בעיבוד לספרו של מייקל קרייטון, "ספרה".

ב-2004 הופמן כיכב לצד ברברה סטרייסנד, רוברט דה נירו ובן סטילר בקומדיה "פגוש את הפוקרס", סרט המשך ל"פגוש את ההורים". משחקו זיכה אותו בפרס MTV על הביצוע הקומי הטוב ביותר.

הופמן, 2008

בשנת 2008 שיחק בדרמה הרומנטית "הזדמנות אחרונה לאהבה" לצד אמה תומפסון. ב-2012 הופיע לראשונה בקריירה שלו בתפקיד קבוע בסדרת טלוויזיה, כשגילם את התפקיד הראשי בסדרה "Luck" של ערוץ HBO.

ב-2013 יצא לאקרנים סרטו הראשון כבמאי, "קוורטט" (אנ').

בשנת 2017 שיחק לצד אדם סנדלר ובן סטילר בקומדיה "סיפורי מאירוביץ (אנ')" בבימויו של נוח באומבך.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לו שני ילדים מאשתו הראשונה השחקנית האמריקאית אן ביירן לה היה נשוי בשנים 1969-1980, וארבעה ילדים נוספים (כולל השחקן ג'ייק הופמן) מאז נישואיו בשנות ה-80 לאשת העסקים האמריקאית-יהודייה ליסה גטסגן.

בסוף 2017 התפרסמו עדויות של נשים, על סדרת הטרדות ותקיפות מיניות שאותן לכאורה ביצע הופמן.[1]

פילמוגרפיה חלקית ופרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה סרט תפקיד פרסים
1967 The Tiger Makes Out האפ
הבוגר בנג'מין ברדוק פרס באפט"א לקולנוע, פרס גלובוס הזהב (זכייה); פרס אוסקר (מועמדות)
1968 המיליון של מאדיגן ג'ייסון פיסטר
1969 קאובוי של חצות ריזו פרס באפט"א לשחקן הטוב ביותר בתפקיד ראשי (זכייה); פרס גלובוס הזהב, פרס אוסקר (מועמדות)
ג'ון ומרי ג'ון פרס באפט"א לשחקן הטוב ביותר בתפקיד ראשי (זכייה, יחד עם "קאובוי של חצות"); פרס גלובוס הזהב (מועמדות)
1970 איש קטן גדול ג'ק קראב פרס באפט"א לקולנוע (מועמדות)
1971 כלבי הקש דייוויד סאמנר
1973 הפרפר לואיס דגה
1974 לני לני ברוס פרס אוסקר, פרס גלובוס הזהב (מועמדות)
1976 כל אנשי הנשיא קארל ברנסטין פרס באפט"א לקולנוע (מועמדות, יחד עם "איש המרתון")
1976 איש המרתון בייב לוי פרס באפט"א לקולנוע, פרס גלובוס הזהב (מועמדות)
1979 קרמר נגד קרמר טד קרמר פרס אוסקר, פרס גלובוס הזהב (זכייה); פרס באפט"א לקולנוע (מועמדות)
1982 טוטסי מייקל דורסי/דורותי מייקלס פרס באפט"א לקולנוע, פרס גלובוס הזהב (זכייה); פרס אוסקר (מועמדות)
1987 אישתר צ'אק קלארק
1988 איש הגשם ריימונד באביט פרס אוסקר, פרס גלובוס הזהב (זכייה); פרס באפט"א לקולנוע (מועמדות)
1989 Common Threads: Stories from the Quilt קריין פרס הכבוד של פסטיבל הסרטים הבינלאומי בברלין
1991 דיק טרייסי ממבלס
הוק קפטן הוק פרס גלובוס הזהב (מועמדות)
1995 התפרצות קולונל סם דניאלס
1996 סליפרס דני סניידר
1997 לכשכש בכלב סטנלי מוטס פרס אוסקר, פרס גלובוס הזהב (מועמדות), פרס גלובוס הזהב ע"ש ססיל ב. דה-מיל
1998 ספרה ד"ר נורמן גודמן
1999 ז'אן דארק המצפון
2003 משחק המושבעים ונדל רואר
2004 פגוש את הפוקרס ברני פוקר
אני אוהב האקביז ברנרד יפה
2006 מעבר לכל דמיון פרופסור ג'ולס הילברט
2008 קונג פו פנדה מאסטר שיפו (דיבוב)
הזדמנות אחרונה לאהבה הארווי שיין
2010 הסיפור על פי ברני לזי פנופסקי
2011 קונג פו פנדה 2 מאסטר שיפו
2015 התוכנית פלויד לאנדיס
נער מקהלה
הסנדלר
אסיו טרוט מר הנרי הופי סרט טלוויזיה
2016 קונג פו פנדה 3 מאסטר שיפו (דיבוב)
מדיצ'י ג'ובאני מדיצ'י סדרת טלוויזיה
2017 סיפורי מאירוביץ' הארולד
2019 אל תוך המבוך דוקוטר גרין סרט איטלקי
2022 As Sick as They Made Us יוג'ין
Sam & Kate ביל
2023 מגלופוליס
TBA Riff Raff

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ סוכנויות הידיעות, ‏"דסטין הופמן הטריד אותי מינית", באתר ‏מאקו‏, 1 בנובמבר 2017