סטניסלב הוגא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

סטניסלב הוגאפולנית: Stanisław Hoga;‏ 17911860) היה יהודי מומר, מתרגם לעברית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סטניסלב הוגא נולד בשנת 1791 בשם יחזקאל, בן למשפחה חסידית באזור לובלין שבפולין. אביו היה המגיד אריה לייב מקוזמיר, ממקורבי החוזה מלובלין. לאחר שרכש השכלה תורנית, הסתייע באדם קז'ימייז' צ'רטוריסקי (אנ') כדי ללמוד בפולאווי. בשנים 1807–1809 שימש מתורגמן לכוחותיו של נפוליאון. הוגא עבר להתגורר בוורשה, אז חלק מהאימפריה הרוסית, ומשנת 1816 שימש עוזר לצנזור היהודי אדם חלמלבסקי, ובשנת 1818 הצטרף לוועד הצנזורה לספרים עבריים.[1] לאחר מכן עבד בשביל לואיג'י צ'יאריני (Luigi Chiarini) מאוניברסיטת ורשה, ובהמשך הפך לסגנו. בעקבות לחץ שהופעל עליו התנצר לאחר שנת 1822, ושינה את שמו הפרטי לסטניסלב. הוא פרש ממשרת הצנזור, והתמסר לתרגום מעברית לפולנית.[1]

בעקבות חקירה ממשלתית שנפתחה נגד חסידים בפלוצק בשנת 1823 הצליח הוגא למתן את מסקנות החקירה.[2] ב-3 באוגוסט 1824 הגן על חסידים בוויכוח פומבי. בוורשה פגש את אלכסנדר מקקול (אנ') מהחברה הלונדונית להפצת הנצרות בקרב היהודים, ובעידודו היגר ללונדון והשתתף בשנת 1838 בתרגום של הברית החדשה לעברית. בעקבות גישתו הביקורתית לפעילות החברה הלונדונית להפצת הנצרות נפרדו דרכיהם ב-1849.

הוגא נפטר בשנת 1860, בהיותו בן 69, ונקבר בבית הקברות הייגייט בלונדון.

יצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בשנת 1830 יצא לאור בפולנית ספרו "Tu chazy czyli Rozmowa o Żydach".
  • בשנת 1834 יצא לאור ספרו המיסיונרי "שירי ציון" - תרגום לעברית של שירים באנגלית ובגרמנית.
  • בשנת 1840 יצא לאור בעברית ספרו "שפת בריטאניא" - דקדוק אנגלי לדוברי עברית
  • בשנת 1840 יצא לאור בעברית ספרו The Controversy of Zion
  • בשנת 1844 יצא לאור הספר "ספר הליכות אורח במסעו מן העולם הזה אל העולם הבא", תרגומו לעברית של הספר "The Pilgrim's Progress" מאת ג'ון באניין. על ספר זה העירה זיוה שמיר: "מפעלו הנחשוני, המעיד על שליטה יוצאת דופן בעברית מודרנית, שאינה כבולה ל'ספר' ול'פסוק', שניכרת באופן מיוחד במאמר העיוני שצירף בפתח הרומן שבתרגומו, צלל לתהום הנשייה".[3]
  • בשנת 1844 יצא לאור הספר המיסיונרי "נתיבות עולם", תרגומו לעברית לספרו של אלכסנדר מקקול "Old Paths".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 Glenn Dynner (8 בינואר 2009). Men of Silk: The Hasidic Conquest of Polish Jewish Society. Oxford University Press. עמ' 216. ISBN 978-0-19-538265-5. 
  2. ^ Glenn Dynner (8 בינואר 2009). Men of Silk: The Hasidic Conquest of Polish Jewish Society. Oxford University Press. עמ' 110. ISBN 978-0-19-538265-5. 
  3. ^ זיוה שמיר, בדרך לבית אבא : מציאות והמצאה בסיפוריו המוזרים של ש"י עגנון, הוצאת ספרא, 2013, פרק תשיעי: אגדת האיש הפלאי, עמ' 212