סטרואידים אנאבוליים
סטרואידים אנדרוגניים אנאבוליים הם הורמונים סטרואידים סינתטיים וטבעיים אשר מעודדים גידול וחלוקת תאים, וכתוצאה מכך גידול של מספר סוגי רקמות ובעיקר שרירים ועצמות. טסטוסטרון הוא אחד מהסטרואידים האנאבוליים הטבעיים החזקים ביותר.
הורמונים אלו נתגלו בתחילת שנות השלושים, ושמשו מאז למגוון שימושים רפואיים בבעיות תיאבון, התבגרות מינית ואף טיפול בסרטן ואיידס. סטרואידים אנאבוליים מאיצים סינתזת חלבונים בגוף, מעלים את מסת השריר, הכוח הפיזי והתיאבון. תופעות לוואי שליליות הן עלייה ברמת ה-LDL וירידה ב-HDL עד כדי הצטברות משקעי "פלאק" עבים בדופן כלי דם אשר יכולים להגדיל מאוד את הסיכון להתקף לב (משתמשי סטרואידים רבים נפטרו עקב התקף לב בגיל צעיר יחסית. זאת למרות עיסוקם האינטנסיבי בספורט), חטטת, עלייה בלחץ הדם, נזק רעלתי לכבד, תופעות פסיכולוגיות שונות (כגון תוקפנות, קיצונית לעיתים), גידולים סרטניים בכבד ובכליות ושינויים במבנה החדר השמאלי בלב. בזכרים עלולה להופיע עקרות קבועה או זמנית וניוון של האשכים. בנקבות עלול להופיע שיעור יתר, הצטמקות השדיים ופגיעה במחזור הווסת.
שימוש בספורט[עריכת קוד מקור | עריכה]
שימוש מסוג אחר, נעשה בסטרואידים אנאבוליים - כסמים בספורט - על ידי ספורטאים ומפתחי גוף, מתוך דחף תחרותי, ולמרות איסור חמור על כך מצד ארגוני הספורט. לפרסום רב זוכים מקרים שבהם נתפסים ספורטאים במהלך המשחקים האולימפיים בשימוש בחומרים אסורים. נראה שהמקרה המפורסם ביותר הוא של בן ג'ונסון, שאיבד את שיאו העולמי בריצת 100 מטר במהלך אולימפיאדת סיאול.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- סטרואידים אנאבוליים, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
