סידני קירקמן
 | |
| קירקמן (שלישי משמאל) במהלך הפלישה לסיציליה | |
| לידה |
29 ביולי 1895 בדפורד, האימפריה הבריטית  |
|---|---|
| פטירה |
29 באוקטובר 1982 (בגיל 87) סאות'המפטון, בריטניה |
| מדינה |
הממלכה המאוחדת  |
| כינוי | "קירקיי" |
| השכלה |
|
| השתייכות |
 הצבא הבריטי |
| תקופת הפעילות | 1915–1950 (כ־35 שנים) |
| דרגה |
 גנרל |
| תפקידים בשירות | |
|
מפקד הדיוויזיה ה-50 מפקד הקורפוס ה-13 מפקד הפיקוד המזרחי מפקד הקורפוס ה-1 סגן ראש המטה הכללי | |
| פעולות ומבצעים | |
|
מלחמת העולם הראשונה מלחמת העולם השנייה | |
| עיטורים | |
 מסדר האמבט (אביר הצלב הגדול) מסדר האימפריה הבריטית (אביר מפקד) הצלב הצבאי | |
  | |
סר סידני שבלייה קירקמן (באנגלית: Sidney Chevalier Kirkman; 29 ביולי 1895 - 29 באוקטובר 1982) היה גנרל בריטי אשר פיקד על כוחות שונים של הצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
תחילת דרכו[עריכת קוד מקור | עריכה]
קירקמן נולד ב-29 ביולי 1895 בבדפורד שבאנגליה. הוא למד באקדמיה הצבאית המלכותית בווליץ', וב-1915, במהלך מלחמת העולם הראשונה, התגייס לרגימנט הארטילריה המלכותי של צבא בריטניה בדרגת לוטננט משנה. במהלך המלחמה הוא לחם בחזית המערבית ובחזית האיטלקית כמפקד גדוד, ועוטר בצלב הצבאי. בין שתי מלחמות העולם הוא שרת בארץ ישראל, מלטה והודו. בינואר 1925 הוא הועלה לדרגת קפטן, בין 1931–1932 למד במכללת קימברלי לפיקוד ומטה (Staff College in Camberley), ובמרץ 1935 הועלה לדרגת מייג'ור.
מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – מלחמת העולם השנייה
ב-1940 הוא מונה למפקד רגימנט הארטילריה ה-65. ב-1941 הוא מונה לקצין התותחנים הראשי של הקורפוס ה-1, ולאחר מכן של הקורפוס ה-7, הקורפוס ה-12 והדיוויזיה ה-56. במאי 1942 הוא הועלה לדרגת לוטננט קולונל ומונה לקצין התותחנים של הארמייה השמינית בפיקודו של ברנרד מונטגומרי. הוא השתתף עמה במערכה בצפון אפריקה, ובכלל זה בקרב אל-עלמיין השלישי. ב-14 באפריל 1943 הוא קיבל קידום זמני לדרגת מייג'ור גנרל ומונה למפקד הדיוויזיה ה-50. הוא פיקד על הדיוויזיה במהלך פלישת בעלות הברית לסיציליה בין יולי-אוגוסט של אותה שנה, כחלק מהקורפוס ה-13 של מיילס דמפסי. לאחר מכן הוחזרה הדיוויזיה שלו חזרה לבריטניה כדי להתכונן לקראת הפלישה לנורמנדי. בינואר 1944 הוענקה לו דרגה זמנית של לוטננט גנרל, ובמרץ הוענקה לו דרגת קבע של קולונל. ב-19 באפריל של אותה שנה הוא קיבל פיקוד על הקורפוס ה-13, אשר היה חלק מהארמייה השמינית של אוליבר ליס, והוצב בחזית האיטלקית. קירקמן השתתף עם הקורפוס בקרב מונטה קאסינו, ולאחר מכן הועבר תחת הארמייה החמישית האמריקאית של מארק קלארק. במסגרת זו לחם הקורפוס בקרבות על הקו הגותי במהלך הסתיו והחורף של 1944, ובדצמבר של אותה שנה קיבל דרגת קבע של מייג'ור גנרל. במרץ 1945 הוא נאלץ לחזור לבריטניה בגלל דלקת חמורה.
לאחר המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר המלחמה שימש קירקמן כמפקד הפיקוד המזרחי, ולאחר מכן כמפקד הקורפוס ה-1 אשר הוצב באזורי הכיבוש בגרמניה. עד 1947 שימש כסגן ראש המטה הכללי הקיסרי, ובאוגוסט של אותה שנה הועלה לדרגת גנרל מלא. לאחר מכן, שימש כראש אגף האפסנאות במשרד המלחמה, עד 1950, אז פרש משירות צבאי.
קירקמן נפטר ב-29 באוקטובר 1982 בסאות'המפטון, בגיל 87.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- סידני קירקמן באתר הגנרלים של מלחמת העולם השנייה (באנגלית)