סילבריוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סילבריוס
Silverius
סילבריוס
סילבריוס
לידה פרוזינונה
פטירה 20 ביוני 537
פלמרולה, ממלכת האוסטרוגותים
עיסוק איש דת, כומר קתולי עריכת הנתון בוויקינתונים
דת הכנסייה הקתולית עריכת הנתון בוויקינתונים
האפיפיור ה־58
8 ביוני 536 – מרץ 537
(כ־38 שבועות ויום)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

סילבריוסלטינית: Silverius; מת ב-20 ביוני 537) כיהן כאפיפיור מה-8 ביוני 536 ועד חודש מרץ 537. לאחר מותו הוכרז כקדוש נוצרי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סילבריוס היה בנו (מחוץ לנישואין) של האפיפיור הורמיסדס. סילבריוס נולד בטרם אביו הפך לכומר נוצרי.

למרות דרגתו הנמוכה בהיררכיה הכנסייתית, סילבריוס נבחר לתפקיד האפיפיור ב-8 ביוני 536, בתמיכת מלך האוסטרוגותים תאודאהאד, וזאת כחלק במאבקו של תאודאהאד בקיסרית האימפריה הביזנטית תאודורה אשר תמכה בבחירתו של ויגיליוס לתפקיד האפיפיור. סילבריוס נבחר לאחר מותו של קודמו, אגאפטוס הראשון בקונסטנטינופול במהלך ויכוח בדבר כהונתו של אנתימוס הראשון, הגמון קונסטנטינופול אשר הודח על ידי אגאפטוס בשל דעותיו המונופיזיטיות.

ב-9 בדצמבר 536 פלש הגנרל הביזנטיני בליסריוס לעיר רומא. ויטיגס, יורשו של תאודאהאד, מלך האוסטרוגותים, צר על העיר מספר חודשים, עד שתושביה גוועו ברעב.

במרץ 537 הודח סילבריוס בטענה שהתכתב עם ויטיגס על כניעת העיר, והפך לנזיר פשוט. סילבריוס הגיע לקונסטנטינופול, וביקש את עזרת הקיסר יוסטיניאנוס הראשון, אשר שלח אותו לרומא. בדרכו לרומא הוא נתפס על ידי ויגיליוס, אשר כלא אותו באי פאנדאטאריה (או, על פי הליבר פונטיפיקליס, בפלמרולה), שם הוא מת ב-20 ביוני 537.

הוא הוזכר כקדוש נוצרי לראשונה במאה ה-11, וכיום הוא הקדוש המגן של האי פונזה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סילבריוס בוויקישיתוף


הקודם:
אגאפטוס הראשון
אפיפיור
(רשימת האפיפיורים)
הבא:
ויגיליוס