סימביוזה תעשייתית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

סימביוזה תעשייתית עוסקת בשאלה כיצד רשת של ארגונים שונים יכולה לטפח חדשנות אקולוגית ושינוי תרבותי לטווח ארוך, ליצור ולשתף עסקאות רווחיות הדדית, ולשפר תהליכים עסקיים וטכניים. יישומה של סימביוזה תעשייתית הוא בסיס ליצירתה של כלכלה מעגלית.

בשיטה זו מייצרים מעין "מערכת אקולוגית" תעשייתית המדמה מערכת אקולוגית טבעית בה לכול משאב יש תפקיד ומקום. לפי גישה זו פסולת תעשייתית או תוצרי לוואי של שחקן א' יכולים לשמש כחומר גלם או משאב עבור שחקן ב', שבתורו מספק תוצרי לוואי לשחקן ג' וכן הלאה; אידיאלית התהליך ימשיך בסופו של דבר עד לסגירת מעגל בו שחקן א' נהנה מתוצרים של שחקנים אחרים במערכת, במילים אחרות: סימביוזה. על פי ההגדרה של הז'ורנל לאקולוגיה תעשייתית[1], "סימביוזה תעשייתית מתארת דרך בה רשת של ארגונים מגוונים יכולה לעודד חדשנות אקולוגית ושינוי תרבותי ארוך טווח, ליצור ולשתף עסקאות הרווחיות לשני הצדדים ובכך לשפר עסקים ותהליכים טכניים."

הגישה הסימביוטית מאפשרת ניצול יעיל יותר של משאבים בכך שהיא משאירה אותם במצב שמיש לאורך זמן רב יותר ובאופן זה מופחתת צריכת משאבי כדור הארץ ומושג גם חיסכון כלכלי בדמות הפחתת צריכת חומרי גלם או אנרגיה. תוכנית לאומית לסימביוזה תעשייתית שפועלת באנגליה[2] נבחרה על ידי האיחוד האירופי כתוכנית המובילה מבין 120 תוכנית שנבחנו עבור התייעלות במשאבים. התוכנית ייצרה 1.5 מיליארד ש"ח של רווחים או חיסכון בעלויות, 8,600 מקומות עבודה שנוצרו או ניצלו וחיסכון של מיליוני טונות של פסולת וגזי חממה. הדוגמה המפורסמת ביותר היא הפארק האקו-תעשייתי קלנבורג שנמצא בדנמרק ומהווה מוקד עלייה לרגל למתכננים ולחוקרים מכל העולם. במרכז רשת החליפין, ממוקמת תחנת הכוח הפחמית אנסאס, אשר מספקת אנרגיה ומוצרים עבור העיר ומספר חברות בפארק. חום שיורי מתחנת כוח זו משמש לחימום 3,500 בתים בעיר בנוסף לחוות דגים מקומית, אשר משקעים ממנה נמכרים כדשן. קיטור מתחנת הכוח נמכר ליצרנית התרופות והאנזימים Novo Nordisk לתחנת הכוח של חברת Statoil. בכך, מופחת הזיהום התרמי הנפלט לנהר הסמוך. בנוסף, גופרית דו-חמצנית המהווה תוצר לוואי של תחנת הכוח נמכרת כחומר גלם ליצרנית קירות גבס, וכך מופחתת צריכת חומר הגלם הבתולי.

סימביוזה תעשייתית בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

משרד הכלכלה עורך פיילוט להפעלת פלטפורמה לעידוד סימביוזה תעשייתית בישראל, שצפוי להתחיל ברבעון השני או השלישי של שנת 2019. במסגרת הפיילוט נבחרו 4 גופים שיקבלו תמיכה כלכלית להקמה והפעלה של פלטפורמה טכנולוגית לעידוד סימביוזה תעשייתית בישראל. לאחר שנה, הגוף עם הפלטפורמה הכי מוצלחת יקבל תמיכה להרחבת המיזם לרמה הלאומית[3].

גם בישראל עוסקים משרדי הממשלה בקידום סימביוזה תעשייתית[4] ומתוכננים מתקני הדגמה באחד הפארקים התעשייתיים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ D. Rachel Lombardi, Peter Laybourn, Redefining Industrial Symbiosis, Journal of Industrial Ecology 16, 2012-02-01 doi: 10.1111/j.1530-9290.2011.00444.x/abstract
  2. ^ "National Industrial Symbiosis Programme - International Synergies". International Synergies (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-28 במרץ 2018. 
  3. ^ מסחר בפסולת תעשייתית: 4 גופים זכו במענק להקמת פלטפורמת מסחר, infospot.co.il
  4. ^ סימביוזה בתעשייה, משרד הכלכלה והתעשייה