סינוויג'ו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
סינוויג'ו
신의주시
Sinuiju main square & Kim Il Sung statue.jpg
כיכר גדולה בסינוויג'ו עם פסלו של קים איל-סונג, אוגוסט 2012
מדינה קוריאה הצפוניתקוריאה הצפונית  קוריאה הצפונית
מחוז צפון פויאנג
שטח 180 קמ"ר
גובה 1 מטר
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 352,000 (2006)
קואורדינטות 40°06′N 124°24′E / 40.1°N 124.4°E / 40.1; 124.4 קואורדינטות: 40°06′N 124°24′E / 40.1°N 124.4°E / 40.1; 124.4 
אזור זמן UTC+08:30

סינוויג'ו היא עיר בצפון קוריאה הפונה לעיר דאנדונג שבסין, מול הגבול הבינלאומי של נהר יאלו. סינוויג'ו היא עיר הבירה של מחוז צפון פויאנג.

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פארק ליד גשר הידידות סין-קוריאה 

סינוויג'ו גובלת בנהר יאלו, ועל ידי מחוזות מקומיים Ryongchon   ו-P'ihyŏn. העיר בגובה מטר אחד מעל פני הים.

מחוזות אדמיניסטרטיביים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סינוויג'ו מחולקת ל-49 שכונות ו-9 כפרים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעיר התפתחה התיישבות משמעותית במהלך השלטון הקולוניאלי בקצהו של גשר מסילת רכבת החוצה את נהר יאלו, וממוקמת כ-12 ק"מ מערבית למחוז המקומי Ŭiju שבו הייתה העיר העתיקה Ŭiju וממנה נובע שם העיר סינוויג'ו  (Sinŭiju שמשמעותה Ŭiju החדשה). עם פתיחת הנמל, התפתח וגדל המסחר של תעשיית העצים שעושה שימוש בנהר יאלו על מנת להעביר בולי עץ. בנוסף, התעשייה הכימית התפתחה לאחר שסכר הידראולי נבנה במעלה הנהר.

במהלך מלחמת קוריאה, קים איל סונג וממשלתו העבירו באופן זמני את עיר הבירה מפיונגיאנג לסינוויג'ו באופן זמני [1][2] . כמו כן, העיר ספגה נזקים כבדים עקב הפצצות אוויריות של חיל האוויר של ארצות הברית במהלך מלחמת קוריאה, אך מאז העיר נבנתה מחדש.

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סינוויג'ו מהווה מרכז תעשייה קלה חשוב, בעיר מפעלים שונים כולל מפעל טקסטיל ומפעל נייר. בנמל יש מספנה, אף על פי שהשימוש העיקרי במספנה הוא לפירוק ספינות לחלקי מתכת לשימוש ולא לבניית ספינות חדשות. באזור יש מפעלי מחזור אשר ממחזרים מגוון רחב של חומרים, כולל מוצרים האסורים למחזור בסין.[3][4][5] מפעל הקוסמטיקה של סינוויג'ו ממוקם בדרום.

מסחר עם סין[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלק ניכר מהמסחר הבינלאומי החוקי והלא חוקי של צפון קוריאה, עובר דרך דאנדונג וסינוויג'ו, דרך נהר יאלו.[6]

שוק מרכזי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז 2002, המרכז המסחרי היה מרוכז בשוק Chaeha-dong.[7] על סמך תמונת לווין שצולמו ב-30 באוקטובר 2012, השוק הושמד, ונעשית עבודה להקמת פארק חדש.[7]

תחבורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחנת הרכבת בסינוויג'ו

ניתן להגיע לסינוויג'ו מפיונגיאנג באמצעות טיסה, רכבת, או כבישים.

טיסות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לנמל התעופה של סינוויג'ו מסלול יחיד באורך 991 מטרים. אייר קוריאו מפעילה טיסות נוסעים ומטענים מפיונגיאנג.

רכבת[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחנת הרכבת בסינוויג'ו היא התחנה הצפונית ביותר של רכבת קוריאה בקו פיונגיאנג. המסילה גם מתחברת לעיר הסינית דאנדונג במחוז ליאונינג באמצעות גשר הידידות סין-קוריאה אשר באורך 944 מטרים, באמצעות מסילת מנצ'ורי מבוצע קישור לרכבת הטרנס-סיבירית.

ב-2014, תיירים זרים שהיו בטיול סירות שיצא מדאנדונג הורשו להתקרב כמה מטרים מקו החוף של העיר, כל עוד הם לא ירדו מהסירות.[8]

נקודות עניין[עריכת קוד מקור | עריכה]

המתקנים הנמצאים בעיר כוללים בתי ספר לכל הגילאים, אוניברסיטה לתעשייה קלה, אוניברסיטה לרפואה ואוניברסיטה לחינוך. ישנם אתרי מפלי מים ומעיינות חמים.

גלגל ענק בסינוויג'ו

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סינוויג'ו בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Sandler, Stanley (1999). The Korean War: No Victors, No Vanquished. The University Press of Kentucky. עמ' 108. 
  2. ^ Mossman, Billy (29 ביוני 2005). United States Army in the Korean War: Ebb and Flow November 1950-July 1951. University Press of the Pacific. עמ' 51. 
  3. ^ Rank, Michael (15 במרץ 2013). "North Korean-Taiwan nuclear waste deal thwarted over export permit". NK Economic Watch. בדיקה אחרונה ב-19 במרץ 2013. 
  4. ^ Rank, Michael (30 ביוני 2008). "North Korea in bid to recycle toxic waste". The Telegraph. בדיקה אחרונה ב-19 במרץ 2013. 
  5. ^ "Dalian-based Huatai Recycling Resources Co Ltd" (בסינית). בדיקה אחרונה ב-19 במרץ 2013. 
  6. ^ Jane Perlez and Yufan Huang (31 במרץ 2016). "A Hole in North Korean Sanctions Big Enough for Coal, Oil and Used Pianos". The New York Times. בדיקה אחרונה ב-3 באפריל 2016. China accounts for about 90 percent of North Korea’s trade. Half of that business is estimated to flow through Dandong... 
  7. ^ 7.0 7.1 "Market expansion: Sinuiju". North Korea Economic Watch. 3 באפריל 2013. בדיקה אחרונה ב-9 באפריל 2013. 
  8. ^ Cruddas, Sarah (18 בפברואר 2014). "Peering into North Korea : North Korea". BBC - Travel. בדיקה אחרונה ב-24 ביולי 2014.