סינון מידע

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Gnome-colors-edit-find-replace.svg
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: ניסוח לא אנציקלופדי.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

סינון מידעאנגלית: Information filtering‏; בראשי תיבות: IF) הוא הכוונת צרכני מידע דיגיטליים למידע שרלוונטי עבורם. תחום זה מצוי בתוך עולם המידענות ועולם המחקר.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

האינטרנט והעולם הדיגיטלי, מאפשרים גישה לכמות כמעט בלתי-מוגבלת של מידע ממוחשב, לעיתים נוצר עומס של מידע. מתוך שפע האפשרויות מתקשים צרכני המידע להבדיל בין חומר רלוונטי לבין חומר פחות רלוונטי. מערכת סינון המידע (IF system) מכוונת את צרכני המידע הדיגיטליים למידע הרלוונטי עבורם.

מערכות IF פותחו עבור תחומי יישומים שונים. דוגמאות ליישומי סינון: פילטר לתוצאות החיפוש באינטרנט, מסנני דואר אלקטרוני אישיים המבוססים על פרופילים אישיים, מסנני דפים החוסמים מידע לא רלוונטי, מסננים העוסקים בקידומי מכירות ללקוחות פוטנציאליים בלבד ועוד. המערכות השונות משתמשות גם בשיטות, טכניקות, מושגים מעולמות מחקר שונים כגון: אחזור מידע, בינה מלאכותית ועוד.[1]

החשיבות של מערכת סינון המידע[עריכת קוד מקור | עריכה]

המערכת מסייעת לנו לסנן בין המידע הרלוונטי לבין המידע הפחות רלוונטי, האינטרנט רחב ידיים ומכיל בתוכו ידע אינסופי, לעיתים משתמשי האינטרנט חווים חוסר הצלחה למצוא את מה שאנו מחפשים מרוב כל החומר הלא רלוונטי. מטרת מערכות סינון המידע השונות היא להפנות משתמשים למידע הנחוץ ביותר עבורם על מנת לנצל באופן מקסימלי את זמן הקריאה שלהם.[1]

סינון מילות מפתח[עריכת קוד מקור | עריכה]

על מנת שנהיה ממוקדים ונבצע מחקר מידענות כמה שיותר מדויק עלינו להיות מדויקים במילות המפתח שבהן אנו משתמשים, חיפוש עם מילות מפתח לא מדויקות או לא נכונות עלול להביא תוצאות שהלקוח לא מעוניין\ תוצאות לא רלוונטיות למחקר הנוכחי.

לכן לפני שמתחילים לבצע את המחקר יש לגבש אסטרטגיה ולעשות פעולה טרום מחקרית - עלינו לגבש בראש ועם הלקוח מבקש השירות את מילות המפתח הספציפיות ומונחי החיפוש הספציפיים שאותם הוא מחפש.

עלינו לחשוב כיצד נחפש את המידע? באילו מנועי חיפוש נשתמש במהלך עבודת החיפוש המידענית? אנחנו צריכים לשים בראש את צורכי הלקוח ואת המטרה שלשמה הוא צריך את המחקר. סינון מילות מפתח יעיל- יביא תוצאות ממוקדות יותר וטובות יותר ללקוח מבקש השירות. כאשר מחפשים מידע בגוגל לא מסתמכים רק על תוצאות החיפוש הראשונות, עוברים לדפים מתקדמים יותר על מנת לא לפספס מידע רלוונטי

מצ"ב ציטוט רלוונטי מתוך מאמר אינטרנטי:

"מרבית המחפשים במנוע החיפוש גוגל (Google) נוטים ללחוץ על אחת מהתוצאות הראשונות, ורק במקרים נדירים לוחצים על תוצאה שאינה נמנית עם חמש הראשונות. אולם על פי מחקר שערכו המומחה המשפטי טים וו, פרופסור מייקל לוקה מבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטת הרווארד ומדעני נתונים מ-Yelp, במקרים רבים מי שמסתפקים בתוצאות החיפוש הראשונות מחמיצים את המידע החשוב והרלוונטי ביותר" [2]

סינון מידע במהלך מחקר מידענות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר ניסוח מילות מפתח רלוונטיות למחקר המידענות, יתבצע חיפוש מידע רלוונטי באמצעות כלים מידעניים שונים ובאמצעות סוגי מידענות שונים.

עבודת המידען היא לבצע סינון מידע ולהבחין בין עיקר לטפל. פעולת סינון המידע תסייע לחוקר למיין את החומרים השונים על פי מידת רלוונטיות, פעולה זו מאפשרת לחוקר לקבל תמונת מצב יותר ברורה אודות החומרים שבהם הוא ישתמש עבור מחקרו.

הקושי בהבחנה בין עיקר לתפל בארגונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בארגונים גדולים לעיתים ישנו קושי להבדיל בין עיקר ובין הטפל, כשמנהל אחד סבור כי נושא מסוים הוא העיקר ומנהל שני סבור כי אותו הנושא הוא הטפל. יש חשיבות ומשמעותית בגיבוש גישה אחידה שמגדירה חשיבות מנת ליצור שיטת עבודה יעילה ככל האפשר, יש להתחיל בקטן, יש צורך להציג נושאים באופן מתומצת עם מסרים קצרים וברורים.[3]

סינון מידע על פי צורכי הלקוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאשר חוקר נותן שירות לצרכנים עליו לשים לב לצורכי הלקוח, עליו לבדוק: מה הלקוח מחפש? האם הוא מחפש מידע נרחב או מועט? האם הוא זקוק למעט חומרים או חומר במידה רחבה? לאיזו מטרה הלקוח צריך את המידע? כל הפרמטרים האלו צריכים לבוא לידי ביטוי בעת תהליך סינון החומר, ישנה חשיבות רחבה לתהליך תיאום הציפיות מול הלקוח, לתהליך בניית מילות המפתח ונושאי המחקר ביחד עם הלקוח, שיתוף פעולה בין נותן השירות למקבל השירות תיצור את התוצר המידעני הטוב ביותר.

"אם באקדמיה רוצים לכתוב מחקר רלוונטי, על החוקרים להבין את צורכי הלקוח... תהליך כתיבת מחקר במרכז המידע והמחקר בכנסת הוא תהליך שיתופי, שיש בו גם שלב של תיאום ציפיות"[4]

העמקת מטרות וצרכים של לקוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר תיאום הציפיות מול הלקוח יש צורך בהעמקת המטרות והצרכים של הלקוח, הבנת הצורך באופן מעמיק מסייע למתן שירות איכותי יותר, העמקת מילות המפתח, העמקת הנושאים שעליהם הלקוח רוצה להתמקד בשביל קידום מטרות לימודיות/מחקריות, העמקת מטרות המחקר תסייע בהפקת עבודה מחקרית מקצועית ויעילה, לעיתים יש צורך לתת ללקוח הכוונה וסיוע על מנת להעמיק את המטרות והצרכים למחקר.

ישנן כמה שיטות לבירור צורכי לקוחות:[5]

סיעור מוחות, צפייה בלקוחות, שאלון, תחקור לקוח, קבוצת מיקוד, בניית תרחישים. "צורך של כל לקוח מורכב מחמש הרמות הבאות:

סוג צורך שימוש בצורך
צורך מוצהר הלקוח רוצה יעילות פונקציונלית שתפתור בעיה/צורך
צורך אמיתי הלקוח צריך שהמוצר יתמוך באורח החיים שלו ללא שינויים
צורך שלא מוצהר הלקוח מצפה לקבל את התמורה הטובה ביותר עבור המחיר.
צורך עינוגי הלקוח רוצה ליהנות מהשימוש במוצר ומעצם הבעלות עליו
צורך סמוי הלקוח לא מספר על צרכים מסוימים, להם הוא מודע או לא מודע

מאמרים שנותנים טיפים לחיפוש מדויק[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 Uri Hanani, Bracha Shapira, Peretz Shoval, Information Filtering: Overview of Issues, Research and Systems, User Modeling and User-Adapted Interaction 11, 2001-08-01, עמ' 203–259 doi: 10.1023/A:1011196000674
  2. ^ מערכת אנשים ומחשבים, חוקרים: תוצאות החיפוש הראשונות בגוגל אינן תמיד הרלוונטיות ביותר, באתר אנשים ומחשבים, ‏2015-07-01
  3. ^ אלי פרנק, מנכ"ל חברת הייעוץ FrankIT, האתגר הניהולי: להבדיל בין עיקר לטפל, באתר אנשים ומחשבים, ‏2013-08-26
  4. ^ ד"ר שירלי אברמי, מנהלת מרכז המידע והמחקר של הכנסת מתוך המאמר: "מה הופך מחקר לרלוונטי?" קרן ג'ק מוזף ומורטון מנדל ישראל- מכון מנדל למנהיגות. https://institute.mandelfoundation.org.il/About/News/Pages/What-makes-research-relevant.aspx
  5. ^ www.SamsProjects.co.il | בירור,ניתוח ותעדוף צורכי לקוחות, באתר www.samsprojects.co.il