סיס חוורוור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קריאת טבלת מיוןסיס חוורוור
Apus pallidus -Greece-8.jpg
בעת תעופה ביוון
מצב שימור
נכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חששconservation status: least concern
ללא חשש (LC)‏[1]
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: עופות
סדרה: סיסאים
משפחה: סיסיים
סוג: סיס
מין: סיס חוורוור
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Apus pallidus
Shelley, 1870
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
ביצים של סיס חוורוור

סיס חוורוור (שם מדעיApus pallidus) היא ציפור קטנה, דומה במראה החיצוני שלה לסנונית הרפתות או סנונית הערים. היא, לעומת זאת, כלל לא קשורה למיני ציפורי שיר אלו, מכיוון שסיסים משתייכים לסדרה משלהם. הדמיון הרב בין הקבוצות הוא תוצאה של אבולוציה מתכנסת המשקף סגנונות חיים דומים.

לסיסים רגליים קצרות מאוד אשר משמשות אותם רק עבור היצמדות למשטחים אנכיים. השם המדעי של מין זה מורכב משם הסוג, Apus, שפירושו "סיס" בלטינית, שנחשבה בעבר על ידי הקדמונים לסוג של סנונית בלי רגליים (מיוונית עתיקה α, a, "בלי", πούς, pous, "רגל"), ו-pallidus בלטינית "חיוור".[2] הם לעולם לא מתיישבים על הקרקע באופן טבעי. סיסים מבלים את רוב חייהם באוויר וניזונים מחרקים שהם תופסים בעזרת המקור. הם שותים תוך כדי תעופה.

הסיס החוורוור חולף בישראל בעת הנדידה שלו והוא נחשב לחולף מצוי בכל חלקי הארץ.[3]

טקסונומיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיס חוורוור תואר לראשונה על ידי חוקר הטבע האנגלי ג'ורג' ארנסט שלי ב-1870.

תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוטת הכנפיים של מין זה היא 44 ס"מ ואורך גופו היא בין 16–18 ס"מ. מין זה דומה מאוד לסיס החומות וניתן להבדיל ביניהם רק מסקירה קפדנית. כמו לסיס החומות, זנבו קצר ומפוצל וכנפיו ארוכות מאוד ומתעקמות אחורה ומזכירות בצורתן סהר או בומרנג.

הסיס החוורוור הוא כהה לגמרי חוץ מכתם לבן גדול על גרונו אשר לעיתים קרובות ניתן להבחין בו מרחוק. הוא מעט גדול וחום יותר מסיס החומות. בנוסף, נוצות כנפיו, חלקיו התחתונים ואחוריו מעט בהירות יותר. בטנו בעלת מראה קשקשים מעט בולט יותר ואופן תעופתו קצת שונה. קול קריאתו צרוד וחזק בדומה לסיס החומות.[3]

תפוצה ומרחב מחיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסיס החוורוור מתרבה על צוקים וגגות סביב הים התיכון ועל האיים הקנריים ומדיירה, ומטיל שתי ביצים בכל פעם. כמו הסנונית, הוא נודד גם כן, את החורף הוא מעביר בדרום אפריקה או בדרום מזרח אסיה.

הוא נחשב נדיר צפונית לאזורי הרבייה שלו, אם כי ייתכן שלא תועדו באזורים אלה בשל קשיים בזיהוי. מכיוון שטווח תפוצתו דרומי יותר, מגיע הסיס החווורוור מוקדם יותר ועוזב מאוחר יותר מהמין הדומה לו, סיס החומות.

בישראל נחשב הסיס החוורוור לחולף מצוי בכל רחבי הארץ. הוא נצפה דוגר סביב ים המלח ובמקומות נוספים לאורך הבקע במדבר יהודה ובערבה. מספר פריטים נצפו חורפים בדרום הארץ ובמזרחה.[3]

אוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיימים בין כ-800,000–1,500,000 פריטים בוגרים ברחבי העולם.[4]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סיס חוורוור בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ סיס חוורוור באתר הרשימה האדומה של IUCN
  2. ^ Jobling, James A (2010). The Helm Dictionary of Scientific Bird Names. London: Christopher Helm. עמ' 52, 289. ISBN 978-1-4081-2501-4. 
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 יואב פרלמן, מגדיר הציפורים של ישראל - סיס חוורוור, פורטל צפרות
  4. ^ סיס חוורוור באתר הרשימה האדומה של IUCN