לדלג לתוכן

סיפור מצחיק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סיפור מצחיק[1]
It's Kind of a Funny Story
כרזת הסרט באנגלית
כרזת הסרט באנגלית
מבוסס על It's Kind of a Funny Story
ספר מאת נד ויציני
בימוי אנה בודן, ריאן פלק עריכת הנתון בוויקינתונים
הופק בידי קווין מישר
בן בראונינג
תסריט אנה בודן
ראיין פלק
עריכה אנה בודן
שחקנים ראשיים קיר גילכריסט
זאק גליפיאנאקיס
אמה רוברטס
ויולה דייוויס
זואי קרביץ
עסיף מנדבי
לורן גרהאם
ג'ים גפיגן
ג'רמי דייוויס
מוזיקה ברוקן סושאל סין עריכת הנתון בוויקינתונים
צילום אנדריג' פרח
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת הפקה Focus Features, Alliance Films, סרטי מישר עריכת הנתון בוויקינתונים
חברה מפיצה Focus Features, נטפליקס, וודו עריכת הנתון בוויקינתונים
שיטת הפצה וידאו על פי דרישה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה ספטמבר 2010 (TIFF)
8 באוקטובר 2010
משך הקרנה 101 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת הסרט אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה דרמה קומית, סרט קומדיה, סרט נעורים, סרט המבוסס על יצירה ספרותית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקציב 8 מיליון דולר
הכנסות 6,350,058 דולר
הכנסות באתר מוג'ו itskindofafunnystory
אתר רשמי
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

סיפור מצחיק[1] (במקור באנגלית: It's Kind of a Funny Story) הוא סרט קומדיית דרמה אמריקאי בבימוים של אנה בודן וראיין פלק ובכיכובם של קיר גילכריסט, זאק גליפיאנאקיס, אמה רוברטס וויולה דייוויס. הסרט יצא לאקרנים ב-8 באוקטובר 2010. הסרט, המבוסס על ספר באותו השם שנכתב על ידי נד ויזיני, ומספר את סיפורו של קרייג גילנר, נער בן 16 המאשפז את עצמו במחלקה פסיכיאטרית בבית חולים בניו יורק.

בבוקר יום ראשון, לאחר שהוא שוקל להתאבד בקפיצה מגשר ברוקלין, מחליט קרייג גילנר (קיר גילכריסט) בן ה-16 ללכת לבית החולים ולבקש עזרה. קרייג מספר לרופא התורן כי הוא זקוק לעזרה מיידית והלה שולח אותו לאשפוז במחלקה הפסיכיאטרית. כיוון שמחלקת הנוער סגורה עקב שיפוצים, חוליה, וקרייג בתוכם, נשלחים למחלקה הפסיכיאטרית למבוגרים. בהתחלה קרייג מתחרט על הבחירה שלו, ומבקש להשתחרר בין היתר בגלל החשש שחבריו לבית הספר, ובייחוד ארון (תומאס מאן) חברו הטוב וניה (זואי קרביץ), חברתו של ארון בה קרייג מאוהב, יגלו היכן הוא נמצא, אך בית החולים מסרב לשחררו לפני יום חמישי.

קרייג פוגש בבובי (זאק גאליפיאנאקיס), מטופל מבוגר הטוען שהוא נמצא במחלקה רק כחופשה, הלוקח את קרייג תחת חסותו. בובי מנסה להתקבל לבית שיקום מחוץ לבית החולים, והוא לחוץ לקראת ריאיון הקבלה המתקרב. קרייג מסייע לו ושולח לו חולצה של אביו ומתרגל איתו את הדברים אותם יאמר בריאיון. במחלקה נמצאת נערה נוספת בשם נואל (אמה רוברטס) המאושפזת לאחר שניסתה לפגוע בעצמה, שהתרשמה מקרייג וביקשה לפגשו. קרייג נפגש עם יתר המטופלים לקבוצת ציור בה הוא מצייר מפה של עיר בדיונית אותה הוא מתאר כמוחו. במהלך שהותו בבית החולים יוצר קרייג קשר עם מטופלים שונים מהמחלקה, ובייחוד עם נואל ובובי. בובי, כך מתברר, הוא אב לילדה קטנה ואושפז לאחר שניסה להתאבד שש פעמים.

ערב אחד מגיעה ניה לבקר את קרייג ומספרת שנפרדה מארון. קרייג מזמין את ניה לחדרו, אבל אז נכנס לחדר מוקטדה (ברנרד וייט), מצרי מבוגר עמו קרייג חולק את החדר, וניה בורחת מהחדר, קרייג רץ אחריה ואומר לה שהוא אוהב אותה מבלי לדעת שנואל עומדת מאחוריו. נואל המאוכזבת הולכת, משאירה אחריה דיוקן עצמי אותה היא תכננה לתת לקרייג.

קרייג משיג את מחילתה של נואל והם מתגנבים לגג בית החולים ביחד, שם קרייג אוזר אומץ ומזמין אותה לדייט והם מתנשקים. ביום שלאחר מכן, קרייג קם בבוקר ושואל איפה בובי, ומגלה שהוא עזב יותר מוקדם.

בסוף הסרט רואים את חוויותיו של קרייג לאחר שעזב את בית החולים - הוא מפתח את מערכת היחסים שלו עם נואל, נהיה חבר קרוב של ארון וניה (שיוצאים שוב) ומגיע להבנה שהוא רוצה לבלות את חייו כצייר. לאחר הקטעים האלה קרייג אומר שאמנם הוא לא השתקם לגמרי, אבל יצליח לעבור את המשברים שלו בעזרת המשפחה, החברים ונואל.

שחקנ/ית דמות
קיר גילכריסט קרייג גילנר
זאק גליפיאנאקיס בובי
אמה רוברטס נואל
ויולה דייוויס ד"ר מינרווה
זואי קרביץ ניה
תומאס מאן ארון
עסיף מנדבי ד"ר מחמוד
ברנרד וייט מוקטדה
לורן גרהאם לין גילנר, אמו של קרייג
ג'ים גפיגן ג'ורג' גילנר, אביו של קרייג
ג'רמי דייוויס חבר בצוות בית החולים

יצירת הסרט

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחודש מאי 2006 רכשה חברת סרטי פרמאונט את הזכויות להסרטת הספר "It's Kind of a Funny Story". אנה בודן וריאן פלאק נשכרו כדי להפוך את הספר לתסריט. מאוחר יותר רכשה חברת "Focus Features" את הסרט, עוד בטרם החלו הצילומים.

צילומי הסרט החלו בניו יורק ב-30 בנובמבר 2009. עיקר הצילומים לקחו כשישה שבועות והסתיימו ב-2 בפברואר 2010, ובמאי 2010 הסתיימה עריכת הסרט. את המוזיקה יצרו במיוחד עבור הסרט להקת האינדי-רוק הקנדית Broken Social Scene.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 שם לא רשמי, כיוון שהסרט טרם הופץ בישראל, הוא מכונה גם "זה סיפור קצת מצחיק", "סיפור מצחיק כזה" ו"זה סוג של סיפור מצחיק"