סלאסי (שבט)
הסלאסי (בלטינית: Salassi) היו שבט גאלי או ליגורי ששכן בעמק העליון של נהר דורה בלטאה, ליד אאוסטה של ימינו, בואל ד'אוסטה, בתקופת הברזל ובתקופת האימפריה הרומית.
שם[עריכת קוד מקור | עריכה]
הם מוזכרים כ-dià Salassō̃n (διὰ Σαλασσῶν) על ידי פוליביוס (המאה ה-2 לפנה"ס) וסטראבון (תחילת המאה ה-1 לספירה),[1] כ-Salassi על ידי טיטוס ליוויוס (סוף המאה ה-1 לפנה"ס),[2] כ-Salassos אצל פליניוס הזקן. (המאה הראשונה לספירה),[3] כסלאסיון (Salasíon-Σαλασίον) אצל תלמי (המאה השנייה לספירה),[4] כסלאסואי (Salassoí-Σαλασσοί) מאת אפיאנוסן (המאה השנייה לספירה).[5] [6]
מקור השם האתני סלאסי נותר לא ברור. אם קלטי, זה עשוי לנבוע מהשורש sal, עם הסברים אפשריים שונים לגבי היווצרות המילה.[6] לפי מרקוס פורקיוס קאטו קנסוריוס (קטו הזקן) וסטראבון, הסלאסי היו שבט ליגורי.[7] [8]
גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הסלאסי חיו בעמק העליון של נהר דורה בלטאה, שם הם שלטו במעברי סן ברנאר הקטן והגדול בהרי האלפים, גבו אגרות כבישים והפעילו מכרות זהב וברזל.[9] [10] הטריטוריה שלהם הייתה ממוקמת דרומית לווראגרי, צפונית ללימרי ולטאוריני, מערבית ללפונטי, ל-Montunates ול-Votodrones, מזרחית לאקיטאבונס.[11] לפי קאטו, הם היו חלק טאוריסקי.[9]
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הם הוכפפו לשלטון רומא על ידי הכוחות הרומיים של קלאודיוס בשנת 143 לפנה"ס.[9] הרפובליקה הרומית השתלטה על מרבצי הזהב העשירים ומאוחר יותר ייסדה יישוב בשנת 100 לפני הספירה באֶפֹּורֶדִיָה (איווריאה) כדי להשתלט על הנתיב האלפיני לתוך עמק הפו ולשמור על הסלאסי.[10]
היחסים עם הרומאים לא היו שלווים באופן אחיד לאורך הזמן. סטראבון מזכיר כי הסלאסי שדדו את האוצר של יוליוס קיסר והשליכו אבנים על הלגיונות שלו בטענה שהם סוללים כבישים ובונים גשרים.[12] ייתכן שהיה מסע רומי נוסף נגד הסלאסי ב-35 או ב-34 לפני הספירה, שיצא מעמק הנהר איזר בפיקודו של הקונסול Antistius Vetus [13] או הגנרל Marcus Valerius Messalla Corvinus.[14]
במשך העשור האחרון לחירותם, היו הסלאסי - לצד כמה שבטים אחרים, בעיקר אלפיניים, שהוכפפו לרומא עד שנת 14 לפני הספירה - והם היו הקבוצות היחידות שנותרו כמעט שלא בשליטת רומא באגן הים התיכון. לאחר קרב אקטיום בשנת 31 לפנה"ס, העולם הרומי היה מאוחד תחת שליט אחד, אוגוסטוס, שיכול היה לרכז את הכוחות הרומיים נגד השבטים החזקים שעוד נותרו.
הם נכבשו באופן סופי על ידי הגנרל אולוס טרנטיוס וארו מורנה (אנ') בשנת 25 לפני הספירה, והמושבה אוגוסטה פראטוריה ( אאוסטה המודרנית) נוסדה בשנה שלאחר מכן עם 3,000 מתיישבים.[10] סטראבון מתעד כי אלפיים סלאסי נהרגו וכל הניצולים, כמעט 40,000 גברים, נשים וילדים, נלקחו לאפורדיה ונמכרו לעבדות. עם זאת, חלקם נשארו. כתובת שנמצאה סמוך לשער המערבי של אוגוסטה פראטוריה סלסורום היא הקדשה לאוגוסטוס משנת 23 לפנה"ס של פסל (?) מאת "הסלאסי שהצטרפו למושבה מראשיתה".
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Appian (2019). Roman History. Loeb Classical Library. תורגם ע"י McGing, Brian. Harvard University Press. ISBN 978-0674996472.
- Livy (2019). History of Rome. Loeb Classical Library. תורגם ע"י Yardley, J. C. Harvard University Press. ISBN 978-0674992566.
- Pliny (1938). Natural History. Loeb Classical Library. תורגם ע"י Rackham, H. Harvard University Press. ISBN 978-0674993648.
- Polybius (2010). The Histories. Loeb Classical Library. תורגם ע"י Paton, W. R.; Walbank, F. W.; Habicht, Christian. Harvard University Press. ISBN 978-0-674-99637-3.
- Strabo (1923). Geography. Loeb Classical Library. תורגם ע"י Jones, Horace L. Harvard University Press. ISBN 978-0674990562.
ביבליוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Falileyev, Alexander (2010). Dictionary of Continental Celtic Place-names: A Celtic Companion to the Barrington Atlas of the Greek and Roman World. CMCS. ISBN 978-0955718236.
- Graßl, Herbert (2006). "Salassi". Brill's New Pauly. doi:10.1163/1574-9347_bnp_e1027950.
- Salway, Peter; Potter, T. W. (2016). "Salassi". Oxford Research Encyclopedia of Classics. doi:10.1093/acrefore/9780199381135.013.5669. ISBN 9780199381135.
- Rivet, A. L. F. (1988). Gallia Narbonensis: With a Chapter on Alpes Maritimae : Southern France in Roman Times. Batsford. ISBN 978-0-7134-5860-2.
- Talbert, Richard J. A. (2000). Barrington Atlas of the Greek and Roman World. Princeton University Press. ISBN 978-0691031699.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Polybius. Historíai, 34:10:18; Strabo. Geōgraphiká, 4:6:5.
- ^ Livy. Ab Urbe Condita Libri, 5:35:2.
- ^ Pliny. Naturalis Historia, 3:134.
- ^ Ptolemy. Geōgraphikḕ Hyphḗgēsis, 3:1:10.
- ^ Appian. Illyr., 17.
- ^ 1 2 Falileyev 2010, s.v. Salassi.
- ^ Strabo, Geography, Book IV, Chapter 6
- ^ Pliny, Natural History, Book 3, paragraph 20
- ^ 1 2 3 Graßl 2006.
- ^ 1 2 3 Salway & Potter 2016.
- ^ Talbert 2000, Map 18: Augustonemetum-Vindonissa, Map 39: Mediolanum.
- ^ Strabo Geography 4.6.7
- ^ Rivet 1988, p. 78.
- ^ Syme R. The Augustan Aristocracy. OUP 1989. pp 204-5
