סמואיל סאמוזוד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סמואיל סאמוזוד
לידה 2 במאי 1884 (יוליאני)
טביליסי, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 6 בנובמבר 1964 (בגיל 80)
מוסקבה, ברה"מ עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות נובודוויצ'יה עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות האימפריה הרוסית, ברית המועצות עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים הקונסרבטוריון הממלכתי של טביליסי עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מוזיקה קלאסית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה צ'לו עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

סמואיל אברמוביץ' סאמוזודרוסית: Самуил Абрамович Самосуд; ‏14 במאי 1884 - 6 בנובמבר 1964) היה מנצח רוסי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוא נולד בטביליסי, בפלך טביליסי של מלכות המשנה של הקווקז (כיום גאורגיה), והחל את הקריירה המוזיקלית שלו בנגינה בצ'לו והמשיך בניצוח על תזמורת תיאטרון מריינסקי בפטרוגרד ב-1917. מ-1918 עד 1936 ניצח בתיאטרון מאיאקובסקי, לנינגרד. ב-1936 התמנה למנהל מוזיקלי בתיאטרון בולשוי במוסקבה. סאמוזוד ייסד בשנת 1951 את התזמורת, שהייתה לפילהרמונית של מוסקבה, עמה הציג בביצועי בכורה כמה יצירות חשובות, ביניהן האופרות "ליידי מקבת ממחוז מצנסק" ו"החוטם" (על פי סיפור של ניקולאי גוגול) של דמיטרי שוסטקוביץ', הסימפוניות הרביעית, השביעית וה-13 של שוסטקוביץ' ו"מלחמה ושלום" של סרגיי פרוקופייב על פי לב טולסטוי. שוסטקוביץ' העריך מאוד את סאמוזוד וראה בו את "הפרשן העילאי" לליצירות אופראיות, כולל "ליידי מקבת".[1] מכל מקום, אחרי ביצוע הבכורה של "סימפוניית לנינגרד" בניצוחו של סאמוזוד, כתב המלחין, שהוא רוצה לשמוע את יבגני מראווינסקי מנצח על הסימפוניה, כיוון ש"אין לו אמון רב בסאמזוד כמנצח סימפוני"..[2]

הוא נפטר ב-6 בנובמבר 1964 במוסקבה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Shostakovich, Dmitri; Isaak Glikman (2001). Story of a Friendship: The Letters of Dmitry Shostakovich to Isaak Glikman, 1941-1975. trans. Anthony Phillips. Ithaca, NY: Cornell University Press. pp. xxxvi. ISBN 0801439795.
  2. ^ Shostakovich, Dmitri; Isaak Glikman (2001). Story of a Friendship: The Letters of Dmitry Shostakovich to Isaak Glikman, 1941-1975. trans. Anthony Phillips. Ithaca, NY: Cornell University Press. p. 7. ISBN 0801439795.


הקודם:
לא ידוע
מנהלים מוזיקליים, בולשוי תיאטר, מוסקבה

1936-1942

הבא:
ארי פזובסקי
הקודם:
לא היה
מנהלים מוזיקליים, התזמורת הפילהרמונית של מוסקבה

1951-1957

הבא:
קיריל קונדראשין
הקודם:
לא היה
מנצחים ראשיים, הקאפלה הסימפונית הממלכתית של רוסיה

1957-1964

הבא:
יורי אהרונוביץ'