סנדלים תנ"כיים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
סנדלים תנ"כיים
דגם של סנדלים תנ"כיים שהוצג במהלך שנת 2011 בתערוכה בנושא סיפורי התנ"ך בשדרות אלרוב בממילא, ירושלים. כתוצאה מטעות שכיחה בצירוף המילים, המיצג הופיע כ: "סנדלים תנ"כיות".

סנדלים תנ"כיים הם סנדלים בעלי מבנה פשוט: סוליה אליה מחוברות שתי רצועות עור המהודקות לרוחב כף הרגל ומסביב לקרסול. העור ממנו מיוצרים הסנדלים צבוע לרוב בצבע חום או שחור. שמם ניתן להם בשל כך שהם מעניקים לצבר מראה של דמות מקראית. עם זאת, ככל הנראה, המקור הוא הופעתם בציורי קיר עתיקים ובממצאים ארכאולוגיים מימי קדם. בין חברי המחנות העולים הם כונו "סנדלים חוגיסטיים". הסנדלים התנ"כיים הם מודל קלאסי של יצרני סנדלים מובילים בישראל.

בימי קדם היו הסנדלים עשויים עור שאינו מעובד ונקשרו אל הרגל בעשב יבש, בחוטים או בחבלים. לעיתים אף שובצו מתכות ואבנים. בשונה מעט מן הדגם המוכר נעשה שימוש בתרבויות קדומות כמו רומי ומצרים העתיקה. שרידים בני למעלה מ-2000 שנה התגלו בחפירות ארכאולוגיות במצדה. גילויים הוא רמז נוסף היכול להצביע על שימוש קדום בהם לרבות בתחומי ארץ ישראל והמזרח התיכון.

בימי העלייה השנייה הושם דגש על נושא הלבוש החלוצי. עבודת הכפיים הייתה מהאידיאלים העיקריים והבולטים בחייהם של החלוצים והופעתם החיצונית נועדה בין היתר לבטא אידיאל זה גם בתחום ההלבשה וההנעלה. כמו כן הסנדלים הותאמו לתנאי הטבע ולמזג האוויר הארץ ישראלי החם. בין היתר, הדלות בקיבוצים הובילה ליצירת אופנה מוזנחת שזכתה בשלב מאוחר יותר לחיקוי בקרב תושבי הערים. הסנדלים התנ"כיים היוו מעין הטלת וטו על מוסכמות הלבוש המבוסס על הקפיטליזם ועל תרבות ההלבשה האירופית המקובלת, מה גם שבאירופה הקרה יחסית, סנדלים ככלל לא היו נפוצים. בעת המודרנית הסנדלים התנ"כיים נהיו סמל לחלוציות או מאידך, סממן צברי מובהק.

צייר הקריקטורות "דוש" יצר באיוריו דמות של נער בשם "שרוליק". הדמות הולבשה בביגוד אופייני לחלוצים הכולל את הסנדלים התנ"כיים, ולימים התפרסמה כמודל של ישראלי שורשי. מאותה סיבה נעשה במוטיב זה שימוש בסרטים ישראליים לרבות אלו הבאים להציג בעלילתם את תקופת הצנע ואת סיפורי הקמת המדינה באופן מובהק. בסרט אלכס חולה אהבה למשל, נעולות הדמויות המרכזיות בסנדלים תנ"כיים.

הנזירים הפרנציסקנים נועלים אותם בכל ימות השנה כחלק מתלבושתם וכסמל לאורח חיים פשוט וצנוע.

בעבר הורשו חיילים וחיילות בצה"ל לנעול סנדלים תנ"כיים בימי הקיץ, וגם כיום ניתן לראות אותם על רגלי החיילות. עד היום מזוהים סנדלים אלו עם ארץ ישראל הישנה והקיבוץ ולעיתים נכללים בצורה זו או אחרת בקטגוריית אופנת הוינטג' והרטרו.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

Orna Ben-Meir, Biblical Sandals and Native Israeli Identity, Jews and Shoes, edited by Edna Nahshon, Berg, Oxford, New York, 2008, pp: 77-90

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]