ספרדי טהור
ספרדי טהור (בראשי תיבות: ס"ט, נהגה: "סמ"ך–טי"ת") הוא כינוי ששורשיו ביהדות ספרד של ימי הביניים לתיאור יהודי שלא הוטבל לנצרות אלא ברח מספרד בתקופת גירוש ספרד. לימים משמעות המונח קיבלה פנים חדשות, ומשמעו יהודי אשר ששורשיו הם מיהדות ספרד בלבד, ולא מעדות אחרות.
מקור[עריכת קוד מקור | עריכה]
המונח "ספרדי טהור" נולד בימי האינקוויזיציה הספרדית. מקורו בימי הביניים, והוא שימש את יהודי ספרד להבדיל בין יהודים ששמרו על דתם וזהותם היהודית בגלוי, ובין יהודים שהוטבלו לנצרות וחיו כאנוסים ושבו לדתם בשלב מאוחר יותר.[1] לנוצרים היה ביטוי מקביל – "טוהר הדם" (בספרדית: Limpieza de sangre, לִימְפְּיֵסָה דֶה סַנְגְרֶה) – מושג שנודעה לו משמעות חוקית ומעמדית לאחר השלמת הרקונקיסטה, ואשר ציין אדם שמוצאו מ"נוצרים ישנים" בלבד (כלומר שאין בין אבותיו יהודים או מוסלמים).
בבוא הציונות והעליות הראשונות, רוב יושבי ארץ ישראל היו יהודים ספרדים. קהילה ותיקה זו ישבה בארץ במשך מאות שנים וקיבלה את חלוצי הציונות, שחלקם הגדול היה ממוצא אשכנזי וממדינות סלאביות. הסטריאוטיפ של ה"סמך־טיתים" קיבל משמעות אמביוולנטית. לדעת חוקר התרבות היהודית הספרדית אליעזר פאפו, המונח בישראל לא היה פופולרי משום שבאתוס הציוני הוא נתפס על דרך הניגוד: "ספרדי טהור", מול אשכנזי שכביכול אינו טהור.[1] לעומת זאת, לפי הבלשן רוביק רוזנטל, הפרשנות המקובלת היא דווקא חיובית: שילוב הדר עם עממיות, ותיקים אך אינם מתנשאים, מסורתיים ומתונים, דוברי עברית משובחת ונושאי דגל הלדינו.[2]
ס"ט[עריכת קוד מקור | עריכה]
ראשי התיבות ס"ט המובאים בחתימת רבנים לעיתים מפורש כ"ספרדי טהור"[3]. המתנגדים לאפשרות זאת מסבירים שלאורך ההיסטוריה לא היה מקובל שיהודי יתגאה במוצאו הגאוגרפי עד כדי שיאמץ לעצמו חתימה מעין זו. ודאי לא בספרד, שהעבירה את יהודיה עינויים ותלאות. הרב מאיר מזוז והחוקר יהודה רצהבי מביאים שגם רבנים אשכנזים ותימנים חתמו באופן זה.[4]
לראשי תיבות אלה מובאות מספר דעות:
- סין טין – קרי עפר ואפר; ביטוי של ענווה והתבטלות בפני האל שמקורו בדברי אברהם לאלוהים: ”וְאָנֹכִי עָפָר וָאֵפֶר”.[5]
- סופו טוב – כלומר איחולי כל טוב.[6]
- סימנא טבא - סימן או דבר טוב.[7]
- Sanct – "קדוש" בלטינית, והאותיות "ST" מתחלפות באותיות העבריות ס"ט. יהודי ספרד נהגו בימי האינקוויזיציה לציין את אבותיהם שמתו על קידוש השם כקדושים.[8]
בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1978 יצא הסרט "זמר ספרדי טהור", המספר את סיפורה של יהדות ספרד[9]. בעקבותיו הוציאה רבקה רז אלבום באותו השם[10].
בשנת 2012 יצא האלבום "ספרדי טהור" ובו רומנסות בלדינו המבוצעים על ידי אמנים שונים ובהם שולי נתן, ניצה טרמין, רבקה רז ויצחק לוי[11].
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 ד"ר אליעזר פאפו, גלות ספרד במדינה העות'מאנית, בסדרת "היו זמנים באנטוליה", מכון ון ליר בירושלים, 27 בינואר 2019.
- ^ רוביק רוזנטל, מלח הארץ ומסעודה משדרות, הטור השבועי של "הזירה הלשונית", 20 באפריל 2007.
- ^ מאיר היילפרין, הנוטריקון, הסימנים והכנוים, וילנה: דפוס ב. א. קלעצקין, תרע"ב 1912, עמ' 188, באתר היברובוקס; ברוך הלוי אפשטיין, מקור ברוך (עמ' 16), מכון שורשים (הוצאה מחודשת), 2004
- ^ מאיר מזוז, כתב העת "אור תורה", הוצאת ישיבת כסא רחמים, בני ברק, תמוז תשמ"ג; יהודה רצהבי, "אוצר לשון הקודש של בני תימן", תל אביב.
- ^ בראשית יח, כז
- ^ ס"ט ; שמות משפחה, דעת לימודי יהדות ורוח, מכללת הרצוג.
- ^ מובא במאמר בכתב עת "ישע ימינו".[דרושה הבהרה]
- ^ כך מובא לדעת מרדכי יונה שׁוחט ובודק (מישו"ב) ראזענפעלד בתוך מאיר היילפרין, הנוטריקון, הסימנים והכנוים, וילנה: דפוס ב. א. קלעצקין, תרע"ב 1912, עמ' 188, באתר היברובוקס.
- ^ רבקה רז – Rivka Raz
- ^ האוסף "זמר ספרדי טהור", בעמוד היוטיוב הרשמי של רבקה רז, 1978
רבקה רז – זמר ספרדי טהור (1978) - ^ ספרדי טהור - רומנסות בלאדינו, בהוצאת Imp records, 2012