ישיבת כסא רחמים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בניין הישיבה
שלט הסבר על הישיבה

ישיבת כסא רחמים היא ישיבה חרדית ספרדית בבני ברק שבראשה עומד הרב מאיר מאזוז.ישיבת כיסא רחמים נקראת על שם הרב רחמים חי חויתה הכהן ששימש כרבה הראשי של ג'רבה ורב המושב ברכיה. הישיבה הוקמה בתוניס על ידי תלמידו הרב מצליח מאזוז, והועברה יותר מאוחר לישראל (בני-ברק), על ידי בנו של הרב מאזוז, הרב מאיר מאזוז העומד בראשה כיום. בנוסף לישיבה הוקמו גם מוסדות 'חכמת רחמים' במושב ברכיה, הכוללים ישיבה לצעירים, ישיבה גבוהה ועוד, אשר הוקמו על ידי נכדו הרב חיים כהן, שעמד בראשם עד לפטירתו בדמי ימיו בשנת תשס"ט.

תולדות הישיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הישיבה הוקמה בתוניס בידי הרב מצליח מאזוז הי"ד, אביו של הרב מאיר מאזוז , שכיהן עד אז כרב בישיבת חב"ד שם. הרב מצליח מאזוז עזב את משרתו זאת כיוון ששיטות הלימוד שם לא היו לרוחו ולא תאמו למסורת של יהודי תוניסיה, ופנה להקמת ישיבה משלו, במטרה לשמר את המורשת המקומית. עם זאת נשאר ביחסים טובים עם נציגי חב"ד, יחסים עליהם שמר גם בנו. כיום שוכנת הישיבה בבני ברק.

הישיבה כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוב תלמידי הישיבה תוניסאים, אך לומדים בה גם מרוקאים, פרסים ואף אשכנזים שלמדו במוסדות חינוך של היהדות הספרדית ושל תנועת ש"ס. ספריית הישיבה נקראת "אהל משה". באגף "משכיל לדוד", על שם, רבי דוד עידאן, אוסף גדול של ספרים מאת חכמי תוניס וג'רבה. על חלק מהספרים ישנן הגהות בכתב יד של חכמי תוניס וכן הגהות של הרב מאיר מאזוז.

מוסדות הישיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הישיבה, מאז שנות השמונים, החלה להקים מערך של מוסדות, הכולל תלמודי תורה (בשישה סניפים במרכז ובדרום, וסניף אחד בצפון בעכו), בתי ספר יסודיים לבנות ובית ספר תיכון אחד לבנות בבני ברק, הבנוי במסגרת בית ספר של בית יעקב. וכמו כן הישיבה הקימה גם כמה ישיבות בת, בעיקר באזור מושבי הדרום באזור נתיבות ועוטף עזה. ובנספח לישיבה הקימה את המתיבתא "עץ חיים", שהיא מסגרת פנימייתית תורנית לגילאי כיתות ז' וח', בבני ברק.

סדרי המבחנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פעם בשבוע,ביום ראשון נבחנים כלל התלמידים על רש"י של אותה פרשה

כל יום שישי התלמידים נבחנים על קריאת התורה של אותה פרשה עם כל הדקדוקים

כל ראש חודש מתקיים מבחן בלימוד בקיאות על אותה מסכת הנלמדת בישיבה

פעם בחודש נבחנים התלמידים על דפי העיון שלמדו באותו חודש

סדרי הלימוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשיעורי הגמרא בסדר הבוקר נלמדת שיטת העיון התוניסאי הכוללת דקדוק ברש"י ותוספות, תוך תשומת לב ללשון דיבור המתחיל ברש"י ולשאלה מה היה קשה לו. בסדר הצהריים לומדים טור עם בית יוסף, ושולחן ערוך ומשנה ברורה עם הערות איש מצליח.

בישיבה מושם דגש על כמה נושאים מיוחדים:

  1. כתיבת חידושים ושאלות ותשובות. לאחר שהבחור כותב הוא מגיש את מה שכתב לרב המגיה ומבקר את כתיבת הבחורים.
  2. הגייה ספרדית תקנית של העיצורים ג',ה',ו',ח',ט',ע',צ' וק'. לגבי האותיות ד' ות' הרב מאזוז מצדד כי יש להגות אותן כפי ההגייה התימנית .
  3. לימוד סדיר של קריאה בתורה בטעמים
  4. לימוד חוכמת העיבור והלכות סת"ם

סדר הלימוד בשבת[עריכת קוד מקור | עריכה]

סדר בשבת מתחיל בכניסת שבת בתפילת השבת

לאחר מכן מתרחש סדר לימוד בן שעה שבו לומדים הילדים באופן עצמאי כל מסכת שליבם חפץ

לאחר הסדר מתקיימת תפילת ערבית ולאחריה ארוחת ערב

בזמן הארוחה שרים שירי שבת ואחד מן התלמידים נושא דברי תורה לפני כל התלמידים

תפילת שחרית בבוקר מתקיימת בישיבה קטנה עם הרב צמח מאזוז ובמהלך קריאת התורה הרב צמח קורא לילדים לעלות לתורה

ילד שעלה לתורה צריך "להתנדב" מסכת. הילד מכין את המסכת בעל פה ונבחן עליה באחד המחלקות

המחלקות מחולקת לשניים, "מחלקה ראשונה" "ומחלקה שניה"

ההבדלים בין המחלקות הם זמן הבחינה וקושי הבחינה

הוצאת הספרים מכון הרב מצליח[עריכת קוד מקור | עריכה]

במסגרת הישיבה פועלת הוצאת הספרים "איש מצליח", הקרויה על שמו של הרב מצליח מאזוז. במסגרת ההוצאה נדפסו סידורי תפילה, מחזורים, תהילים ותיקון קוראים, תוך הקפדה על הנוסח המדויק. כמו כן נדפסו ספרים של חכמי תוניס, כגון "משמרות כהונה" של הרב אברהם הכהן יצחקי ו"יתר הבז" של הרב נהוראי ג'רמון. הרב מאזוז ממריץ את תלמידיו להשתתף בפעילויות ההוצאה.

במסגרת ההוצאה פועלים כמה פרויקטים מיוחדים של הוצאה לאור:

  • מפעל משנה ברורה "איש מצליח". בכל מקום שנפסק בספר כנגד פסיקת השולחן ערוך מובאת ההלכה לפי מנהג הספרדים.
  • מפעל "אוצר ההלכה" - ליקוט של כחמש מאות ספרים נדירים שכתבו פירוש חלקי על השולחן ערוך. נכון לתשע"ה יצאו 5 כרכים, מתוך כשלושים מתוכננים.
  • מפעל "הוראה ברורה"- ביאור לשלחן ערוך "יורה דעה" כמתכונת המשנה ברורה על אורח חיים. נכון לתשע"ה יצא כרך אחד על הלכות תערובות. הספר זכה לפרס עיריית בני ברק.

רבני הישיבה בעבר ובהווה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הרב מאיר מאזוז - ראש הישיבה
  • הרב צמח מאזוז - מנהל הישיבה ור"מ שיעור א' ישיבה קטנה
  • הרב רחמים מאזוז - מנהל ור"מ בישיבה הגדולה
  • הרב משה לוי - מחבר ספרי הלכה שנפטר בגיל 40, שימש כר"מ בישיבה
  • הרב יורם חדאד-משגיח ישיבה קטנה
  • הרב משה חורב - מנחה תוכנית הבקיאות, מחבר "כתר תורה" על כללי התוספות וספרים נוספים
  • הרב ינון חורי זצ"ל- בנו של הרב חיים חורי.
  • הרב ציון בוארון - חבר בית הדין הגדול ומדייני בית הדין משפט וצדק שע"י הישיבה.

מבוגרי הישיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]