יהודה רצהבי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יהודה רצהבי
Yehuda Ratzhabi.jpg
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 15 במאי 1916
תימןתימן  תימן סעואן, תימן
פטירה 24 בפברואר 2009 (בגיל 92)
ענף מדעי בלשנות
מקום מגורים ישראלישראל  ישראל
מקום לימודים אוניברסיטת בר-אילן עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה חתן פרס ישראל לחקר לשונות היהודים בשנת 1996.
תרומות עיקריות
מחקרים רבים בתחומי הלשון, השירה, ההיסטוריה והמחשבה. על יהודי תימן
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

פרופסור יהודה רצהבי (15 במאי[1] 1916 - 24 בפברואר 2009) היה חוקר עברית וספרות עברית, מומחה לשירת תימן ויהדות המזרח. חתן פרס ישראל לחקר לשונות היהודים, פרס ביאליק לחכמת ישראל ופרס הרב קוק לספרות תורנית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בכפר הקדרים הקטן[2] סעואן שבמרכז תימן, מהלך שעתיים מצנעא. משפחתו סבלה שכול ומחסור ובילדותו קיבל חינוך קפדני ב"חדר". רצהבי עלה לארץ ישראל עם בני משפחתו בשנת 1924, כשהיה בן שמונה, והם השתקעו בעיר תל אביב. למד בבית ספר תחכמוני, בתיכון תחכמוני, ובגימנסיה בלפור. בשנת 1936, בגיל 20, החל ללמוד באוניברסיטה העברית בירושלים, ולמד בה במשך ארבע שנים. הוא למד שפה וספרות ערבית, ספרות עברית, מקרא, לשון וקבלה. כשפרצה מלחמת העולם השנייה נקרא להתנדב לש"י, שירות הידיעות של ההגנה, והפסיק את לימודיו. בש"י התנדב עד קום המדינה, ובשירותיה האזין לאישים מארצות ערב ואסף ידיעות מהעיתונות הערבית. לאחר הקמת מדינת ישראל שירת בחיל המודיעין (עד שנת 1962), ובמקביל פרסם מאמרים בתחומי התעניינותו: בספרות ישראל ובתרבות תימן. כעבור 24 שנה, בשנת 1963, חזר לאוניברסיטה (לאוניברסיטת בר-אילן). הוא החל בקריירה אקדמית והתקדם עד לדרגת פרופסור מן המניין.

הוא פרסם מחקרים רבים בתחומי הלשון, השירה, ההיסטוריה והמחשבה. בין פרסומיו החשובים על יהודי תימן:

  • בואי תימן: מחקרים ותעודות בתרבות יהודי תימן (1967), ספר מחקרים ותעודות על יהדות תימן בעריכתו. הספר כלל שני חלקים: הראשון מכיל מחקרים בתחומי היסטוריה, הלשון, אגדות־העם, רפואה עממית ועוד ואילו בחלק השני פרסם רצהבי תעודות ומקורות, אשר היה בהם מן החידוש לגבי קבצים קודמים על יהדות תימן[3].
  • אוצר לשון הקודש שלבני תימן (תל אביב 1978), שהוא מילון ללשונות הדיבור והספרות המיוחדות לבני תימן. מילון שהקדיש ללשון הערבית בתפסיר של רבי סעדיה גאון למקרא, ובו ריכז את הערבית המיוחדת ליהודים.
  • במעגלות תימן (1988), שבו כינס מבחר ממחקריו בתחומים שונים[4].

פרופסור רצהבי עשה רבות לקירוב חובבי הספרות לשירת תימן ולשירת יהודי המזרח וצפון אפריקה, בפרסום ספרי לימוד וילקוטים לקורא המשכיל והמתעניין.

רצהבי זכה פעמיים בפרס ביאליק לחכמת ישראל, בשנת תשכ"ה על ספרו "ספר המוסר" ובשנת תשל"ט על ספרו "אוצר לשון הקודש שלבני תימן". כמו כן זכה בפרס הרב קוק לספרות תורנית בשנת תש"ן.

ב-1996 קיבל את פרס ישראל לחקר לשונות היהודים. מנימוקי הוועדה:

"פרופסור רצהבי הוא מחשובי החוקרים בישראל בכמה תחומים של הספרות העברית ולשונות היהודים, ובכל תחומי מחקרו נזקפים לזכותו מאמר יסוד, גילויים חדשים ומהדורות ראשונות".

נפטר ביום ל' שבט תשס"ט, בן 93. היה אב לבן, אמיתי, שנפל בתקופת שירותו הצבאי בחיל המודיעין, כשהיה בן 22, ולשלוש בנות.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אהרן גימאני, "דברי זיכרון לפרופ' יהודה רצהבי", בתוך אהרן גימאני, רצון ערוסי ושאול רגב (עורכים), בני תימן: מחקרים ביהדות תימן ומורשתה, אוניברסיטת בר-אילן, תשע"א, עמ' 360-361

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אודותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאמרים פרי עטו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אתר "Billiongraves"
  2. ^ רצהבי, "בצאת אדם מעבודת חייו", תהודה 20-21, תש"ס-תשס"א, עמ' 85
  3. ^ שמעון בלס, "בואי תימן", למרחב, 22 במרץ 1968
  4. ^ מיכאל ששר, ספונות מגנזי תימן, מעריב, 24 ביוני 1988