יהודה רצהבי
![]() | |
לידה |
15 במאי 1916![]() ![]() |
---|---|
פטירה |
24 בפברואר 2009 (בגיל 92) ![]() |
ענף מדעי | בלשנות |
מקום מגורים |
![]() |
מקום לימודים |
אוניברסיטת בר-אילן ![]() |
מוסדות |
אוניברסיטת בר-אילן ![]() |
פרסים והוקרה | חתן פרס ישראל לחקר לשונות היהודים בשנת 1996. |
תרומות עיקריות | |
מחקרים רבים בתחומי הלשון, השירה, ההיסטוריה והמחשבה. על יהודי תימן | |
![]() ![]() |
יהודה רצהבי (15 במאי[1] 1916 - 24 בפברואר 2009) היה חוקר עברית וספרות עברית, מומחה לשירת תימן ויהדות המזרח. חתן פרס ישראל לחקר לשונות היהודים, פרס ביאליק לחכמת ישראל ופרס הרב קוק לספרות תורנית.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בכפר הקדרים הקטן[2] סעואן שבמרכז תימן, מהלך שעתיים מצנעא. משפחתו סבלה שכול ומחסור ובילדותו קיבל חינוך קפדני ב"חדר". רצהבי עלה לארץ ישראל עם בני משפחתו בשנת 1924, כשהיה בן שמונה, והם השתקעו בעיר תל אביב. למד בבית ספר תחכמוני ובגימנסיה בלפור. בשנת 1936, בגיל 20, החל ללמוד באוניברסיטה העברית בירושלים, ולמד בה במשך ארבע שנים. הוא למד שפה וספרות ערבית, ספרות עברית, מקרא, לשון וקבלה. כשפרצה מלחמת העולם השנייה נקרא להתנדב לש"י, שירות הידיעות של ההגנה, והפסיק את לימודיו. בש"י התנדב עד קום המדינה, ובשירותיה האזין לאישים מארצות ערב ואסף ידיעות מהעיתונות הערבית. לאחר הקמת מדינת ישראל שירת בחיל המודיעין (עד שנת 1962), ובמקביל פרסם מאמרים בתחומי התעניינותו: בספרות ישראל ובתרבות תימן. כעבור 24 שנה, בשנת 1963, חזר לאוניברסיטה (לאוניברסיטת בר-אילן). הוא החל בקריירה אקדמית והתקדם עד לדרגת פרופסור מן המניין.
הוא פרסם מחקרים רבים בתחומי הלשון, השירה, ההיסטוריה והמחשבה. בין פרסומיו החשובים על יהודי תימן:
- בואי תימן: מחקרים ותעודות בתרבות יהודי תימן (1967), ספר מחקרים ותעודות על יהדות תימן בעריכתו. הספר כלל שני חלקים: הראשון מכיל מחקרים בתחומי היסטוריה, הלשון, אגדות־העם, רפואה עממית ועוד ואילו בחלק השני פרסם רצהבי תעודות ומקורות, אשר היה בהם מן החידוש לגבי קבצים קודמים על יהדות תימן[3].
- ילקוט המקאמה העברית : סיפורים בחרוזים (1974), שבו ליקט, פירש והקדים מבוא
- אוצר לשון הקודש שלבני תימן (תל אביב 1978), שהוא מילון ללשונות הדיבור והספרות המיוחדות לבני תימן. מילון שהקדיש ללשון הערבית בתפסיר של רבי סעדיה גאון למקרא, ובו ריכז את הערבית המיוחדת ליהודים.[4]
- במעגלות תימן (1988), שבו כינס מבחר ממחקריו בתחומים שונים[5].
- שירת תימן העברית : לקט נבחר (1988), שבו ליקט, פירש והקדים מבוא
פרופסור רצהבי עשה רבות לקירוב חובבי הספרות לשירת תימן ולשירת יהודי המזרח וצפון אפריקה, בפרסום ספרי לימוד וילקוטים לקורא המשכיל והמתעניין.
רצהבי זכה פעמיים בפרס ביאליק לחכמת ישראל, בשנת תשכ"ה על ספרו "ספר המוסר" ובשנת תשל"ט על ספרו "אוצר לשון הקודש שלבני תימן". כמו כן זכה בפרס הרב קוק לספרות תורנית בשנת תש"ן.
ב-1996 קיבל את פרס ישראל לחקר לשונות היהודים. מנימוקי הוועדה:
"פרופסור רצהבי הוא מחשובי החוקרים בישראל בכמה תחומים של הספרות העברית ולשונות היהודים, ובכל תחומי מחקרו נזקפים לזכותו מאמר יסוד, גילויים חדשים ומהדורות ראשונות".
נפטר ביום ל' שבט תשס"ט, בן 93. היה אב לבן, אמיתי, שנפל בתקופת שירותו הצבאי בחיל המודיעין, כשהיה בן 22, ולשלוש בנות.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אהרן גימאני, "דברי זיכרון לפרופ' יהודה רצהבי", בתוך אהרן גימאני, רצון ערוסי ושאול רגב (עורכים), בני תימן: מחקרים ביהדות תימן ומורשתה, אוניברסיטת בר-אילן, תשע"א, עמ' 360-361
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אודותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יהודה רצהבי, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
- אלמוג בהר, הרוח בנכר והגוף במולדת, באתר הארץ, 14 בפברואר 2008
- יהודה רצהבי באתר האקדמיה ללשון העברית
- יהודה רצאבי בנוסח תימן - פורטל קהילות תימן
- חתן פרס ישראל, פרופ' יהודה רצהבי הלך לעולמו, אתר אוניברסיטת בר-אילן, 26.2.2009
- שרה סטרומזה, על הספר 'אוצר הלשון הערבית בתפסיר ר' סעדיה גאון' מאת יהודה רצהבי(הקישור אינו פעיל), פעמים 29, תשמ"ז 1986, עמ' 148-146
- יוסף טובי, מלון חלוצי בתחומו, על הספר 'אוצר לשון הקדש שלבני תימן' מאת יהודה רצהבי(הקישור אינו פעיל), פעמים, 1, אביב תשל"ט 1979, עמ' 110-107
- אהרן גימאני, על קובץ מאמרים של יהודה רצהבי(הקישור אינו פעיל), פעמים, 36, תשמ"ח 1988, עמ' 159-158
יהודה רצהבי (1916-2009), דף שער בספרייה הלאומית
מאמרים פרי עטו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- רשימת המאמרים של יהודה רצהבי באתר רמב"י
- לתולדות יהודי תימן-עוללות היסטוריות(הקישור אינו פעיל), פעמים 72, קיץ תשנ"ז, עמ' 123-106
- הרעבון בשנות תקפ"ה-תקפ"ז בתימן(הקישור אינו פעיל), פעמים 60, תשנ"ד 1994, עמ' 143-135
- ענייני אישות בערכאות של גויים בתימן(הקישור אינו פעיל), פעמים, 65, סתיו תשנ"ה, עמ' 101-93
- שיר משיחי מתקופת שבתי צבי מעטו של ר' שלם שבזי, פעמים 44, קיץ תש"ן, עמ' 71-65
- שיר היסטורי מעטו של ר' סעדיה מנצורה(הקישור אינו פעיל), פעמים 64, קיץ תשנ"ה, עמ' 21-6
- בתים לעולי תימן בארץ-ישראל בשנת תרע"ג(הקישור אינו פעיל), פעמים 38, תשמ"ט עמ' 130-124
- משפט אישות בתימן בפני ערכאה מוסלמית(הקישור אינו פעיל), פעמים 63, אביב תשנ"ה, עמ' 63-41
- מאמר מאת יוסף טובי בנושא שני שירים על מאורעות השבתאות בתימן, ביקורת על מאמר זה מאת יהודה רצהבי ותגובתו של יוסף טובי לביקורת(הקישור אינו פעיל), המאמר פורסם בפעמים 44, קיץ תש"ן, הביקורת והתגובה לה פורסמו בפעמים 46-7, אביב תשנ"א
- מאמר מאת יוסף יהלום על חייו ושירתו של ר' יהודה הלוי, ביקורת על מאמר זה מאת יהודה רצהבי ותגובתו של יוסף יהלום לביקורת, המאמר פורסם בפעמים 46-7, אביב תשנ"א, הביקורת והתגובה לה פורסמו בפעמים 51, אביב תשנ"ב
- יהודה רצהבי, ייסורי עלייה לארץ ישראל באיגרת תימנית, פעמים 94-5, חורף-אביב תשס"ג
- מונחים עבריים לחג הסוכות בלשונם של יהודי תימן, לשוננו לעם, כרך יט חוברת ט–י (תשכ"ח), עמ' 241–247, באתר האקדמיה ללשון העברית
- יהודה רצאבי, לתולדות המחלוקת על הקבלה בקהילת צנעא בשנות הרע"ג-הרע"ד
- יהודי תימן וקידוש ה', יהודה רצהבי, מחניים גיליון מ"א, תש"כ.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ אתר "Billiongraves"
- ^ רצהבי, "בצאת אדם מעבודת חייו", תהודה 20-21, תש"ס-תשס"א, עמ' 85
- ^ שמעון בלס, "בואי תימן", למרחב, 22 במרץ 1968
- ^ המזכירות המדעית, על אוצרו הטוב של יהודה רצהבי, לשוננו לעם ל, תשל"ט, עמ' 268–271
- ^ מיכאל ששר, ספונות מגנזי תימן, מעריב, 24 ביוני 1988
- ישראלים ילידי תימן
- בלשנים ולשונאים ישראלים
- חוקרי יהדות תימן
- זוכי פרס ישראל לבלשנות
- זוכי פרס ביאליק לחכמת ישראל
- זוכי פרס הרב קוק
- זוכי פרס הרב מימון
- סגל אוניברסיטת בר-אילן: ספרות עם ישראל
- חוקרי שירת ימי הביניים
- חוקרי תפילה ופיוט
- בוגרי בית הספר תחכמוני (תל אביב)
- בוגרי גימנסיה בלפור
- בוגרי האוניברסיטה העברית בירושלים
- בעלי תואר דוקטור מאוניברסיטת בר-אילן
- זוכי פרס יצחק בן-צבי
- יקירי תל אביב-יפו לשנת 1991
- אישים הקבורים בבית הקברות קריית שאול
- אבות שכולים: חללי צה"ל
- ישראלים שנולדו ב-1916
- ישראלים שנפטרו ב-2009