ספר החשבונייה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
עמוד מתוך הספר המוצג בספרייה הלאומית המרכזית פירנצה

ספר החשבונייהלטינית: Liber Abaci) הוא ספר שכתב המתמטיקאי האיטלקי לאונרדו פיבונאצ'י ובו הציג לאירופה רעיונות מתמטיים, בין היתר רעיונות שהיו קיימים במזרח והבולט ביניהם היה שיטת הספירה ההינדו-ערבית (השיטה העשרונית) והציע להשתמש בה במקום השיטה המסורבלת שהייתה מקובלת אז באירופה שהשתמשה בספרות רומיות. הספר פורסם בשנת 1202.

פיבונאצ'י הציג בספר זה גם את חידת הארנבים שהולידה את סדרת פיבונאצ'י.

מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

השם "Liber Abaci" (אפשר גם לאיית "Liber Abbaci") פירושו בלטינית "ספר החשבונייה" או "ספר החישובים". המילה "Abbacus" בלטינית פירושה חשבונייה והמילה הגיעה מהמילה העברית "אבק".[1]

תוכן הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחלק הראשון מתוארת שיטת הספירה ההינדו-ערבית ודרך ההמרה משיטת ספירה אחת לשנייה.

החלק השני עוסק בדוגמאות לאפקטיביות השיטה מעולם המסחר.

החלק השלישי עוסק בשאלות מתמטיות כמו משפט השאריות הסיני, מספרים מושלמים, נוסחאות עבור סדרות חשבוניות, מספרי מרסן ועוד.

החלק הרביעי עוסק בקירוב ערכים של מספרים אי-רציונליים כמו שורשים ריבועיים לא שלמים.

בנוסף מופיעות בספר הוכחות בגאומטריה והוא עוסק גם במערכות של משוואות לינאריות.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ חיתוך הזהב, מריו ליביו
P mathematics.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא מתמטיקה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.