ספרות רומיות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שעון רחוב בגרמניה, עם ספרות רומיות
שלט בברצלונה, "שנת 1503", השנה בספרות רומיות
טקסט בכיכר טרפלגר בלונדון, השנה - 1910 בספרות רומיות

ספרות רומיות הוא שמה של שיטת ספירה שמוצאה ברומא העתיקה, משם התפשטה לשאר חלקי העולם התרבותי של אז, עד אשר הוחלפה בשיטת הספרות ההודיות-ערביות בשל פשטותה ונוחות השימוש בה ביחס לשיטה הרומית.

כיום, הספרות הרומיות נותרו לשימוש בעיקר כאמצעי דקורטיבי, למשל בשעונים. בנוסף, הן מופיעות גם בטקסטים רשמיים כגון חוקת ארצות הברית, ובמרשמים רפואיים.

תיאור השיטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השיטה מבוססת על הקבצה - כל מספר מיוצג כאוסף של סימנים, כאשר כל אחד מהסימנים מייצג כמות קבועה מראש, למרות שהיא כן תלויה במיקומו במספר. ערכו של המספר נקבע על פי סכום ערכי הסימנים המופיעים, כאשר חלק מהסימנים עשויים להיות מחוסרים מהסכום, בהתאם למיקומם במילה.

שיטת הספרות הרומיות מכילה שבעה סימנים שמקורם באלפבית השפה הלטינית:

  • I = אחת
  • V = חמש
  • X = עשר
  • L = חמישים
  • C = מאה (מקורו במילה centum שפירושה מאה)
  • D = חמש מאות
  • M = אלף (מקורו במילה mille שפירושה אלף)

ערכה של כל ספרה נקבע לפי האות המסמנת אותה.

למספרים גדולים משתמשים בקו עליון מעל הספרה. קו עליון מעל ספרה או מספר רומיים מסמל הכפלתם ב-1,000 (ראו הרחבה כאן):

  • V =‏ 5,000
  • X =‏ 10,000

בכתיבת מספר, הספרות נרשמות משמאל לימין, מהגדולות לקטנות. אם מופיעה ספרה קטנה משמאל לספרה הגדולה ממנה, יש לחסר את הספרה הקטנה מהמספר הכולל. למשל:

  • V מסמל את המספר 5.
  • IV מסמל את המספר 4 - המספר 5 שמסומל על ידי V, פחות המספר 1 שמסומל על ידי I ומופיע משמאל ל-V.
  • VI מסמל את המספר 6: כאשר I מופיע מימין ל-V, ולכן הוא אינו מחוסר מהמספר הכולל אלא מחובר אליו.
  • 23 מסומן ב-XXIII שהוא צירוף של X+X+I+I+I.

מטרת החיסור היא לפשט צירופים: במקום לכתוב IIII עבור 4, די לכתוב שתי ספרות: IV.

השימוש בשיטת החיסור נעשה עבור הספרות הבאות: I יכול להופיע משמאל ל-V או ל-X. X יכול להופיע משמאל ל-L או ל-C, ו-C יכול להופיע משמאל ל-D או ל-M.

לדוגמה:

  • 19 יסומן כך - XIX, כלומר עשר ואחריו 9
  • 40 יסומן כך - XL , כלומר 10 שבא לפני ה-50, ולפי הנוסחה, היות שמדובר במספר ממעלה ראשונה יחסית לעשר, הוא יסומן בדרך הנקובה.
  • 49 יסומן כך - XLIX
  • המספר 2321 יכתב כך - MMCCCXXI
  • והמספר 2449 כך - MMCDXLIX

בעת העתיקה השימוש בשיטת החיסור היה מקובל פחות מאשר בימינו, ועל כן לרוב השתמשו ב-IIII על מנת לייצג 4, ולא ב-IV, וכדומה. עד היום, כזכר לשיטת כתיבה זו, מוצגת בדרך כלל הספרה 4 על פני לוח השעון כ-IIII ולא בצורה ה"תקנית" IV.

טבלת המרה של ספרות רומיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

רומי מספר
אין‏[1] 0
I 1
II 2
III 3
IV או IIII 4
V 5
VI 6
VII 7
VIII 8
IX 9
X 10
XI 11
XII 12
XIII 13
XIV 14
XV 15
XVI 16
XVII 17
XVIII 18
XIX 19
XX 20
XXX 30
XL 40
L 50
LX 60
LXX 70
LXXX 80
XC 90
XCIX 99
C 100
CC 200
CD 400
D 500
DCLXVI 666
CM 900
M 1,000
MM 2,000
MMM 3,000
MV 4,000
V 5,000
X 10,000
L 50,000
C 100,000
D 500,000
M 1,000,000


המספר הגדול ביותר שניתן לייצגו באופן רשמי בספרות רומיות הוא: 3,999,999, והוא נכתב כך: MMMCMXCIXCMXCIX.‏[2]

למספרים גדולים יותר (כמו מיליארד) אין ייצוג רשמי בספרות רומיות.‏[2] אם נלך בעקבות הכלל שמכפיל ב-1,000 את ערך המספר שמתחתיו, נוכל לייצגו כ"אלף מיליון" על ידי סימון קו מעל המספר הרומי מיליון (M). כלומר, סך הכל שני קווים מעל הספרה הבסיסית אלף (M), ונקבל: \bar{\bar{M}}.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בשנת 725 לערך, הוצע על ידי בדה ונרביליס או אחד מעמיתיו להשתמש באות N עבור 0
  2. ^ 2.0 2.1 שאלה ב-Yahoo!‎ Answers בנוגע לרישום מספרים גדולים בספרות רומיות


ספרות

ספרות הודיות-ערביותספרות ערביותספרות ארמניותספרות בבליותספרות ברהאמיניותספרות אטרוסקיותספרות עבריותספרות חמרספרות יווניותספרות אטיקותספרות יפניותספרות מאיהספרות מצריותספרות סיניותספרות סוג'ואוספרות קוריאניותספרות קיריליותספרות רומיות

בסיסי ספירה

בסיס אונריבסיס בינאריבסיס אוקטליהשיטה העשרוניתבסיס דואודצימליבסיס הקסדצימליבסיס ויגסימליבסיס סקסגסימלי