בין סקילה לכריבדיס
בין סקילה לכריבדיס הוא ניב שמקורו במיתולוגיה היוונית ומשמעותו מצב שבו אדם נלכד בין שתי רעות מסוכנות ובלתי נמנעות באותה מידה.[1] קיימים מספר ביטויים דומים כמו "בין הפטיש לסדן" שמבטאים משמעות דומה.[2]
_1,1.jpg)
מיתולוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]סקילה וכריבדיס הן שתי מפלצות אגדיות מהמיתולוגיה היוונית. הן חיו משני צידי תעלת מים צרה (שנאמר להיות מצר מסינה). שני צידי המצר כל כך קרובים זה לזה שהיה בלתי אפשרי לחצות בלי להיתקל באחת המפלצות.
הופעתן הבולטת ביותר היא ב"אודיסאה" של הומרוס. כאשר אודיסאוס יוצא לדרכו לאיתקה, הוא נאלץ לבחור אם לשוט בצידה של סקילה ולהקריב שישה אנשים, או בצד של כריבדיס ולהסתכן בלאבד את כל הספינה. המכשפה קירקה מדריכה את אודיסאוס לבחור באפשרות הראשונה ולעבור ליד סקילה, המפלצת בעלת ששת הראשים.[3][4]
שימוש בפתגם
[עריכת קוד מקור | עריכה]בגלל הסיפורים המיתולוגיים, התוצאה הרעה של הצורך לנווט בין שני סיכונים נכנסה בסופו של דבר לשימוש פתגמי. מילון הביטויים והמשלים של ברואר מזכיר את הביטוי "בין סקילה לכריבדיס" בתור "בחירה בין שתי אפשרויות גרועות באותה המידה".[5]
כך למשל, ישעיה ברלין (תחת שם העט או. אוטיס) תיאר שתי סכנות מיידיות משחרות לפתחו של כל סדר חברתי הנוצר בדרך מהפכנית: האחת כי המהפכה תלך רחוק מדי, והלהט המהפכני יפנה כנגד עצמו (כדוגמת המשטר היעקוביני במהלך המהפכה הצרפתית), והשני הוא הסיכון ההפוך - גוויעת הלהט המהפכני והותרת חלל המאפשר למשטר הישן לשוב, כדוגמת שלטון הדירקטואר שסימן את סוף השלב המהפכני במהפכה הצרפתית. ברלין מתאר זאת במילותיו כי על המהפכן לנווט בין "סקילה של הפנאטיות היעקובינית, וכריבדיס של העייפות והציניות הפוסט מהפכנית".[6][7]
ארסמוס מרוטרדם כתב וריאציה של הביטוי בספרו Adagia: "לאחר שנמלטתי מכריבדיס נפלתי אל סקילה". הוא המשיך והסביר שניתן ליישם את הפתגם בשלוש דרכים שונות: הראשונה היא בנסיבות בהן אין מנוס מהסכנה ללא מחיר כלשהו, והדבר היחיד שאפשר לעשות זה "לבחור את הרע במיעוטו". לחלופין, זב יכול להעיד על כך ששני הסיכונים גדולים באותה מידה, לא משנה מה הנעשה. שימוש שלישי הוא בנסיבות בהן אדם הגזים בהימנעות מקיצוניות אחת ונפל לקיצוניות הפוכה. בהקשר זה, ארסמוס ציטט שורה נוספת שהפכה למשל, incidit in Scyllam cupiēns vītāre Charybdem (הוא נפל לתוך סקילה, מתוך רצון להימנע מכריבדיס).[8] הדוגמה האחרונה הייתה שורה מתוך "אלכסנדריס", פואמה אפית לטינית מהמאה ה-12 מאת וולטר משאטיון.[9]
המיתוס זכה מאוחר יותר לפרשנות אלגורית על ידי המשורר הצרפתי ברתלמי אניו בספרו emblem" book". שם, ברוח פירושיו של ארסמוס, הוא מייעץ שהסיכון של להיות מושא לקנאה בגלל עושר או מוניטין עדיף על להיבלע על ידי כריבדיס העוני: "בחרו את הרע במיעוטו. אדם חכם יעדיף להיות מושא לקנאה מאשר אומלל."[10] גם ארסמוס קישר את הפתגם על בחירת הרע במיעוטו, כמו גם את שושלתו של וולטר משאטיון, עם הפתגם הקלאסי.
תרגום מאוחר יותר לאנגלית של עבודתו של ארסמוס קישר את הפתגם לאנשים אשר בניסיון להימנע מאפשרות רעה אחת, נופלים לאפשרות גרועה יותר, בדומה לביטוי בעברית "מן הפח אל הפחת".[11]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אהרן שבתאי, שיבת אודיסאוס (אודיסאה) : סקילה וכריבדיס, באתר הספרייה הווירטואלית של מטח- נחמיה דב הופמן, ידיעות העולם והטבע - גלגלי מים. "הצפירה", שנה רביעית, גליונות 41–43, אוקטובר-נובמבר 1877. העתקה באתר "שפת הים" - ים וספנות בעיתוני ההשכלה, התחייה והיישוב, 1948-1856.
- סקילה וכריבדיס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- סקילה וכריבדיס, באתר אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ Debbie Felton, The Oxford Handbook of Monsters in Classical Myth, Oxford University Press, 2024-10-10, ISBN 978-0-19-265045-0. (באנגלית)
- ↑ מה זה בין הפטיש לסדן - מילון עברי עברי - מילוג, באתר milog.co.il
- ↑ Homer, Odyssey, Book 12, line 73, www.perseus.tufts.edu
- ↑ Homer, Odyssey, Book 12, line 234, www.perseus.tufts.edu
- ↑ BREWER'S DICTIONARY OF PHRASE & FABLE, HARPER & BROTHERS, עמ' 815
- ↑ O. Utis, Generalissimo Stalin and the Art of Government, 30 Foreign Aff. 197 (1952) בעמ' 203
- ↑ Under the pseudonym ‘O. Utis’, ‘Generalissimo Stalin and the Art of Government’, Foreign Affairs 30 (1952), 197–214; repr. as ‘The Artificial Dialectic: Generalissimo Stalin and the Art of Government’ in SM; trans. German, Russian, Swedish | Isaiah Berlin Online, isaiah-berlin.wolfson.ox.ac.uk
- ↑ Érasme, Desiderius Erasmus, Erasmus Roterodamus, William Watson Barker, The Adages of Erasmus, University of Toronto Press, 2001-01-01, ISBN 978-0-8020-4874-5. (באנגלית)
- ↑ Walter Chatillon, The Alexandreis: A Twelfth-Century Epic, Broadview Press, 2006-10-16, עמ' 120, ISBN 978-1-77048-067-4. (באנגלית)
- ↑ French Emblems: Emblem: INVIDIOSUM QUAM MISERUM ESSE PRAESTAT., www.emblems.arts.gla.ac.uk
- ↑ R. (Robert) Bland, Desiderius Erasmus, Proverbs, chiefly taken from the Adagia of Erasmus, with explanations; and further illustrated by corresponding examples from the Spanish, Italian, French & English languages, London : T. Egerton, 1814, עמ' 95-97