סקילה וכריבדיס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סקילה וכריבדיס, פרסקו איטלקי, סביבות 1560

סקילה וכריבדיסיוונית: Σκύλλα, Χάρυβδις) היו מפלצות ימיות מיתיות, שישבו במצר מסינה, ומנעו מספינות לעבור. סקילה, בצדו האיטלקי של המצר, הייתה מפלצת שתוארה כנחש בעל שישה ראשים שחוטף מלחים וגורר אותם אל מצולות הים. כריבדיס, בצידה של סיציליה, תוארה כמערבולת אימתנית המטביעה ספינות על יושביהן. כל העובר במצר נאלץ לעבור ליד אחת מהמפלצות.

סקילה חטפה ובלעה בני אדם (כך עשתה גם לשישה מעמיתי אודיסאוס) וכריבדיס גמעה וירקה מים ויצרה מערבולות שטיבעו אוניות.

על נסיבות הפיכתן מנשים למפלצות רווחו אגדות שונות.[1]

המפלצות מוזכרות ב"אודיסאה" של הומרוס. כאשר אודיסאוס יוצא לדרכו לאיתקה, מדריכה אותו קירקה כי עליו לבחור בין המעבר על פני הסלעים הנודדים, שאיש, למעט הארגונאוטים, לא הצליח לעבור, לבין מעבר בין סקילה וכריבדיס. אודיסאוס בוחר באפשרות השנייה, ובין שתי המפלצות הוא מעדיף לעבור ליד סקילה, המפלצת בעלת ששת הראשים, ולא להיקלע למלתעותיה של כריבדיס. אודיסיאוס עובר עם אנשיו במצר, כריבדיס מקיאה את המים השוצפים, וכשאנשיו של אודיסיאוס נאבקים במים, סקילה מגיחה וחוטפת שישה מלחים.

בהשאלה, משמשות המפלצות לתיאור שתי חלופות קשות. כך למשל, ישעיה ברלין מתאר שתי סכנות מיידיות משחרות לפתחו של כל סדר חברתי הנוצר בדרך מהפכנית: האחת כי המהפכה תלך רחוק מדי, והלהטה מהפכני יפנה כנגד עצמו (כדוגמת המשטר היעקוביני במהלך המהפכה הצרפתית), והשני הוא הסיכון ההפוך - גוויעת הלהט המהפכני והותרת חלל המאפשר למשטר הישן לשוב, כדוגמת השלטון הדירקטואר שסימן את סוף השלב המהפכני במהכה הצרפתית. ברלין מתאר זאת במילותיו כי על המהפכן לנווט בין "סקילה של הפנאטיות היעקובינית, וכריבדיס של העייפות והציניות הפוסט מהפכנית".[2]

התייחסויות למיתולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בצידו האיטלקי של מצר מסינה שוכנת העיר שילה (Scilla) ששמה ביוונית סקילה (Skylla).

בספרו "יוליסס" קרא ג'יימס ג'ויס לפרק התשיעי "סקילה וכריבדיס".

על שמה של סקילה נקרא האסטרואיד סקילה 155 (אנ') בחגורת האסטרואידים שהתגלה על ידי יוהאן פאליזה.

בספר פרסי ג'קסון וים המפלצות, סקילה וכריבדיס הן המפלצות השומרות על הכניסה לים המפלצות.

"בין סקילה וכריבדיס" משמש כביטוי בשפות שונות, לרבות העברית, ומשמעו דילמה שבה יש לבחור בין שתי חלופות גרועות. דוגמה מפורסמת היא שירו של סטינג, "wrapped around your finger", בו שתי המפלצות מוזכרות בתחילת השיר.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אהרן שבתאי, המיתולוגיה היוונית. ספרי תל אביב, 2000. (עמ' 219-218: סקילה וכריבדיס.)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ כרך כרך 26, האנציקלופדיה העברית, חברה להוצאת אנציקלופדיות בע"מ, תשל"ד, עמ' 470
  2. ^ O. Utis, Generalissimo Stalin and the Art of Government, 30 Foreign Aff. 197 (1952) בעמ' 203
ערך זה הוא קצרמר בנושא מיתולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.