סרבנד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

סרבנד או סרבנדה הוא ריקוד ממוצא ספרדי.

בתקופת הרנסאנס הוא נחשב לגס ומחוספס מדי בצורתו המקורית לחברה האירופאית וכדי שיאומץ אליה היה צריך לעבור שינוי, להתאים את עצמו לתרבות האירופאית. למשל, במקור הטמפו של ריקוד זה היה מהיר אך לאחר מכן הפך לאחד הריקודים האיטיים בסוויטה. לאחר ה"צנזורה" שעבר הריקוד התפשט במהירות ונהיה פופולרי במהרה בעיקר בחצרות האצולה באירופה. הסרבנד הוא ריקוד בעל טמפו איטי בעל משקל משולש. ישנו דגש על הפעמה השנייה ולעתים קרובות ניתן למצוא בה אפוג'טורות או שינויים מפתיעים בהרמוניה. המלודיה בסרבנד זורמת בשלוה בצלילים ארוכים ומעוטרים ובנימת-מה של אצילות וחשיבות. הריקוד מתחיל ללא קדמה.

מלחינים מתקופת הבארוק שילבו אותו ביצרותיהם: יוהאן סבסטיאן באך השתמש בו בסוויטה לצ'לו מס' 5, רי"ב 1011 ובוריאציות גולדברג. גאורג פרידריך הנדל שילב קטע בסגנון סרבנד בסוויטה מס' 437 ברשימת יצירותיו (HWV).

במאה ה-19 ובמאה ה-20 חזרו מלחינים להשתמש בו ביצירותיהם, בהם אדוורד גריג, קלוד דביסי, אריק סאטי ורייף וון ויליאמס.