סרפדיים

סרפדיים
מיון מדעי
ממלכה:	צומח
מערכה:	צמחים וסקולריים
סדרה:	ורדנאים
משפחה:	סרפדיים
שם מדעי
	Urticaceae; ‏ז'יסייה, 1789

סרפדיים (שם מדעי: .Urticaceae Juss) היא משפחה המקיפה צמחים עשבוניים חד-שנתיים, רב-שנתיים בעלי קנה שורש, בני שיח או שיחים, לעתים רחוקות עצים, לעתים רחוקות מאוד מטפסים מסדרת הוורדנאים. המשפחה מונה 59 סוגים ו-2,106 מינים. המשפחה נפוצה כמעט בכל רחבי העולם ובעיקר באזור הטרופי ובאזור הממוזג^[1]^[2]. חלק מהמינים במשפחה בעלי שערות צורבות ומכאן שם המשפחה. משפחה זו מיוצגת בישראל על ידי שלושה סוגים ושמונה מינים: סרפד (4 מינים), כותלית (3 מינים) ופורסקלאה (מין אחד)^[3].

הסרפדיים מאופיינים בפרחים מואבקי רוח. המאובנים הראשונים של המשפחה תוארכו לתקופה קרטיקון עליון.

מורפולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עשבים חד-שנתיים או רב-שנתיים, או שיחים. על פי רוב שעירים, לעיתים העלים והגבעולים בעלי שערות צורבות (למשל, במיני סרפד אבל לא במיני כותלית).

הגבעולים שעירים בשערות צורבות או בשערות רכות שאינן צורבות^[4]. השערות שאינן צורבות הן רכות וגמישות וחסרות בסיס כדורי או גלילי. לשערות הצורבות יש בסיס כדורי או גלילי מובהק וקודקוד נוקשה ומעט שקוף. בעת מגע קל בעלה, חודר קודקוד השיער הצורב בקלות את העור ונשבר. השבירה מאפשרת לנוזל הצורב של השערה לעבור מגוף השערה אל הבשר. השערה הצורבת פועלת כמחט היפודרמית מיניאטורית.

הפטוטרות קיימות. הלוואים חסרים (במינים מסוג כותלית) או קיימים ואז הן בחיק העלים, או בצדי הפטוטרת, כשהם חופשיים זה מזה או מאוחים זה לזה^[5].

העלים פשוטים, נגדיים ומצליבים זה לזה לאורך הגבעול (למשל, במינים מסוג סרפד) או מסורגים וערוכים בצורה לוליינית לאורך הגבעול (במינים מסוג כותלית). הטרפים תמימים או משוננים חדות (בפורסקלאה שבירה) או משוננים קלות (במיני כותלית, סרפד) או בעלי אונות. הטרפים ירוקים משני הצדדים או רק מצד אחד והצד השני לבן (בפורסקלאה). על פניהם של הטרפים דגמים של קווים או נקודות הנוצרים על ידי ציסטוליטים (cystolith) - גבישי סידן פחמתי בצורת שונות בתוך תאי האפידרמיס הקרויים lithocyst.

התפרחת חיקיות (בחיק העלים) או אמיריות (בקצות הגבעולים), מכבדים או אשכולות מסוג תִּפְרַחַת מְסֻיֶּמֶת, או צברי פרחים דמוי שיבולת.

הפרחים זעירים, בעלי עטיף פשוט (דור אחד), חד-מיניים או דו-מיניים, יש ומצויים פרחים זכריים וגם נקביים על אותו פרט (במינים חד-ביתיים) או על פרטים שונים (במינים דו-ביתיים) או על אותו פרט יש גם פרחים חד-מיניים וגם דו-מיניים (בצמחים פוליגמיים).

הפרחים הזכריים על פי רוב נישאים על עוקץ. העטיף בן 4 או 5 עלים ירוקים או לבנים, השחלה מנוונת. האבקנים 1 עד 5, כמספר עלי העטיף ועומדים מולם. האבקנים כפופים כעין סליל קפוץ בפקעית הפרח והם מתיישרים במהירות עם פתיחת הפרח. המאבק מתחבר מבסיסו אל הזיר והוא נפתח בסדק אורך והאבקה משתחררת בעצימות רבה.

הפרחים הנקביים בדרך כלל יושבים (ללא עוקץ), בעלי 2 עד 4 עלי עטיף שצבעם ירקרק או אדמדם מפורדים או מאוחים, בעלי שחלה עילית, עלה שחלה אחד, מגורה אחת ועם עמוד שחלה ובלעדיה (הצלקת יושבת). הצלקת נימית או לעיתים רחוקות דמוית כיפה. השיליה בסיסית ובה ביצית אחת. האבקנים המנוונים קיימים או לא קיימים^[6].

הפרחים הדו-מיניים בעלי עטיף בן 4 עלים, 4 אבקנים ושחלה אחת.

הפרי אגוזית, פרי יבש, לא נפתח, שנוצר מעלה שחלה אחד של שחלה עילית ומכיל זרע אחד. הזרע חופשי או מחובר בצורה רופפת או הדוקה לעטיף הפרח אשר משתייר ומתפרה (גדל עם הפרי)^[6].

מתן שמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

השם "סרפד" ניתן למין הקרוי היום סרפד צורב במילון "ילקוט הצמחים" (הערה 480) משנת 1930, על פי הערבית ובהסתמך על הצעתו של אפרים הראובני בסעיף 224 בספרו "שמות צמחי ארץ ישראל שנתחדשו או שנתבררו" שראה אור בשנת תרע"ז (1917). השם אושרר במילון "צמחי ארץ ישראל – שמות המשפחות והסוגים" משנת 1946 בסעיף 940 ו-941 כשם הסוג ושם המשפחה.

מיני הבר של משפחת הסרפדיים בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסוג כותלית 25 מינים מהם 3 בישראל: כותלית זעירה (Parietaria alsinefolia Delile), כותלית יהודה (Parietaria judaica) וכותלית פורטוגלית (Parietaria lusitanica).

בסוג סרפד 70 מינים מהם 4 בישראל: סרפד החולה (Urtica kioviensis), סרפד הכדורים (Urtica pilulifera), סרפד צורב (Urtica urens) וסרפד קרומי (Urtica membranacea).

בסוג פוֹרְסְקוֹלֵאָה 7 מינים ורק מין אחד בישראל: פורסקליאה שבירה (Forsskaolea tenacissima).

מיני תרבות בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל מספר מיני תרבות ממשפחת הסרפדיים^[7].

במריה לבנה (Boehmeria nivea) והלקסינה זוחלת (Soleirolia soleirolii).

פילית קדיה (Pilea cadierei), פילית קטנת-עלים (Pilea microphylla), פילית שטוחה (Pilea depressa).

פליוניה זוחלת (Procris repens) ופליוניה יפה (Procris repens).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא סרפדיים בוויקישיתוף

סרפדיים, באתר ITIS (באנגלית)
סרפדיים, באתר NCBI (באנגלית)
סרפדיים, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
סרפדיים, באתר Tropicos (באנגלית)
סרפדיים, באתר GBIF (באנגלית)
סרפדיים, באתר IPNI (באנגלית)
סרפדיים, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ Urticaceae Juss., POWO plants of the World Online. Published on the Internet
^ .Urticaceae Juss, WFO: World Flora Online. Published on the Internet
^ סרפדיים, באתר צמחיית ישראל וסביבתה
^ מיכאל זהרי, מגדיר חדש לצמחי ישראל, מהדורה חדשה מתוקנת ומורחבת, תל אביב: עם עובד, 1989, עמ' 92-94
^ נעמי פינברון-דותן, אבינעם דנין, המגדיר לצמחי בר בארץ ישראל, כנה ירושלים 1998: כנה, 1998, עמ' 100-102
^ ¹ ² Urticaceae, Flora of North America, ‏14-1-2021
^ א. פאהן, ד. הלר, מ. אבישי, מגדיר לצמחי התרבות בישראל, תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1998, עמ' 95-96

[1] Urticaceae Juss., POWO plants of the World Online. Published on the Internet

[2] .Urticaceae Juss, WFO: World Flora Online. Published on the Internet

[3] סרפדיים, באתר צמחיית ישראל וסביבתה

[4] מיכאל זהרי, מגדיר חדש לצמחי ישראל, מהדורה חדשה מתוקנת ומורחבת, תל אביב: עם עובד, 1989, עמ' 92-94

[5] נעמי פינברון-דותן, אבינעם דנין, המגדיר לצמחי בר בארץ ישראל, כנה ירושלים 1998: כנה, 1998, עמ' 100-102

[:0-6] ¹ ² Urticaceae, Flora of North America, ‏14-1-2021

[7] א. פאהן, ד. הלר, מ. אבישי, מגדיר לצמחי התרבות בישראל, תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1998, עמ' 95-96

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]