עבר והווה
עבר והווה (באנגלית: Past and Present) הוא טריפטיכון העשוי שלושה ציורי שמן מעשה ידי הצייר הבריטי הוויקטוריאני אוגוסטוס אג משנת 1858.
היצירה הוצגה לראשונה באקדמיה המלכותית בשנת 1858 ללא כותרת, אולם לצדה הוצג ציטוט מתוך יומן דמיוני, כחלק מהיצירה ובו נאמר:
4 באוגוסט: כרגע שמעתי ש"ב--" נפטר לפני יותר משבועיים. בנותיו המסכנות איבדו כעת את שני הוריהן. שמעתי כי היא נראתה ביום שישי שעבר בסמוך לסטרנד, ככל הנראה בלא מקום לישון באותו לילה. מה גדולה נפילתה!
— [1]
הטריפטיכון מהווה למעשה משל לתוצאות ההרסניות של ניאוף אישה על משפחתה. האמן לא קובע אם יש להאשים את האישה או לרחם עליה, ומשאיר החלטה זו לצופה.
הרקע ההיסטורי ליצירה הוא חוק סיבות הגירושין משנת 1857 (Matrimonial Causes Act 1857) אשר העביר את ההחלטה בנושא גירושין מבתי המשפט הדתיים באנגליה לבתי המשפט האזרחיים, והגדיל את מספר מקרי הגירושין.
היצירה הושפעה מהציור מעשה ידי ויליאם הולמן האנט משנת 1853 - "המצפון המתעורר".
לא ידוע כיום מתי קיבלה היצירה את שמה הנוכחי - "עבר והווה". השם ככל הנראה לא ניתן לה על ידי האמן, והוא מוזכר לראשונה בקטלוג יצירותיו של אג לאחר מותו בשנת 1863.
תיאור היצירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעת שהוצגה היצירה לראשונה, הוצג הציור הראשון בלוח הזמנים "הגילוי בחדר ההסבה" (שזמנו בעבר) באמצע, כאשר משני צדדיו שני הציורים בזמן הווה. הציור האמצעי הוצג כשהוא גבוה יותר משני הציורים האחרים, בניסיון ליצור מעין "פלשבק".
| עבר והווה | ||
| 3 - יאוש | 1 - מזל רע | 2 - תפילה |
|
|
|
| 4 באוגוסט: כרגע שמעתי ש"ב--" נפטר לפני יותר משבועיים. בנותיו המסכנות איבדו כעת את שני הוריהן. שמעתי כי היא נראתה ביום שישי שעבר בסמוך לסטרנד, ככל הנראה
בלא מקום לישון באותו לילה. מה גדולה נפילתה! | ||
ג'ון רסקין תיאר את היצירה ב-8 במאי 1858 באופן הבא:
ביצירה המרכזית רואים את הבעל מגלה את ניאופה של אשתו; הוא נפטר חמש שנים לאחר מכן. שתי התמונות המופיעות בצידי היצירה מתארים את אותו הרגע - הלילה שבועים לאחר מותו של האב. ניתן לראות את אותו ענן מתחת לירח. שתי הילדות רואות אותו מחדרן, בו הן מתפללות לנשמת אימן האבודה, והאם עצמה, שוכבת מתחת לסירה הפוכה על גדת הנהר.
— אקדמי נוטס (Academy Notes)[2]
מידות התמונות 63.5 ס"מ על 76.2 ס"מ. התמונות כולן נתרמו לגלריית טייט על ידי סר אלק ולידי מרטין, לזכר ביתם נורה.
היצירות מכונות כיום:
- עבר והווה, מס' 1
- עבר והווה, מס' 2
- עבר והווה, מס' 3
ולעיתים (בהתאמה):
- ביש מזל (Misfortune)
- תפילה (Prayer)
- יאוש (Despair)
המיספור אינו מייצג את סדר הצגת התמונות (שכן תמונה מספר 1 מוצגת במרכז הטריפטיך) אלא מציגה את התפתחות העלילה.
עבר והווה - מס' 1 (ביש מזל)[עריכת קוד מקור | עריכה]
היצירה הראשונה מתארת חדר הסבה ויקטוריאני של בני מעמד הביניים. ברקע ניתן לראות קמין ומעליו מראה מוזהבת. אם המשפחה שוכבת על השטיח הירוק לפני בעלה, כמתעלפת. לאישה צמידים בצורת נחש מוזהב, הדומים בצורתם לאזיקים.
האב יושב על הכיסא שבידו מכתב המספר על ניאופה של אשתו.
שתי הילדות משחקות ברקע. בית קלפים שהן בנו על גבי רומן מאת אונורה דה בלזק מתמוטט לרצפה.
על השולחן חצי תפוח בו נעוץ סכין. התפוח רקוב ומלא תולעים. על הרצפה מחצית התפוח השנייה.
משני צידי הקמין שתי תמונות - גירוש אדם וחוה מגן עדן (הנושא את הכותרת "הנפילה") ותמונות אונייה טרופה (הנושא את הכותרת "נטישה").
במראה שברקע התמונה ניתן לראות את דלת הבית הפתוחה, דרכה תעזוב האישה את הבית. מזוודה ארוזה ומטריה בשמאל התמונה מציינים את עזיבתה הקרובה של האישה.
עבר והווה, מס' 2 (תפילה)[עריכת קוד מקור | עריכה]
תמונה זו מציגה אירוע שקרה מספר שנים לאחר עזיבת האם. בחדר שינה חשוך מתפללות שתי בנותיו לאחר מות האב. אחת הבנות ישובה על הכיסא בלבוש אבלות שחור, והשנייה לובשת כתונת לילה כורעת על ברכיה לרגלי אחותה. מבעד לחלון ניתן לראות ירח ועננים.
עבר והווה, מס' 3 (יאוש)[עריכת קוד מקור | עריכה]
תמונה זו מציגה אירוע המתרחש באותו הזמן בו מתרחשת הסצנה המוצגת בתמונה השנייה. ניתן לראות את הירח מוסתר על ידי אותו ענן. האם שגורשה בשל ניאופה שוכבת מתחת לקשתות אדלפי על גדת נהר התמזה. האישה מחזיקה בידה סחבות, מהן מציצה רגל של פעוט או פעוטה - ייתכן הילד או הילדה שנולדו כתוצאה מהניאוף. לא ברור אם האישה והילד ישנים או מתים.
על הקשתות מוצגות כרזות של שתי הצגות תיאטרון - "קורבנות" מאת טום טיילון ו"המרפא לאהבה" מאת טום פרי - שניהם מחזות העוסקים בנישואים כושלים.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אתר גלריית טייט:
- עבר והווה, מס' 1 - היצירה, תיאור היצירה
- עבר והווה, מס' 2 - היצירה, תיאור היצירה
- עבר והווה, מס' 3- היצירה, תיאור היצירה
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ August the 4th - Have just heard that B– has been dead more than a fortnight, so his poor children have now lost both parents. I hear she was seen on Friday last near the Strand, evidently without a place to lay her head. What a fall hers has been!.
- ^ In the central piece the husband discovers his wife's infidelity; he dies five years afterwards. The two lateral pictures represent the same moment of night a fortnight after his death. The same little cloud is under the moon. The two children see it from the chamber in which they are praying for their lost mother, and their mother, from behind a boat under a vault on the river shore.