עדלי מנסור
לידה |
23 בדצמבר 1945 (בן 78) קהיר, מצרים | ||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|
מדינה | מצרים | ||||||
השכלה |
| ||||||
מפלגה | עצמאי | ||||||
| |||||||
פרסים והוקרה | |||||||
| |||||||
חתימה | |||||||
עדלי מחמוד מנסור[1] (בערבית: عدلي محمود منصور, בתעתיק עברי מדויק: עדלי מחמוד מנצור; נולד ב-23 בדצמבר 1945) הוא נשיאו לשעבר של בית המשפט החוקתי העליון של מצרים, ושימש כנשיאה הזמני של מצרים החל מיום 4 ביולי 2013, עת הושבע לתפקיד הנשיא הזמני לאחר שמונה על ידי צבא מצרים, עד כניסתו לתפקיד של נשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי ביוני 2014. מינויו הגיע בעקבות הדחת מוחמד מורסי לאחר גל המחאות נגדו[2].
השכלה ומשפט
[עריכת קוד מקור | עריכה]מנסור התחנך והשלים לימודיו בבית הספר למשפטים של אוניברסיטת קהיר ב-1967, והשלים דוקטורט שנתיים לאחר מכן. למד כלכלה ומדעי ניהול ב-1970 והמשיך את לימודיו ב-1977 בבית הספר הלאומי לניהול בצרפת (École nationale d'administration). הוא בעל תואר שני במשפטים ובמדעי הניהול.
בשנים 1983–1990 נשלח מנסור לערב הסעודית לשמש כיועץ משפטי למשרד התעשייה והמסחר הסעודי, במסגרת הקשרים בין מצרים לערב הסעודית.
ב-1992 חזר למצרים ומונה לחבר סגל בבית המשפט העליון לחוקה. אחר כך שירת כסגן יושב ראש בית המשפט העליון לחוקה עד יולי 2013, עת מונה לנשיא בית המשפט העליון לחוקה, במינוי שאושר ב-19 במאי 2013 על ידי נשיא מצרים דאז, מוחמד מורסי. ב-1994 הפך לסגן יושב ראש מועצת המדינה (הגוף המשפטי הבכיר במצרים), ולסגן נשיא בית המשפט העליון לחוקה במצרים.
נשיאותו
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-3 ביולי 2013 הוכרז על ידי צבא מצרים כמחליפו של הנשיא המודח מורסי, עקב ההתקוממות העממית שדרשה את התפטרותו של מוחמד מורסי. מינויו הוכרז בטלוויזיה על ידי שר ההגנה עבד אל-פתאח א-סיסי. מיד לאחר מכן מונה לנשיא זמני, ולמחרת הושבע רשמית לתפקיד הנשיא עד לכינון בחירות חדשות לנשיאות מצרים.
לאחר מינויו לנשיא, הוא ביצע צעדים לפיטורי מקורביו של מורסי, הנשיא הקודם. הוא פיזר את מועצת השורא, הבית העליון בפרלמנט ופיטר את ראש המודיעין הכללי שמונה על ידי מורסי, ראפת שחאתה ובמקומו מינה את מוחמד פריד תוהאמי[3][4]. ב-9 ביולי הוא מינה את הכלכלן חאזם אל-בבלאווי לראש ממשלת מצרים הזמני והכריז על תוכנית חירום לפיה הבחירות לפרלמנט המצרי ייערכו בינואר 2014, ועל קיום בחירות לנשיאות מצרים.
בעת כהונתו פעל מנסור לבטל צווים נשיאותיים של קודמו. בין השאר ביטל חוק לפיו העלבת הנשיא גוררת עונש מאסר[5].
משפחתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]הוא נשוי ולו בן ושתי בנות.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פרופיל: נשיא מצרים הזמני עדלי מנצור באתר BBC
- הכירו את עדלי מנסור - נשיא מצרים הזמני, באתר מאקו, 4 ביולי 2013
- איש המסתורין שהפך בן לילה לנשיא מצרים, באתר הארץ, 4 ביולי 2013
- הכירו את נשיא מצרים הזמני באתר ישראל היום
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ אסף גבור, עדלי מנסור: מספר 2 הנצחי שזינק לצמרת, באתר nrg, 4 ביולי 2013
- ^ דיווח באנגלית: השופט הבכיר הושבע לנשיא מצרים הזמני, אתר אל-אהראם
- ^ ynet מצרים: הפרלמנט פוזר, איש קשר חדש לישראל - חדשות
- ^ עדלי מנסור פיזר את מועצת השורא
- ^ מנסור ביטל חוק לפיו העלבת הנשיא גוררת מאסר, מעריב
שליטי מצרים המודרנית | ||
---|---|---|
שושלת מוחמד עלי | מוחמד עלי (1805–1848) • אבראהים פאשא (1848) • עבאס חלמי הראשון (1848–1854) • מוחמד סעיד פאשא (1854–1863) • אסמאעיל פאשא (1863–1879) • תאופיק פאשא (1879–1892) • עבאס חלמי השני (1892–1914) • חוסיין כאמל (1914–1917) • פואד הראשון (1917–1936) • פארוק (1936–1952) • פואד השני (1952–1953) | |
נשיאי מצרים המודרנית | מוחמד נגיב (1952–1954) • גמאל עבד אל נאצר (1954–1970) • אנואר סאדאת (1970–1981) • חוסני מובארכ (1981–2011) • מוחמד חוסיין טנטאווי (שליט בפועל, 2011–2012) • מוחמד מורסי (2012–2013) • עדלי מנסור (נשיא זמני, 2013–2014) • עבד אל-פתאח א-סיסי (2014 ואילך) |