עודד בצר
עודד בצר (22 באוגוסט 1921–17 באוקטובר 1989) היה סופר ישראלי.
ביוגרפיה
בצר נולד בברסלאו שבגרמניה. בן שלישי של משפחה יהודית אמידה, שמו המקורי היה וולפגנג בסר (וולפגנג- זאב).
בזמן הלימודים הצטרף בצר לתנועת נוער ציונית "הבונים" ואחריהם הצטרף, בשנת 1936, להכשרה של הסוכנות בכפר אלגוט (בחבל שלזיה).
בליל הבדולח הועברו חניכי המחנה ברכבת משא, דרך גבול גרמניה למחנה הריכוז בוכנוולד. לאחר חודש ימים הצליחה הסוכנות היהודית לשחרר את הצעירים בטענה כי "היהודים הללו יצאו מיד מגרמניה כדי להשתלם בחקלאות בהולנד"[דרוש מקור]. בצר יצא עם חברי ההכשרה לחיות בהכשרה ההולנדית "וירנגו" ולאחר ששה חודשים עלה באוניית המעפילים "דורה", כשבועיים לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה.
עם הגעתו ארצה הצטרף לקיבוץ הבונים שהמתין בחדרה לעלייתו על הקרקע. באותו הזמן הצטרף להגנה ובמשך השנים השתתף בקורסים רבים כחניך וכמדריך.
בשנת 1941 נמנה עם ראשוני העולים על הקרקע של קיבוץ דורות, שהיה באותם ימים היישוב היהודי הדרומי היותר בארץ ישראל ובצר התמנה לאחראי מטעם ההגנה לרשת האיתות של יישובים בסביבתה של דורות.
משנת 1950 עד שנת 1959 שירת בצבא קבע כקצין קשר והשתתף במלחמת סיני, מלחמת ששת הימים ומלחמת יום הכיפורים. בשנת 1957 עזב את קיבוץ דורות ובשנת 1960 סיים את לימודיו במכון להשכלה ולמחקר בבית ברל.
בצר היה נשוי לברכה לבית יהוד, אב לבן ולשתי בנות.
כתביו
בצר החל בכתיבה במלחמת השחרור ופרסם עשרות סיפורים קצרים וסיפורים בהמשכים החל משנות ה-50.
בשנת 1965 הושמע פזמון שכתב בצר בשם "איילת החן" ללחן של נתן שחר בפסטיבל הזמר והפזמון הישראלי בשני ביצועים שונים אחד של אריק איינשטיין ואחד של יפה ירקוני . הפזמון זכה בפרס הראשון בפסטיבל וזכה גם בתואר "שיר השנה" במצעד הלהיטים של קול ישראל.
- "ביבר הארגמן"- 1956.
- "גבעת הערוצים"- 1959.
- "הצנחנית שלא שבה"- 1969, פרס למדן.
- "נא לא לדרוך על הדשא"- 1969.
- "לא בדרך המלך"- 1973.
- "הגששים מגבול הצפון"-1975, פרס אסתר רבינוביץ'.
- "המסע המופלא אל לוחמי בר-כוכבא"-1978, פרס זאב לספרות ילדים ונוער.
- "המסע המופלא אל מנהרת הזמן"-1983.
- "שומר סודות- 1988.
- "ביקור בגן החיות- 1990.
לקריאה נוספת
- אוריאל אופק, לקסיקון אופק לספרות ילדים, הוצאת זמורה ביתן, עמ' 102-101.
קישורים חיצוניים
