אוריאל אופק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אוריאל אופק
לידה 30 ביוני 1926
תל-אביב, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 23 בינואר 1987 (בגיל 60) עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה אוריאל פופיק
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
לאום ישראלישראל ישראל
מקום קבורה הרצליה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים הגימנסיה העברית "הרצליה", אוניברסיטת טורונטו, האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה ספרות ילדים ונוער
בן או בת זוג בינה אופק עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים אמירה חכמוביץ, עטרה אופק
פרסים והוקרה פרס זאב לספרות ילדים ונוער (1976) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
אוריאל אופק ובתו עטרה בת השלוש בחצר בית המשפחה, 1956

אוּריאל אופק (30 ביוני 192623 בינואר 1987) היה סופר ילדים ונוער עברי פורה, עורך, פזמונאי, משורר, מתרגם, תסריטאי, ד"ר וחוקר ספרות ילדים ישראלי. מחבר לקסיקון אופק לספרות ילדים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אופק נולד בשם אוריאל פּוֹפּיק בתל אביב, למשורר היידי אריה לייב פופיק (פּאָפּיק) ולברוניה לבית פוֹגֶל, גננת. הוא גדל בשכונת בורוכוב בגבעתיים, ולמד בבית-הספר העממי בגבעתיים, ואחר כך בגימנסיה העברית הרצליה. הוא שירת בפלמ"ח בשנים 19441949, בבית הערבה, רמת הכובש וקריית ענבים. עבר קורס חובשים, ושימש כמדריך חובשים. השתתף בפעולת ליל הגשרים. נבחר לצאת עם מחלקת הל"ה, והתחלף ברגע האחרון עם דוד ט"ש מכפר מל"ל. שירת בגדוד השישי, ולחם בקרבות הקסטל והראדאר. עסק בליווי שיירות לירושלים ולגוש עציון. היה חובש קרבי בגוש עציון, וב-13 במאי 1948, עם נפילת הגוש, נפל בשבי הירדני, שם שהה כתשעה חודשים.[1] בשנת 1949 עִברת רשמית את שם משפחתו. בשנת 1952 נשא לאישה את בינה לבית דלמן, והשניים נמנו על ראשוני הדיירים בשכונת נוף ים שבהרצליה.

אופק היה עורך משנה ועורך העיתון "דבר לילדים" בשנים 19511976. בשנת 1955 קיבל תואר שני במחלקה למדעי היהדות באוניברסיטה העברית בירושלים, ובשנת תשל"ו (1976) קיבל בה תואר דוקטור בספרות ילדים (כותרת הדיסרטציה: "ראשיתה של ספרות הילדים העברית").

הוא חתן פרס זאב לספרות ילדים ונוער תשל"ו (1976) על ספרו "אין סודות בשכונה".

הניח את היסוד לביבליוגרפיה של ספרות הילדים היהודית, עברית ויידיש, וספרות הילדים העולמית, בשני כרכיו של לקסיקון אופק לספרות ילדים.
רבים מספריו מבוססים על חוויות ילדותו ונעוריו בשכונת בורוכוב ומתארים נופים, אירועים ודמויות מהשכונה בתקופה שקדמה לקום המדינה – הסליק של אלדמע, קרבות בוואדי מוסררה, שבע טחנות ועוד.

ב-1964 כתב את התסריט לסרט שמונה בעקבות אחד, וב-1968 כתב את התסריט לסרט נס בעיירה המבוסס על סיפורים של שלום עליכם.

בשנות ה-70 חלה בסרטן הדם, וכשהחלים ממחלתו חיבר את הספר "תמונת דם". כעבור מספר שנים חלה בשנית ונפטר, בגיל 60. נקבר בבית העלמין בהרצליה. אלמנתו היא הסופרת והעורכת בינה אופק, ובנותיהם הן העורכת הסופרת והמתרגמת עטרה אופק[2] ואמירה חכמוביץ, אף היא עורכת וכותבת לילדים, במגזר החרדי.

ארכיון[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארכיונו נמצא בארכיון גנזים – אגודת הסופרים בבית אריאלה בתל אביב.

מספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

שירים

  • באוזני האילן (1954)

ספרים לילדים ונוער

  • בסוד ילדים (1954)
  • ילדים באחו (1955)
  • שבע טחנות ועוד תחנה, איורים: נחום גוטמן, (1956)
  • מסע ברכבת (1957)
  • מסע אל אבא החייל (1958)
  • סירה אחת קטנה (1959)
  • מרובינזון עד לובנגולו, או: איך נכתבו ספרי ילדים (1960. פרס למדן)
  • ילדי העולם שרים (1963)
  • כוכבים בגבול (1964)
  • צעדים בחול (1966)
  • ההצגה חייבת להימשך (1967. תורגם לאנגלית, גרמנית, דנית והולנדית)
  • היום השמש מחייכת (1967)
  • משלגיה ועד אמיל, או: איך נכתבו ספרי ילדים (1967)
  • ילדי האביב (1968)
  • ילדי העולם השמיעו קולם (1968)
  • הי, הביטו למעלה (1968)
  • מטרזן עד חסמב"ה, או: איך נכתבו ספרי הרפתקאות (1969)
  • הצנחנים באים (1969)
  • גיבור חידה (1970) — קורות חייו של יוסף טרומפלדור.
  • בוא לטייל, אבא, טוב? (1970)
  • יש לי חג (1970)
  • אז מה כדאי להיות (1970)
  • אות בארץ הפלאות (1972)
  • איפה טמונות התמונות (1973. תורגם לגרמנית)
  • הימאים באים (1974)
  • חמש דקות פחד (1974)
  • הימים היפים (1974)
  • הילד שהיה למשורר: חיים נחמן ביאליק, ספריית עופר, תשל"ה, 1974.
  • עשן כיסה את הגולן (1974. עיטור כריסטיאן אנדרסן לספרות ילדים ונוער.[3] תורגם לאנגלית, גרמנית, הולנדית, דנית ואפריקנס)
  • אין סודות בשכונה (1976. פרס זאב)
  • הפשיטה הגדולה שלי (1978)
  • חלם עיר החכמים (1979)
  • בדרך לגימנסיה (1980)
  • מעבר לגבעת-הלוויתן (1983)

ספרות מבוגרים, עיון ומחקר

  • מעוז עציון (1949)
  • מן המלחמה: ספורת ושירה (1969)
  • עולם צעיר (1970)
  • תמונת דם (1977)
  • שיבולים בקנה (1978)
  • ספרות-הילדים העברית: ההתחלה (1978)
  • תנו להם ספרים: פרקי ספרות ילדים (1978, 1983)
  • ליל הגשרים (1981)
  • סנדל-הזכוכית של החתול במגפיים: גלגולן של אגדות (1981)
  • לקסיקון אופק לספרות ילדים (1985)

מתרגומיו

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בהרצליה נקרא על שמו רחוב בשכונה הירוקה המערבית בעיר.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הרצליה רז, 'לזכרו של אוריאל אופק', הד הגן, נ"א: 221-223, 1987.
  • מנחם רגב, 'אוריאל אופק ז"ל', ידיעון האגוד העולמי למדעי היהדות, 28: 57-59, תשמ"ח.
  • שלמה הראל, 'על תרומתו של אוריאל אופק לחקר ספרות הילדים', באמת?!: מאסף לעיון, הוראה ומחקר בספרות ילדים, 2: 13-19, 1988.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אוריאל אופק בוויקישיתוף

מפרי עטו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אוריאל אופק, אתר הפלמ"ח
  2. ^ שירי לב ארי, הרוח עדיין נושבת, באתר ישראל היום, 29 מאי 2018
  3. ^ IBBY, IBBY Honour List (1956-1980), April 1980, p.24.