עורק הריאה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
עורק הריאה
Alveoli diagram.png
שיוך עורק
תיאור ב האנטומיה של גריי (מהדורה 20) (543) עריכת הנתון בוויקינתונים
מזהים
לטינית (TA98) arteria pulmonalis עריכת הנתון בוויקינתונים
טרמינולוגיה אנטומיקה A12.2.01.101 עריכת הנתון בוויקינתונים
FMA 66326 עריכת הנתון בוויקינתונים
קוד MeSH A07.231.114.715 עריכת הנתון בוויקינתונים
מזהה MeSH D011651 עריכת הנתון בוויקינתונים
מערכת השפה הרפואית המאוחדת C0034052 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
תרשים של הלב. עורק הריאה יוצא מהחדר הימני.

עוֹרֵק הָרֵאָה (TA: arteria pulmonalis) הוא עורק בחזה היוצא מן החדר הימני של הלב ונושא דם לא-מחומצן אל הריאות.

אנטומיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשיתו של עורק הריאה היא בבסיסו של החדר הימני של הלב. בשלב זה, שאורכו חמישה סנטימטרים, הוא נקרא גזע הריאה (truncus pulmonalis) או עורק הריאה הראשי, וקוטרו בו הוא שלושה סנטימטרים. לאחר מקטע זה העורק מתפצל לשני עורקי הריאה, הימני והשמאלי הנושאים דם לא מחומצן אל הריאה המתאימה.

התפתחות עוברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

עורקי הריאה מתפתחים מהגזע העורקי וקשת הלוע השישית. הגזע העורקי הוא מבנה הנוצר במהלך התפתחות הלב כיורש של החרוט העורקי.

לקראת השבוע השלישי לחיים העובריים צינורות פנים הלב מפתחים בליטה בחלק הקרוב ביותר ללב, הנקראת בולבוס הלב, ומהחלק העליון של בליטה זו מתפתח הגזע העורקי. כאשר במהלך ההתפתחות העוברית של הלב, רקמות הלב מתקפלות, הגזע העורקי נחשף והופך למה שעתיד להיות חדרי הלב הימני והשמאלי. עם התפתחות המחיצה בין שני חדרי הלב, שתי בליטות נוצרות משני צדדיו של הגזע העורקי. בליטות אלה הולכות וגדלות עד שהגזע מתפצל לאבי העורקים ולעורקי הריאה.

במהלך החיים העובריים, הצינור העורקי מחבר בין הגזע הריאתי לקשת אבי העורקים, ובכך מאפשר לדם לעקוף את הריאות שעדיין אינן מחמצנות את הדם.

פיזיולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עורק הריאה נושא דם לא מחומצן מהחדר הימני אל הריאות. בריאות הדם עובר בנימים הסמוכים לנאדיות ומתחמצן בתהליך הנשימה.

בניגוד לעורקי הריאה המספקים דם לא-מחומצן, עורקי הסימפונות מספקים דם מחומצן וחומרי מזון לרקמת הריאה עצמה.

לחץ דם ריאתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

לחץ הדם הריאתי, קרי לחץ הדם בעורק הריאה, נמדד על ידי צנתר המוכנס לעורק הריאה. לחץ הדם הריאתי הממוצע הוא 9–18 מ"מ כספית.

היבטים קליניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לעורק הריאה חשיבות במספר מצבים קליניים. יתר לחץ דם ריאתי הוא מחלה המתארת עלייה בלחץ הדם בעורק הריאה, והיא מוגדרת כלחץ דם ממוצע גבוה מ-25 מ"מ כספית. יתר לחץ דם כזה עלול להיגרם ממחלות לב, כגון אי-ספיקת לב, ממחלות ריאתיות כמו מחלת ריאות חסימתית כרונית וסקלרודרמה, או ממחלות תסחיפיות כמו בתסחיף ריאתי.

תסחיף ריאתי הוא קריש דם המגיע למחזור הדם הריאתי וחוסם את אחד מעורקי הריאה או את סעיפיהם. מקורו של הקריש יכול להיות בפקקת ורידים עמוקים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא עורק הריאה בוויקישיתוף