עזיזי דיעי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרב
עזיזי דיעי
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1911
ה'תרע"ב
ג'רבה
פטירה 2 במרץ 1999 (בגיל 88 בערך)
ט"ו באדר ה'תשנ"ט
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים חצור הגלילית
תקופת הפעילות ? – 2 במרץ 1999 עריכת הנתון בוויקינתונים
רבותיו הרב מרדכי סגרון
אב יוסף דיעי
אם אסתר דיעי
צאצאים 12 ילדים, ביניהם מרדכי דיעי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
הרב עזיזי דיעי

הרב עזיזי דיעי (ה'תרע"ב, 1911 - ט"ו באדר ה'תשנ"ט, 1999) היה רבה של חצור הגלילית במשך 45 שנים, בין השנים 1951 ועד 1996.

מילא תפקידים נוספים כמו: רב מקומי ואזורי, מורה בבית הספר הראשון, אחד ממייסדי הוועד המקומי הראשון בחצור, חבר מועצת עירייה מטעם הפועל המזרחי והמפד"ל, ממייסדי המועצה הדתית בחצור ועוד.

פועלו בתוניסיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב דיעי עזיזי נולד בשנת 1911 (תרע"ב) באי ג'רבה שבדרום תוניסיה להוריו אסתר ויוסף דיעי. הוא הוסמך לרבנות בהיותו בן 22, על ידי הרב מרדכי סגרון בתוניסיה[1].

הרב דיעי שימש כמנהיג רוחני בקהילת חאג'ב אל עיון בדרום תוניסיה.

בתקופת מלחמת העולם השנייה, כאשר הגרמנים כבשו את תוניסיה, ניצל הרב ארבע פעמים מהאויב הנאצי שרדף אותו בשל היותו נתין בעל דרכון בריטי.

הרב דיעי ומשפחתו היו מן הראשונים שעזבו את חאג'ב אל עיון, וב־1949 החלו את מסעם ארצה ממניע דתי[2][3].

העלייה לישראל ולחצור הגלילית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1950 הרב דיעי ומשפחתו הגיעו עם אניית המעפילים נגבה למחנה העולים שער העלייה ולמעברת פרדס חנה. הרב הראשי הספרדי בן-ציון מאיר חי עוזיאל הציע לרב דיעי לשמש רבה של באר שבע, אך הרב דיעי התעקש להצטרף בשנת 1951 למשפחות העולים שהכיר בהפלגה ונשלחו למעברת ראש פינה. עם פינוי תושבי מעברת ראש פינה לחצור ב־1953 היה הרב חלק מהגרעין המייסד של חצור ושימש רב מקומי ואזורי, בהמשך לתפקידו זה במעברת ראש פינה. הוא היה ממקימי הוועד המקומי הראשון שקידם הקמת רשות מקומית עצמאית, שימש בו נציג הפועל המזרחי והיה בעל כוח פוליטי בהיותו לשון מאזניים בין חברי מפא"י לחברי אחדות העבודה. עם היות חצור מועצה מקומית ב־1956 שימש חבר מועצה מטעם המפד"ל עד 1965, ובמשך השנים היה שותף לקואליציה בראשות מפא"י אף שימש כסגן יו"ר המועצה, הלל לנדסמן איש קיבוץ איילת השחר ששימש כראש המועצה המקומית הראשון בחצור בין השנים 1956 ל-1966. נוסף על כך, היה ממייסדי המועצה הדתית ב־1962 ועמד בראשה עד 1991, שאז פוצלו תפקידי הרבנות והמועצה הדתית. הוא המשיך לשמש רב היישוב עד 1996[1]. בנו, הרב מרדכי דיעי, החליף אות הרב בתפקיד רב המקום, ונכדו הרב עוזיאל משמש כיום כרבה של חצור[4].

הרב עזיזי היה ממקימי המקווה ובית העלמין הראשון בחצור. הוא יזם את הקמת המועצה הדתית בחצור ועסק בענייני דת וקהילה, בשמירת שבת בחצור ובמניעת חילול שבת בפומבי. בין פעילויותיו נמצא גם קביעת יום ההילולא לחוני המעגל.

הגותו ומפעלי הנצחה של הרב[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב חיבר את הספר "דעה והשכל" (1990) בספר זה כלולים חלק מחידושיו שכתב אותם עוד בתוניסיה בכתבים שהושמדו בתקופת מלחמת העולם השנייה בכיבוש הגרמני ובתוספת לחידושיו שהגה בשנים האחרונות[5].

הקמת ישיבה וכולל "שערי דעה" בתקופתו של ראש המועצה יוסי אלול, הסמוכה לבית הכנסת הראשון בחצור שהיה בזמנו לכלל העולים "שבת אחים". 

ב-2007, נחנך רחוב "שדרות הרב עזיזי" ברחוב שבו נמצא ביתו של הרב. עד היום מתקיימת מסורת של חידון תנ"ך מקומי בחצור, שאותו יזם ומארגן הבן, דיעי ציון, לזכרו של אביו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 שמחה גואטה-בוקובזה, המנהיגות המתווכת של הרב עזיזי בחצור, 1951-1965, עיונים 35, 2021, עמ' 61-86
  2. ^ אסתר בוטבול, 'תולדות קהילת חאג'ב אל עיון, עבודה סמינריונית, האוניברסיטה הפתוחה, רעננה, 1988
  3. ^ עירית אברמסקי־בליי, פנקס הקהילות לוב-תוניסיה, ים ושם, תשנ"ז, עמ' 351-357
  4. ^ דביר עמר, תחת אבותיו: הרב עוזיאל דיעי נבחר לרב חצור הגלילית, באתר ערוץ 7, 21 במאי 2023
  5. ^ עזיזי דיעי, דעה והשכל — דברי הגות ומחשבה מערכות ודרשות, חצור הגלילית: אגודת שערי דיעה, תשנ"ב