עטלף שחור-ראש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריאת טבלת מיוןעטלף שחור-ראש
Chironax melanocephalus.jpg
מצב שימור
נכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חששconservation status: least concern
ללא חשש (LC)‏[1]
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: יונקים
סדרה: עטלפים
תת־סדרה: דמויי עטלפי פרי
משפחה: עטלפי פרי
סוג: עטלף שחור-ראש
מין: עטלף שחור-ראש
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Chironax melanocephalus
‏(טמינק, 1825)
תחום תפוצה
Black-capped Fruit Bat area.png
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

עטלף שחור-ראש (שם מדעי: Chironax melanocephalus) הוא סוג של עטלף קטן במשפחת עטלפי הפירות שמצוי בדרום-מזרח אסיה ומהווה מין יחיד בסוגו. הוא תואר מדעית בשנת 1825 על ידי הזואולוג הגרמני קונרד יאקוב טמינק ובתחילה נחשב כמין בסוג כלב-מעופף. לעטלף שחור הראש 2–3 תת-מינים שתופסים אזורים גאוגרפיים נפרדים.

תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

העטלף שחור הראש בעל גוף קטן וגוצי, ראש גדול וכלבי וחרטום קצר במיוחד. האוזניים עגולות, קטנות וחסרות שיער. העיניים גדולות והנחיריים צינוריים ופונים לצדדים. השוקיים שעירים וקרום התעופה האחורי קצר ורצועתי. אורך הראש והגוף של העטלף שחור הראש 60–78 מ״מ, אורך הזרוע 41–47 מ״מ ואורך האוזן 9–11 מ״מ; משקלו עד 20 גרם והוא נטול זנב. המין קרוב חיצונית וגנטית לעטלף נקוד-כנף, אך קטן יותר, חסר נקודות ובעל נוסחת שיניים שונה.

הפרווה של העטלף שחור הראש קצרה, צפופה ורכה. צבעה הכללי חום אפרורי, אפור כהה או חום כהה כשהגחון נוטה להיות אפרפר חיוור, בז׳ או צהבהב. הראש בולט בצבעו השחור מבריק שמאפשר לזהותו בנקל ממינים אחרים. לזכרים יש ציציות שיער כתומות או צהובות סביב הכתפיים והצוואר. הכנפיים בצבע שחור מבריק או שחור-כחלחל, והשוקיים והזרועות ורודים.

תפוצה וביולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

העטלף שחור הראש מצוי בדרום-מזרח אסיה; טווח התפוצה אינו רציף, וכולל את חצי האי המלאי (מלזיה ודרום תאילנד), לצד האיים סומטרה, ניאס, בורנאו, ג'אווה, סולאווסי ואולי גם באלי. בית הגידול מורכב בעיקר מיער עננים נמוך ויער שפלה טרופי.

העטלף שחור הראש פעיל בלילה. בשעות היום הוא שוכן בקבוצות קטנות של 2–8 פרטים על שרכים ומערות רדודות. הוא ניזון מפירות (בפרט מיני פיקוס) ואינו זקוק לשתיית מים. נקבות בהיריון נצפו בין ינואר לאפריל בחצי האי המלאי, ובין מרץ לאפריל באי סולאווסי. הנקבה ממליטה בכל פעם גור יחיד שנגמל לאחר מספר חודשים.

מצב[עריכת קוד מקור | עריכה]

העטלף שחור הראש מסווג על ידי הרשימה האדומה של IUCN במצב השימור ללא חשש (LC), מכיוון שהוא עדיין נפוץ דיו בבתי גידול הרריים וסביר להניח שהירידה במספריו אינה עדיין ברמה המצדיקה סיווג בקטגוריה מאוימת יותר. בהערכה האחרונה שפורסמה בשנת 2020, הארגון ציין שיש אינדיקציות לכך שהמין נראה בתדירות נמוכה יותר מבעבר, ולאור האיומים עליו הוא צפוי להיות מסווג בעתיד כמין קרוב לסיכון.

האיום העיקרי על העטלף הוא אובדן בית גידול באמצעות בירוא יערות למטרות מגוונות כמו גם הפרעה אנושית. העטלפים נוטים יותר ויותר לחיות באזורים הרריים בשל ההפרעות הרבות ביערות השפלה. המין מצוי במספר אזורים מוגנים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא עטלף שחור-ראש בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ עטלף שחור-ראש באתר הרשימה האדומה של IUCN